זה המהלך המשמעותי שמבצע משרד הפנים לטיפול בסוגיית המסתננים מאפריקה
משרד הפנים במהלך לטיפול בסוגיית המסתננים – שר הפנים גלעד ארדן מגבש מסלול להרחבת מסגרת היציאה מרצון של המסתננים למדינה שלישית והחל מהימים הקרובים, בנוסף לפניה עצמאית שתעשה על ידי המסתנן עצמו, יוצע באופן יזום למסתננים השוהים ב"חולות" לצאת למדינה שלישית בטוחה.
ארדן פועל לכך שקווי היסוד של הממשלה הנכנסת יכללו את השלמת הוצאתם של המסתננים מישראל והשבתם לארצות מוצאם או למדינות אחרות, במטרה להחזיר את החיים בדרום תל אביב למסלולם.
מדינת ישראל הגיעה להסדר עם שתי מדינות אפריקאיות "שלישיות", אוגנדה ורואנדה, המוכנות לקלוט מסתננים שהסתננו לישראל ולא ניתן להרחיקם למדינת מוצאם. ההסדרים מאפשרים למסתנן יציאה ושהייה בטוחה במדינה השלישית. מתחילת 2014 נרשמה הענות של כ-1,500 מסתננים שיצאו מרצון למדינה השלישית, בנוסף למעלה 7,000 מסתננים שיצאו למדינת מוצאם בתקופה זו.
מתווה הפעולה קיבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה ולמעשה יצא לפועל כבר בימים הקרובים. בהתאם לכך, הנחה ארדן כי בשלב ראשון יבדקו נציגי רשות האוכלוסין וההגירה במרכז השהייה חולות מי קבוצת המסתננים הראשונה המתאימה ליציאה למדינה שלישית, אשר אין בעניינה בקשת למקלט תלויה ועומדת, ויציעו למסתנן באופן יזום את אפיק היציאה האמור. למסתנן יימסר מלוא המידע על הליך היציאה, על הליך הקליטה ועל המדינה השלישית בה הוא אמור להיקלט. הליך היציאה, לרבות כרטיסי הטיסה, בתי מלון ומענק היציאה יהיו באחריות מדינת ישראל ובמימונה.
- האיש העשיר ביותר באפריקה: כמה הוא שווה ומה הפרויקט החדש שלו?
- קבוצת מר קיבלה הזמנה של 36 מיליון אירו ממדינה באפריקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למסתנן שהוצע לו מתווה היציאה יינתנו 30 ימים להתארגנות ליציאה מישראל . מסתנן שיסכים להליך יחל בהסדרת יציאתו ומסתנן שיסרב לכך, ייערך לו שימוע ובסופו יוחלט האם להעבירו למתקן משמורת, כמי שאינו משתף פעולה עם הרחקתו לפי סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל.
ארדן אמר: "המהלך יעודד מסתננים לצאת מתחומי מדינת ישראל בצורה בטוחה ומכובדת, ויהיה כלי אפקטיבי למימוש החובה שלנו כלפי תושבי מדינת ישראל ודרום ת"א להשבת מרקם החיים אליו היו רגילים".
- 14.רפרפ 01/04/2015 21:06הגב לתגובה זובין הזמנים עושים מה שאמרו שצריך. רק תקום ממשלה היא שוב תהפוך למכשלה. הליכוד כולו רגליים גם מהראש למתניים.
- 13.יחי 31/03/2015 14:43הגב לתגובה זונמאסו החיים בדרום תל אביב
- 12.כרגיל אצל נתניהו האפס הכל באיחור משמעותי (ל"ת)תום 31/03/2015 11:24הגב לתגובה זו
- 11.סוף סוף רואים ממשלה שאכפת לה מהאזרחים. (ל"ת)כל הכבוד!! 31/03/2015 11:19הגב לתגובה זו
- 10.למה כשמגיעים לעזה בטעות נשחטים?? (ל"ת)ללמוד מהעזתיים 31/03/2015 11:16הגב לתגובה זו
- 9.למה כשיהודים מסתנים לארה"ב מקבלים בעיטה וקנס? (ל"ת)אזרח שואל 31/03/2015 11:15הגב לתגובה זו
- 8.120000 מסתננים כפול 20000 ש"ח מענק,כרטיס טיסה ובית מלו (ל"ת)איפו הכסף??? 31/03/2015 11:13הגב לתגובה זו
- 7.בברלין מחבקים את הסורים כאן מתגזענים לשחורים (ל"ת)משרד החינוך כושל 31/03/2015 11:11הגב לתגובה זו
- 6.כרטיסי טיסה מענק של 10000 ש"ח, בתי מלון שכחתי משהו??? (ל"ת)משלמי המיסים,שימו לב 31/03/2015 11:11הגב לתגובה זו
- 5.בינתיים שיעבוד כאן וישלמו את הכרטיס טיפשות לשמה (ל"ת)רשיון עבודה ארעי 31/03/2015 11:10הגב לתגובה זו
- 4.בקיצור שווה להסתנן לישראל והכל על חשבון משלם המיסים (ל"ת)ח.ח.ח.חח..ח.ח.ח. 31/03/2015 11:09הגב לתגובה זו
- 3.לתת להם לעבוד אחרת גונבים לי אופניים מסעדות אפריקאיות (ל"ת)פלורנטינאי 31/03/2015 11:09הגב לתגובה זו
- 2.די לגזענות יש little africa בתחנה הישנה מה רע בזה? (ל"ת)multi culture berlin 31/03/2015 11:08הגב לתגובה זו
- דרום תל אביבי 31/03/2015 15:54הגב לתגובה זומה רע במיני אפריקה בבית שלך
- 1.בזמן שהם כאן לתת להם לעבוד אחרת גונבים אופניים ופלפונים (ל"ת)די לטמטום 31/03/2015 11:08הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
