דחיית טענות למחדלים ורשלנות מקצועית של רו"ח ועו"ד בעת טיפולם בענייני התובע מול הרשויות

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ת"א 8643/09 עמי חזן נ' 1. משה מלצר, רו"ח; 2. אייל הרצוג, רו"ח; 3. שמואל שפיגלר, עו"ד שמואל שפיגלר, עו"ד נ' 1. עמי חזן; 2. אריה חזן; 3. חזן אריה ובניו בע"מ

תקציר ת"א 8643/09

עמי חזן נ' 1. משה מלצר, רו"ח;

2. אייל הרצוג, רו"ח; 3. שמואל שפיגלר, עו"ד

שמואל שפיגלר, עו"ד נ' 1. עמי חזן;

2. אריה חזן; 3. חזן אריה ובניו בע"מ

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תובענה שעניינה טענות למחדלים ורשלנות מקצועית של רו"ח ועו"ד בעת טיפולם בענייניו של התובע מול רשויות המס וייצוגו בבית המשפט, לפי העניין. טענותיו נדחו משלא נמצא להן כל יסוד, ונקבע כי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן וכי אין לבוא אליהם בטרוניה רק על שום שלא השיגו את התוצאה המשפטית הרצויה. כלשון בית המשפט, פנייה למייצגים אינה בבחינת פוליסת ביטוח המכסה את המערער מדחיית טענותיו בפני הרשויות.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

מדובר בתביעת רשלנות מקצועית שהוגשה כנגד הנתבעים, רו"ח ועו"ד במקצועם, אשר סיפקו לתובע שירותים חשבונאיים ומשפטיים. הרשלנות המיוחסת לנתבעים נוגעת לשלוש עסקאות מקרקעין שבהן נקשר התובע ובגינן חויב בתשלומי מס בסכומים ניכרים. הסוגיה שבמחלוקת הייתה שאלת סיווג שלוש עסקאות המקרקעין הנדונות - האם במישור ההוני או במישור הפירותי. השגותיו של התובע נדחו וכן גם ערעורו לבית המשפט המחוזי, שפסק כי מדובר בעסקאות פירותיות וכי נסיבות המקרה מלמדות כי מדובר בעסקאות שהן בבחינת "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי".

לטענת התובע, הנתבעים לא דאגו לבחון וליישם נכונה את ההלכות המשפטיות החלות על העסקאות, ובייחוד בכל הנוגע לסיווגן כעסקאות שנעשו במישור ההוני או הפירותי. לשיטתו, אנשי מקצוע מנוסים, סבירים ומיומנים במקומם של הנתבעים היו נמנעים מלתת חוות דעת בנוגע לסיווג העסקאות, והיו צריכים לדעת ולצפות כי פקיד השומה יטיל בגינן מס הכנסה. כמו כן נטען כי הנתבעים נמנעו מעריכת דוח רווח והפסד בנוגע לעלויות הבנייה, וסמכו יהבם על טענת הסמכות וסיווג העסקאות.

דיון

התובע לא הציג כל חוות דעת מקצועית או אסמכתה משפטית, שממנה ניתן ללמוד כי הטענות שהעלה הנתבע 3 בערעור לבית המשפט המחוזי היו מופרכות או שגויות מעיקרן.

הראיה הניצחת לכך שהנתבעים לא העלו בערעור לבית המשפט המחוזי טענות סרק המעידות על חוסר מקצועיות וחוסר בקיאות בהלכות החלות, מצויה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין. די לקרוא בעין בוחנת את פסק הדין כדי לעמוד על כך שנידונו בו סוגיות מורכבות אשר לא ניתן להן קודם לכן מענה חד משמעי, בפרט בנושא תיאום הסמכויות באשר לסיווג עסקה במקרקעין בין פקיד השומה למנהל מס שבח.

לא נמצא שמץ יסוד לטענה כי הנתבעים העלו, תחילה בפני רשויות המס ולאחר מכן בפני בית המשפט, טענות סרק חסרות בסיס משפטי העומדות בניגוד להלכות ולפסיקה הנהוגה. נהפוך הוא - הרושם המתקבל הוא כי הטענות שהועלו חייבו דיון מעמיק ומקיף מצד בית המשפט העליון שנדרש להכריע בשאלות מורכבות ולא קלות, כפי שנאמר אף בגוף פסק הדין.

יתר על כן, התובע התעלם כליל מן ההישג המשפטי המתבטא בכך שבית המשפט קיבל את עמדתו, שלפיה משיכת הכספים מהחברה שבבעלותו הייתה בבחינת הלוואה ולא חלוקת דיווידנד המחויבת במס. בכך נדחתה עמדת פקיד השומה ולתובע נחסכו תשלומי מס בסכומים ניכרים.

לסיכום, בתביעתו ייחס התובע לנתבעים מחדלים ורשלנות מקצועית בכל הקשור לטיפולם בענייניו. טענותיו נדחו משלא נמצא להן כל יסוד, ומשנוכח בית המשפט כי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן. העובדה שלא כל ציפיותיו ותקוותיו של התובע התגשמו אינה קובעת דבר, שכן המבחן בשאלת הרשלנות המקצועית אינו מבחן התוצאה אלא מבחן הטיפול הסביר והטוב, גם אם זה לא הניב את התוצאה המיוחלת. אדם הפונה לעורך דין ושוכר את שירותיו אינו רוכש לעצמו פוליסת ביטוח המחסנת אותו מפני דחיית טענותיו. ככל שנהג עורך הדין וכמוהו רואה החשבון במקצועיות ובמיומנות, אין לבוא אליו בטרוניה רק על שום שלא השיג את התוצאה הרצויה. הנתבעים פעלו בצורה מקצועית וטובה גם אם לא השיגו את מלוא מבוקשו של התובע אלא רק את חלקו.

אף לעניין עלויות הבנייה נדחתה התביעה משלא הורם נטל הראיה.

תוצאה

התובענה נדחתה.

בבית המשפט המחוזי בחיפה

לפני כב' השופט אמיר טובי

ניתן ב-8.9.2013

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.