דחיית טענות למחדלים ורשלנות מקצועית של רו"ח ועו"ד בעת טיפולם בענייני התובע מול הרשויות
תקציר ת"א 8643/09 עמי חזן נ' 1. משה מלצר, רו"ח; 2. אייל הרצוג, רו"ח; 3. שמואל שפיגלר, עו"ד שמואל שפיגלר, עו"ד נ' 1. עמי חזן; 2. אריה חזן; 3. חזן אריה ובניו בע"מ
תקציר ת"א 8643/09
עמי חזן נ' 1. משה מלצר, רו"ח;
2. אייל הרצוג, רו"ח; 3. שמואל שפיגלר, עו"ד
שמואל שפיגלר, עו"ד נ' 1. עמי חזן;
2. אריה חזן; 3. חזן אריה ובניו בע"מ
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תובענה שעניינה טענות למחדלים ורשלנות מקצועית של רו"ח ועו"ד בעת טיפולם בענייניו של התובע מול רשויות המס וייצוגו בבית המשפט, לפי העניין. טענותיו נדחו משלא נמצא להן כל יסוד, ונקבע כי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן וכי אין לבוא אליהם בטרוניה רק על שום שלא השיגו את התוצאה המשפטית הרצויה. כלשון בית המשפט, פנייה למייצגים אינה בבחינת פוליסת ביטוח המכסה את המערער מדחיית טענותיו בפני הרשויות.
הרקע העובדתי וטענות הצדדים
מדובר בתביעת רשלנות מקצועית שהוגשה כנגד הנתבעים, רו"ח ועו"ד במקצועם, אשר סיפקו לתובע שירותים חשבונאיים ומשפטיים. הרשלנות המיוחסת לנתבעים נוגעת לשלוש עסקאות מקרקעין שבהן נקשר התובע ובגינן חויב בתשלומי מס בסכומים ניכרים. הסוגיה שבמחלוקת הייתה שאלת סיווג שלוש עסקאות המקרקעין הנדונות - האם במישור ההוני או במישור הפירותי. השגותיו של התובע נדחו וכן גם ערעורו לבית המשפט המחוזי, שפסק כי מדובר בעסקאות פירותיות וכי נסיבות המקרה מלמדות כי מדובר בעסקאות שהן בבחינת "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי".
לטענת התובע, הנתבעים לא דאגו לבחון וליישם נכונה את ההלכות המשפטיות החלות על העסקאות, ובייחוד בכל הנוגע לסיווגן כעסקאות שנעשו במישור ההוני או הפירותי. לשיטתו, אנשי מקצוע מנוסים, סבירים ומיומנים במקומם של הנתבעים היו נמנעים מלתת חוות דעת בנוגע לסיווג העסקאות, והיו צריכים לדעת ולצפות כי פקיד השומה יטיל בגינן מס הכנסה. כמו כן נטען כי הנתבעים נמנעו מעריכת דוח רווח והפסד בנוגע לעלויות הבנייה, וסמכו יהבם על טענת הסמכות וסיווג העסקאות.
דיון
התובע לא הציג כל חוות דעת מקצועית או אסמכתה משפטית, שממנה ניתן ללמוד כי הטענות שהעלה הנתבע 3 בערעור לבית המשפט המחוזי היו מופרכות או שגויות מעיקרן.
הראיה הניצחת לכך שהנתבעים לא העלו בערעור לבית המשפט המחוזי טענות סרק המעידות על חוסר מקצועיות וחוסר בקיאות בהלכות החלות, מצויה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין. די לקרוא בעין בוחנת את פסק הדין כדי לעמוד על כך שנידונו בו סוגיות מורכבות אשר לא ניתן להן קודם לכן מענה חד משמעי, בפרט בנושא תיאום הסמכויות באשר לסיווג עסקה במקרקעין בין פקיד השומה למנהל מס שבח.
לא נמצא שמץ יסוד לטענה כי הנתבעים העלו, תחילה בפני רשויות המס ולאחר מכן בפני בית המשפט, טענות סרק חסרות בסיס משפטי העומדות בניגוד להלכות ולפסיקה הנהוגה. נהפוך הוא - הרושם המתקבל הוא כי הטענות שהועלו חייבו דיון מעמיק ומקיף מצד בית המשפט העליון שנדרש להכריע בשאלות מורכבות ולא קלות, כפי שנאמר אף בגוף פסק הדין.
יתר על כן, התובע התעלם כליל מן ההישג המשפטי המתבטא בכך שבית המשפט קיבל את עמדתו, שלפיה משיכת הכספים מהחברה שבבעלותו הייתה בבחינת הלוואה ולא חלוקת דיווידנד המחויבת במס. בכך נדחתה עמדת פקיד השומה ולתובע נחסכו תשלומי מס בסכומים ניכרים.
לסיכום, בתביעתו ייחס התובע לנתבעים מחדלים ורשלנות מקצועית בכל הקשור לטיפולם בענייניו. טענותיו נדחו משלא נמצא להן כל יסוד, ומשנוכח בית המשפט כי הנתבעים ייצגו את התובע וטיפלו בענייניו באופן מקצועי ומיומן. העובדה שלא כל ציפיותיו ותקוותיו של התובע התגשמו אינה קובעת דבר, שכן המבחן בשאלת הרשלנות המקצועית אינו מבחן התוצאה אלא מבחן הטיפול הסביר והטוב, גם אם זה לא הניב את התוצאה המיוחלת. אדם הפונה לעורך דין ושוכר את שירותיו אינו רוכש לעצמו פוליסת ביטוח המחסנת אותו מפני דחיית טענותיו. ככל שנהג עורך הדין וכמוהו רואה החשבון במקצועיות ובמיומנות, אין לבוא אליו בטרוניה רק על שום שלא השיג את התוצאה הרצויה. הנתבעים פעלו בצורה מקצועית וטובה גם אם לא השיגו את מלוא מבוקשו של התובע אלא רק את חלקו.
אף לעניין עלויות הבנייה נדחתה התביעה משלא הורם נטל הראיה.
תוצאה
התובענה נדחתה.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופט אמיר טובי
ניתן ב-8.9.2013
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
