גם אם העובד מודה במעשי הגניבה, על המעסיק הנטל להוכיח את סכום הגניבה המדויק
חשבים העובדות
במקרה דנן תביעתה של חברת כספית (להלן: "המעסיקה") העוסקת בייצוג אמנים ובהפקת אירועים, נגד רחל ניניו וזיווה קמרי, עובדות שלה לשעבר (להלן: "העובדות"), להחזר סך של 2,500,000 ש"ח שלטענת המעסיקה גנבו השתיים במהלך תקופת עבודתן.
בית הדין בחן, בין היתר, את השאלה האם יש במעשי הגניבה כדי לשלול את זכאותן של העובדות לתשלום פיצויי פיטורים ?
פסק הדין
בית הדין לעבודה קבע כי במקרה זה מתקיימים התנאים הנדרשים להחלת הוראת סעיף 42א(א)לפקודת הראיות, שעניינו קבילות פסק הדין בהליך הפלילי כראיה בהליך האזרחי. מכאן שפסק הדין הפלילי מהווה הוכחה לכך כי השתיים גנבו מהמעסיקה סך של 500,000 ש"ח לפחות.
בשלב זה בית הדין לא קיבל את טענת המעסיקה, כי לאחר שהעובדות הודו במעשי גניבה עובר אליהן הנטל להפריך את סכום הגניבה המיוחס להן. בית הדין קבע כי גם לאחר שהודו העובדות במעשי הגניבה, הנטל על המעסיקה, התובעת, להוכיח את סכומי הגניבה. זאת כיוון שהלכה פסוקה היא כי מעסיק המבקש לייחס לעובדו ביצוע מעשים חמורים של הפרת אמונים או מעשים המהווים עבירה פלילית נדרש להוכיח את טענותיו ברמת הוכחה מוגברת, מעבר למאזן ההסתברות הרגיל.
בנסיבות העניין נקבע כי יש לשלול את מלוא זכאותן של העובדות לפיצויי פיטורים, שכן במקרה זה הכף נוטה לחומרה באופן המצדיק שלילת מלוא פיצויי הפיטורים של השתיים.
סוף דבר נפסק כי בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין תשלמנה העובדות למעסיקה, ביחד ולחוד סך של 621,580 ש"ח וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. ככל שהעובדות תשלמנה למעסיקה סך של 500,000 ש"ח במסגרת התיק הפלילי יהיו רשאיות לקזז סכום זה מהסכום שנפסק. כמו כן, תשלמנה העובדות למעסיקה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
בית חולים של רשת מדיקה, קרדיט: עמית גרוןרשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
ארבעה מרכזים רפואיים חדשים מתחילים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בין בעלי הרשת: קופות החולים לאומית ומאוחדת
רשת מדיקה (MEDICA), רשת מרכזים רפואיים חדשה מתחילה את פעילותה עם תחילת שנת 2026 ותהווה תחרות לרשת אסותא הקיימת זה מכבר. הרשת צמחה מאיחוד של ארבעה מרכזים רפואיים מובילים בישראל: בית החולים מדיקה ת״א, מדיקה רפאל, בית החולים אלישע בחיפה ו-RMC בעפולה, לצד מעבדות מדיקה דואגנוסטיק.
מהלך איחוד המרכזים לידי רשת אחת, יצר גוף רפואי רחב היקף בעל השפעה מערכתית, המתמקד בשיפור זמינות השירותים, הרחבת הפריסה הגאוגרפית והנגשת רפואה מתקדמת בפריסה גאוגרפית רחבה בישראל.
בראש הרשת עומד ד”ר שלמה ישראלית, תושב חיפה, המכהן כמנכ”ל רשת מדיקה אחד הגופים המשמעותיים והצומחים במערכת הבריאות הפרטית בישראל. בתפקידו הקודם שימש כמנכ”ל בית החולים אלישע.
ברשת ערוכים גם למצבי חירום כך שחדרי הניתוח בבתי החולים מדיקה אלישע ורפאל הוכשרו בהתאם לתקני מיגון מחמירים, ומאפשרים המשך פעילות רפואית גם בתקופות של מלחמה וירי טילים.
- "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
- נותר נכה עקב ניתוח גב רשלני - וזה הפיצוי שיקבל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך אירועי הירי מאיראן ובמסגרת מבצע "עם כלביא", הובילה הרשת מהלך חירום מהיר שהוגדר כתקדימי: ניתוחים דחופים הועברו בתוך שעות לחדרי ניתוח ממוגנים בבתי החולים אלישע ורפאל פעולה שהבטיחה את רציפות הטיפול והצילה חיי מנותחים. שיתוף הפעולה שנוצר בין הגופים הרפואיים נחשב לחסר תקדים בתולדות מערכת הבריאות בישראל.
