משרד האוצר: הגירעון הממשלתי בחודש יוני עלה ל-3.9% מהתמ"ג
משרד האוצר מדווח היום על אומדן ראשוני לביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לחודשים ינואר-יוני 2019, מהם עולה כי נרשמה העמקה בגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים, כאשר שיעורו עלה שוב ביחס לחודש הקודם.
על פי הדיווח, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2018 - יוני 2019) עומד על 3.9% מהתמ"ג, כאשר על פי יעד הגירעון הממשלתי בתקציב לשנת 2019 תוכנן גירעון שנתי של 40.2 מיליארד שקל שהם 2.9% מהתמ"ג. נזכיר, כי על פי נתוני החודש שעבר, נמדד גירעון שנתי של 3.8% מהתמ"ג (לכתבה המלאה).
בחודש יוני 2019 הסתכמו הוצאות הממשלה ב-31.9 מיליארד שקל, ונמדד גירעון תקציבי של 6.8 מיליארד שקל, לעומת גירעון תקציבי של 5.5 מיליארד שקל בחודש יוני אשתקד. כאשר בחודשים ינואר-יוני נמדד גירעון של 21.9 מיליארד שקל לעומת גירעון של 7.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- 3.מנשה 05/07/2019 21:29הגב לתגובה זונוכל רמאי ושקרן מתחת החיוך המזויף
- 2.משה 05/07/2019 13:09הגב לתגובה זוהבעיה היא שאין מספיק גביית מיסים בגלל חוסר מקצועיות של מס הכנסה. אם היה ייעוץ חיצוני למס הכנסה כמו לחברות הגרעון היה מצטמצם.
- 1.דני דין 05/07/2019 09:06הגב לתגובה זוהשאיר אדמה חרוכה והמשיך לזרועות נתניהו.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
