העובדות במקרה דנן תביעתה של חברת כספית (להלן: "המעסיקה") העוסקת בייצוג אמנים ובהפקת אירועים, נגד רחל ניניו וזיווה קמרי, עובדות שלה לשעבר (להלן: "העובדות"), להחזר סך של 2,500,000 ש"ח שלטענת המעסיקה גנבו השתיים במהלך תקופת עבודתן. בית הדין בחן, בין היתר, את השאלה האם יש במעשי הגניבה כדי לשלול את זכאותן של העובדות לתשלום פיצויי פיטורים ? פסק הדין בית הדין לעבודה קבע כי במקרה זה מתקיימים התנאים הנדרשים להחלת הוראת סעיף 42א(א)לפקודת הראיות, שעניינו קבילות פסק הדין בהליך הפלילי כראיה בהליך האזרחי. מכאן שפסק הדין הפלילי מהווה הוכחה לכך כי השתיים גנבו מהמעסיקה סך של 500,000 ש"ח לפחות. בשלב זה בית הדין לא קיבל את טענת המעסיקה, כי לאחר שהעובדות הודו במעשי גניבה עובר אליהן הנטל להפריך את סכום הגניבה המיוחס להן. בית הדין קבע כי גם לאחר שהודו העובדות במעשי הגניבה, הנטל על המעסיקה, התובעת, להוכיח את סכומי הגניבה. זאת כיוון שהלכה פסוקה היא כי מעסיק המבקש לייחס לעובדו ביצוע מעשים חמורים של הפרת אמונים או מעשים המהווים עבירה פלילית נדרש להוכיח את טענותיו ברמת הוכחה מוגברת, מעבר למאזן ההסתברות הרגיל. בנסיבות העניין נקבע כי יש לשלול את מלוא זכאותן של העובדות לפיצויי פיטורים, שכן במקרה זה הכף נוטה לחומרה באופן המצדיק שלילת מלוא פיצויי הפיטורים של השתיים. סוף דבר נפסק כי בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין תשלמנה העובדות למעסיקה, ביחד ולחוד סך של 621,580  ש"ח  וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. ככל שהעובדות תשלמנה למעסיקה סך של 500,000 ש"ח במסגרת התיק הפלילי יהיו רשאיות לקזז סכום זה מהסכום שנפסק. כמו כן, תשלמנה העובדות למעסיקה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח.   (*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"