דחיית טענות למחדלים ורשלנות מקצועית של רו"ח ועו"ד בעת טיפולם בענייני התובע מול הרשויות
תקציר ת"א 8643/09 עמי חזן נ' 1. משה מלצר, רו"ח; 2. אייל הרצוג, רו"ח; 3. שמואל שפיגלר, עו"ד שמואל שפיגלר, עו"ד נ' 1. עמי חזן; 2. אריה חזן; 3. חזן אריה ובניו בע"מ
תקציר ת"א 8643/09
עמי חזן נ' 1. משה מלצר, רו"ח;
2. אייל הרצוג, רו"ח; 3. שמואל שפיגלר, עו"ד
שמואל שפיגלר, עו"ד נ' 1. עמי חזן;
2. אריה חזן; 3. חזן אריה ובניו בע"מ
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תובענה שעניינה טענות למחדלים ורשלנות מקצועית של רו"ח ועו"ד בעת טיפולם בענייניו של התובע מול רשויות המס וייצוגו בבית המשפט, לפי העניין. טענותיו נדחו משלא נמצא להן כל יסוד, ונקבע כי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן וכי אין לבוא אליהם בטרוניה רק על שום שלא השיגו את התוצאה המשפטית הרצויה. כלשון בית המשפט, פנייה למייצגים אינה בבחינת פוליסת ביטוח המכסה את המערער מדחיית טענותיו בפני הרשויות.
הרקע העובדתי וטענות הצדדים
מדובר בתביעת רשלנות מקצועית שהוגשה כנגד הנתבעים, רו"ח ועו"ד במקצועם, אשר סיפקו לתובע שירותים חשבונאיים ומשפטיים. הרשלנות המיוחסת לנתבעים נוגעת לשלוש עסקאות מקרקעין שבהן נקשר התובע ובגינן חויב בתשלומי מס בסכומים ניכרים. הסוגיה שבמחלוקת הייתה שאלת סיווג שלוש עסקאות המקרקעין הנדונות - האם במישור ההוני או במישור הפירותי. השגותיו של התובע נדחו וכן גם ערעורו לבית המשפט המחוזי, שפסק כי מדובר בעסקאות פירותיות וכי נסיבות המקרה מלמדות כי מדובר בעסקאות שהן בבחינת "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי".
לטענת התובע, הנתבעים לא דאגו לבחון וליישם נכונה את ההלכות המשפטיות החלות על העסקאות, ובייחוד בכל הנוגע לסיווגן כעסקאות שנעשו במישור ההוני או הפירותי. לשיטתו, אנשי מקצוע מנוסים, סבירים ומיומנים במקומם של הנתבעים היו נמנעים מלתת חוות דעת בנוגע לסיווג העסקאות, והיו צריכים לדעת ולצפות כי פקיד השומה יטיל בגינן מס הכנסה. כמו כן נטען כי הנתבעים נמנעו מעריכת דוח רווח והפסד בנוגע לעלויות הבנייה, וסמכו יהבם על טענת הסמכות וסיווג העסקאות.
דיון
התובע לא הציג כל חוות דעת מקצועית או אסמכתה משפטית, שממנה ניתן ללמוד כי הטענות שהעלה הנתבע 3 בערעור לבית המשפט המחוזי היו מופרכות או שגויות מעיקרן.
הראיה הניצחת לכך שהנתבעים לא העלו בערעור לבית המשפט המחוזי טענות סרק המעידות על חוסר מקצועיות וחוסר בקיאות בהלכות החלות, מצויה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין. די לקרוא בעין בוחנת את פסק הדין כדי לעמוד על כך שנידונו בו סוגיות מורכבות אשר לא ניתן להן קודם לכן מענה חד משמעי, בפרט בנושא תיאום הסמכויות באשר לסיווג עסקה במקרקעין בין פקיד השומה למנהל מס שבח.
לא נמצא שמץ יסוד לטענה כי הנתבעים העלו, תחילה בפני רשויות המס ולאחר מכן בפני בית המשפט, טענות סרק חסרות בסיס משפטי העומדות בניגוד להלכות ולפסיקה הנהוגה. נהפוך הוא - הרושם המתקבל הוא כי הטענות שהועלו חייבו דיון מעמיק ומקיף מצד בית המשפט העליון שנדרש להכריע בשאלות מורכבות ולא קלות, כפי שנאמר אף בגוף פסק הדין.
יתר על כן, התובע התעלם כליל מן ההישג המשפטי המתבטא בכך שבית המשפט קיבל את עמדתו, שלפיה משיכת הכספים מהחברה שבבעלותו הייתה בבחינת הלוואה ולא חלוקת דיווידנד המחויבת במס. בכך נדחתה עמדת פקיד השומה ולתובע נחסכו תשלומי מס בסכומים ניכרים.
לסיכום, בתביעתו ייחס התובע לנתבעים מחדלים ורשלנות מקצועית בכל הקשור לטיפולם בענייניו. טענותיו נדחו משלא נמצא להן כל יסוד, ומשנוכח בית המשפט כי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן. העובדה שלא כל ציפיותיו ותקוותיו של התובע התגשמו אינה קובעת דבר, שכן המבחן בשאלת הרשלנות המקצועית אינו מבחן התוצאה אלא מבחן הטיפול הסביר והטוב, גם אם זה לא הניב את התוצאה המיוחלת. אדם הפונה לעורך דין ושוכר את שירותיו אינו רוכש לעצמו פוליסת ביטוח המחסנת אותו מפני דחיית טענותיו. ככל שנהג עורך הדין וכמוהו רואה החשבון במקצועיות ובמיומנות, אין לבוא אליו בטרוניה רק על שום שלא השיג את התוצאה הרצויה. הנתבעים פעלו בצורה מקצועית וטובה גם אם לא השיגו את מלוא מבוקשו של התובע אלא רק את חלקו.
אף לעניין עלויות הבנייה נדחתה התביעה משלא הורם נטל הראיה.
תוצאה
התובענה נדחתה.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופט אמיר טובי
ניתן ב-8.9.2013

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)