דוחו"ת וואלה: עברה להפסד של 1.9 מיליון שקל ב-Q3, נקטה בצעדי התייעלות

פורטל וואלה סבל ברבעון שחלף מעלייה בתחרות אשר גררה ירידת מחירים והאטה בהכנסות מפרסום. הכנסות הקבוצה עלו ב-14% ל-55.1 מיליון שקל

פורטל האינטרנט וואלה ממשיך להציג הרעה בפעילותו העסקית וחתם את הרבעון השלישי על השנה עם הפסד של 1.9 מיליון שקל. במקביל, בתקופה נקטה החברה במהלך לצמצום ההוצאות שכללו פיטורי עובדים.

קבוצת וואלה!, מפעילה את פורטל האינטרנט וואלה ואת אתר המסחר האלקטרוני וואלה! שופס. הכנסותיה של הקבוצה ברבעון השלישי עלו ב-14% והסתכמו ב-55.1 מיליון שקל.

הרבעון האחרון התאפיין בגידול בהכנסות מעסקי הפרסום המקוון, בעיקר פרסום בווידיאו, יחד עם גידול בהכנסות בתחום הסלולר וכן מצירוף עסקים חדשים כתוצאה מרכישת יד2 שביצעה החברה. במגזר הסחר האלקטרוני - הרבעון אופיין בגידול בעסקאות קופונים ותיירות לצד קיטון בהיקף המכירות "ברוטו" ובמחזורי הרכישות שנעשו באמצעות אתר וואלה! שופס.

למרות הצמיחה בהכנסות, המחאה החברתית פגעה בתוצאות הכספיות של החברה. בחברה מציינים כי בחודשים האחרונים נרשמה האטה בשוק הפרסום בכלל ובתקציבי הפרסום המופנים לאינטרנט בפרט. בשל כך פעלה החברה לצמצום הפגיעה ונקטה בצעדים של התייעלות תפעולית.

בשורה התחתונה חתמה וואלה את הרבעון שחלף עם הפסד של 1.9 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 2.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) עמד על 3.7 מיליון שקל, זאת לעומת 7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בוואלה מסבירים כי ההפסד של החברה נבע מגידול בהשקעות אורגניות ואנאורגניות הקשורות בפיתוח תחומי הצמיחה של הקבוצה. בחברה מדגישים כי התחרות מול אתרים בינלאומיים לצד תחרות בתחום הסחר הובילו לירידת מחירים ופגיעה ברווח התפעולי ביחס לעבר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלון טובי 08/11/2011 22:42
    הגב לתגובה זו
    איך הוא קשור להחלטה לקנות את יד2?
  • 2.
    אילן לא נשאר עוד מה להרוס,הביתה. (ל"ת)
    עובד 08/11/2011 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב צור 08/11/2011 14:23
    הגב לתגובה זו
    החלטות תוכן ירודות, העסקת חברים במשכורות עתק ללא תפוקה, העדר קו מנחה ובעיקר חוסר חזון ויכולת. עוד כישלון לרזומה.
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

משה גפני
צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת

"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"

ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה

רן קידר |

קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי  - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול. 

ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן. 

והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך. 

עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.  


ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".