תקציר ת"א 8643/09

עמי חזן נ' 1. משה מלצר, רו"ח;

2. אייל הרצוג, רו"ח; 3. שמואל שפיגלר, עו"ד

שמואל שפיגלר, עו"ד נ' 1. עמי חזן;

2. אריה חזן; 3. חזן אריה ובניו בע"מ

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תובענה שעניינה טענות למחדלים ורשלנות מקצועית של רו"ח ועו"ד בעת טיפולם בענייניו של התובע מול רשויות המס וייצוגו בבית המשפט, לפי העניין. טענותיו נדחו משלא נמצא להן כל יסוד, ונקבע כי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן וכי אין לבוא אליהם בטרוניה רק על שום שלא השיגו את התוצאה המשפטית הרצויה. כלשון בית המשפט, פנייה למייצגים אינה בבחינת פוליסת ביטוח המכסה את המערער מדחיית טענותיו בפני הרשויות.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

מדובר בתביעת רשלנות מקצועית שהוגשה כנגד הנתבעים, רו"ח ועו"ד במקצועם, אשר סיפקו לתובע שירותים חשבונאיים ומשפטיים. הרשלנות המיוחסת לנתבעים נוגעת לשלוש עסקאות מקרקעין שבהן נקשר התובע ובגינן חויב בתשלומי מס בסכומים ניכרים. הסוגיה שבמחלוקת הייתה שאלת סיווג שלוש עסקאות המקרקעין הנדונות - האם במישור ההוני או במישור הפירותי. השגותיו של התובע נדחו וכן גם ערעורו לבית המשפט המחוזי, שפסק כי מדובר בעסקאות פירותיות וכי נסיבות המקרה מלמדות כי מדובר בעסקאות שהן בבחינת "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי".

לטענת התובע, הנתבעים לא דאגו לבחון וליישם נכונה את ההלכות המשפטיות החלות על העסקאות, ובייחוד בכל הנוגע לסיווגן כעסקאות שנעשו במישור ההוני או הפירותי. לשיטתו, אנשי מקצוע מנוסים, סבירים ומיומנים במקומם של הנתבעים היו נמנעים מלתת חוות דעת בנוגע לסיווג העסקאות, והיו צריכים לדעת ולצפות כי פקיד השומה יטיל בגינן מס הכנסה. כמו כן נטען כי הנתבעים נמנעו מעריכת דוח רווח והפסד בנוגע לעלויות הבנייה, וסמכו יהבם על טענת הסמכות וסיווג העסקאות.

דיון

התובע לא הציג כל חוות דעת מקצועית או אסמכתה משפטית, שממנה ניתן ללמוד כי הטענות שהעלה הנתבע 3 בערעור לבית המשפט המחוזי היו מופרכות או שגויות מעיקרן.

הראיה הניצחת לכך שהנתבעים לא העלו בערעור לבית המשפט המחוזי טענות סרק המעידות על חוסר מקצועיות וחוסר בקיאות בהלכות החלות, מצויה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין. די לקרוא בעין בוחנת את פסק הדין כדי לעמוד על כך שנידונו בו סוגיות מורכבות אשר לא ניתן להן קודם לכן מענה חד משמעי, בפרט בנושא תיאום הסמכויות באשר לסיווג עסקה במקרקעין בין פקיד השומה למנהל מס שבח.

לא נמצא שמץ יסוד לטענה כי הנתבעים העלו, תחילה בפני רשויות המס ולאחר מכן בפני בית המשפט, טענות סרק חסרות בסיס משפטי העומדות בניגוד להלכות ולפסיקה הנהוגה. נהפוך הוא - הרושם המתקבל הוא כי הטענות שהועלו חייבו דיון מעמיק ומקיף מצד בית המשפט העליון שנדרש להכריע בשאלות מורכבות ולא קלות, כפי שנאמר אף בגוף פסק הדין.

יתר על כן, התובע התעלם כליל מן ההישג המשפטי המתבטא בכך שבית המשפט קיבל את עמדתו, שלפיה משיכת הכספים מהחברה שבבעלותו הייתה בבחינת הלוואה ולא חלוקת דיווידנד המחויבת במס. בכך נדחתה עמדת פקיד השומה ולתובע נחסכו תשלומי מס בסכומים ניכרים.

לסיכום, בתביעתו ייחס התובע לנתבעים מחדלים ורשלנות מקצועית בכל הקשור לטיפולם בענייניו. טענותיו נדחו משלא נמצא להן כל יסוד, ומשנוכח בית המשפט כי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן. העובדה שלא כל ציפיותיו ותקוותיו של התובע התגשמו אינה קובעת דבר, שכן המבחן בשאלת הרשלנות המקצועית אינו מבחן התוצאה אלא מבחן הטיפול הסביר והטוב, גם אם זה לא הניב את התוצאה המיוחלת. אדם הפונה לעורך דין ושוכר את שירותיו אינו רוכש לעצמו פוליסת ביטוח המחסנת אותו מפני דחיית טענותיו. ככל שנהג עורך הדין וכמוהו רואה החשבון במקצועיות ובמיומנות, אין לבוא אליו בטרוניה רק על שום שלא השיג את התוצאה הרצויה. הנתבעים פעלו בצורה מקצועית וטובה גם אם לא השיגו את מלוא מבוקשו של התובע אלא רק את חלקו.

אף לעניין עלויות הבנייה נדחתה התביעה משלא הורם נטל הראיה.

תוצאה

התובענה נדחתה.

בבית המשפט המחוזי בחיפה

לפני כב' השופט אמיר טובי

ניתן ב-8.9.2013