דחיית טענות למחדלים ורשלנות מקצועית של רו"ח ועו"ד בעת טיפולם בענייני התובע מול הרשויות
תקציר ת"א 8643/09 עמי חזן נ' 1. משה מלצר, רו"ח; 2. אייל הרצוג, רו"ח; 3. שמואל שפיגלר, עו"ד שמואל שפיגלר, עו"ד נ' 1. עמי חזן; 2. אריה חזן; 3. חזן אריה ובניו בע"מ
תקציר ת"א 8643/09
עמי חזן נ' 1. משה מלצר, רו"ח;
2. אייל הרצוג, רו"ח; 3. שמואל שפיגלר, עו"ד
שמואל שפיגלר, עו"ד נ' 1. עמי חזן;
2. אריה חזן; 3. חזן אריה ובניו בע"מ
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תובענה שעניינה טענות למחדלים ורשלנות מקצועית של רו"ח ועו"ד בעת טיפולם בענייניו של התובע מול רשויות המס וייצוגו בבית המשפט, לפי העניין. טענותיו נדחו משלא נמצא להן כל יסוד, ונקבע כי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן וכי אין לבוא אליהם בטרוניה רק על שום שלא השיגו את התוצאה המשפטית הרצויה. כלשון בית המשפט, פנייה למייצגים אינה בבחינת פוליסת ביטוח המכסה את המערער מדחיית טענותיו בפני הרשויות.
הרקע העובדתי וטענות הצדדים
מדובר בתביעת רשלנות מקצועית שהוגשה כנגד הנתבעים, רו"ח ועו"ד במקצועם, אשר סיפקו לתובע שירותים חשבונאיים ומשפטיים. הרשלנות המיוחסת לנתבעים נוגעת לשלוש עסקאות מקרקעין שבהן נקשר התובע ובגינן חויב בתשלומי מס בסכומים ניכרים. הסוגיה שבמחלוקת הייתה שאלת סיווג שלוש עסקאות המקרקעין הנדונות - האם במישור ההוני או במישור הפירותי. השגותיו של התובע נדחו וכן גם ערעורו לבית המשפט המחוזי, שפסק כי מדובר בעסקאות פירותיות וכי נסיבות המקרה מלמדות כי מדובר בעסקאות שהן בבחינת "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי".
לטענת התובע, הנתבעים לא דאגו לבחון וליישם נכונה את ההלכות המשפטיות החלות על העסקאות, ובייחוד בכל הנוגע לסיווגן כעסקאות שנעשו במישור ההוני או הפירותי. לשיטתו, אנשי מקצוע מנוסים, סבירים ומיומנים במקומם של הנתבעים היו נמנעים מלתת חוות דעת בנוגע לסיווג העסקאות, והיו צריכים לדעת ולצפות כי פקיד השומה יטיל בגינן מס הכנסה. כמו כן נטען כי הנתבעים נמנעו מעריכת דוח רווח והפסד בנוגע לעלויות הבנייה, וסמכו יהבם על טענת הסמכות וסיווג העסקאות.
דיון
התובע לא הציג כל חוות דעת מקצועית או אסמכתה משפטית, שממנה ניתן ללמוד כי הטענות שהעלה הנתבע 3 בערעור לבית המשפט המחוזי היו מופרכות או שגויות מעיקרן.
הראיה הניצחת לכך שהנתבעים לא העלו בערעור לבית המשפט המחוזי טענות סרק המעידות על חוסר מקצועיות וחוסר בקיאות בהלכות החלות, מצויה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין. די לקרוא בעין בוחנת את פסק הדין כדי לעמוד על כך שנידונו בו סוגיות מורכבות אשר לא ניתן להן קודם לכן מענה חד משמעי, בפרט בנושא תיאום הסמכויות באשר לסיווג עסקה במקרקעין בין פקיד השומה למנהל מס שבח.
לא נמצא שמץ יסוד לטענה כי הנתבעים העלו, תחילה בפני רשויות המס ולאחר מכן בפני בית המשפט, טענות סרק חסרות בסיס משפטי העומדות בניגוד להלכות ולפסיקה הנהוגה. נהפוך הוא - הרושם המתקבל הוא כי הטענות שהועלו חייבו דיון מעמיק ומקיף מצד בית המשפט העליון שנדרש להכריע בשאלות מורכבות ולא קלות, כפי שנאמר אף בגוף פסק הדין.
יתר על כן, התובע התעלם כליל מן ההישג המשפטי המתבטא בכך שבית המשפט קיבל את עמדתו, שלפיה משיכת הכספים מהחברה שבבעלותו הייתה בבחינת הלוואה ולא חלוקת דיווידנד המחויבת במס. בכך נדחתה עמדת פקיד השומה ולתובע נחסכו תשלומי מס בסכומים ניכרים.
לסיכום, בתביעתו ייחס התובע לנתבעים מחדלים ורשלנות מקצועית בכל הקשור לטיפולם בענייניו. טענותיו נדחו משלא נמצא להן כל יסוד, ומשנוכח בית המשפט כי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן. העובדה שלא כל ציפיותיו ותקוותיו של התובע התגשמו אינה קובעת דבר, שכן המבחן בשאלת הרשלנות המקצועית אינו מבחן התוצאה אלא מבחן הטיפול הסביר והטוב, גם אם זה לא הניב את התוצאה המיוחלת. אדם הפונה לעורך דין ושוכר את שירותיו אינו רוכש לעצמו פוליסת ביטוח המחסנת אותו מפני דחיית טענותיו. ככל שנהג עורך הדין וכמוהו רואה החשבון במקצועיות ובמיומנות, אין לבוא אליו בטרוניה רק על שום שלא השיג את התוצאה הרצויה. הנתבעים פעלו בצורה מקצועית וטובה גם אם לא השיגו את מלוא מבוקשו של התובע אלא רק את חלקו.
אף לעניין עלויות הבנייה נדחתה התביעה משלא הורם נטל הראיה.
תוצאה
התובענה נדחתה.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופט אמיר טובי
ניתן ב-8.9.2013

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
