מנטרים מידע: לייבפרסון צמחה ב-21%, הרוויחה כ-4.2 מיליון דולר

צופה הכנסותיה של 133-136 מיליון דולר בשנה כולה; רוברט לוקאסיו, המנכ"ל: "הביקוש למוצרי ושירותי לייבפרסון ממשיך לגדול"
הדס גייפמן |

חברת לייבפרסון, המספקת פתרונות תקשורת חכמים ומקוונים בזמן אמת, פרסמה היום (ה') את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני מהם עולה, כי הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-31.9 מיליון דולר, גידול של 21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וגידול של כחמישה אחוזים לעומת הרבעון הקודם. מתחילת יולי איבדה המניה כ-13.3%.

הכנסות החברה מפעילות עסקית הסתכמו בכ-28.1 מיליון דולר, צמיחה של כ-22% לעומת הרבעון המקביל, ושל 5% לעומת הרבעון הראשון. הכנסות החברה מפעילות צרכנית הסתכמו בכ-3.7 מיליון דולר, צמיחה של כ-9% לעומת הרבעון המקביל, ושל שני אחוזים לעומת הרבעון הקודם.

הרווח הנקי על פי עקרונות החשבונאות המקובלים (GAAP) הסתכם בכ-2.2 מיליון דולר או 4 סנט למניה, לעומת כ-1.6 מיליון דולר או 3 סנט למניה ברבעון המקביל, ורווח נקי של 3.2 מיליון דולר או 6 סנט למניה ברבעון הקודם. הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות והוצאות לא מוחשיות (Non-GAAP) הסתכם בכ-4.2 מיליון דולר או 8 סנט למניה, לעומת כ-3.1 מיליון דולר או 6 סנט למניה ברבעון המקביל, וכ-5.1 מיליון דולר או 9 סנט למניה ברבעון הקודם.

ה-EBITDA (רווח לפני מס, ריבית, פחת ומוניטין) הסתכם בכשבעה מיליון דולר או 13 סנט למניה, לעומת כ-5.4 מיליון דולר 10 סנט למניה ברבעון המקביל, וכ-8.6 מיליון דולר או 16 סנט למניה ברבעון הקודם.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בכ-7.3 מיליון דולר. יתרת המזומנים בקופה הסתכמה בכ-74.4 מיליון דולר. הוצאות מתוכננות נוספות של החברה בגין השקעה ברכוש קבוע הקשורות בעיקר לרכישת שרתים, ציוד רשתות מחשוב ושיפור הנכס המוחכר הסתכמו בכשני מיליון דולר.

במסגרת התחזית לרבעון שלישי הודיעה הנהלת החברה כי היא צופה שהכנסותיה יסתכמו בכ-34-34.5 מיליון דולר, ה-EBIDTA תסתכם בכ-14-16 סנט למניה, הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות ולא מוחשיות יגיע ל7-9 סנט למניה, הרווח למניה הכולל את כל ההוצאות (GAAP) יסתכם ב-4-6 סנט למניה. לחברה כ-56.3 מיליון מניות בדילול מלא.

במסגרת התחזית לשנת 2011 כולה אמרה ההנהלה כי היא צופה שהכנסותיה יסתכמו בכ-133-136 מיליון דולר, ה-EBIDTA יגיע לכ-60-63 סנט למניה, הרווח הנקי יגיע ל-20-22 סנט למניה, הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות ולא מוחשיות יגיע לכ-33-36 סנט למניה. מספר המניות בדילול מלא כ-57 מיליון.

"הביקוש למוצרי ושירותי לייבפרסון ממשיך לגדול", אמר רוברט לוקאסיו, מנכ"ל לייבפרסון. "על ידי מינוף יכולותינו בניתוח בניטור ועיבוד מידע, הם יוצרים קשרים עם לקוחות בזמן אמת מגדילים מכירות דרך האתרים ומשפרים באופן משמעותי את חווית המשתמש".

במהלך הרבעון הוסיפה לייבפרסון 23 לקוחות עסקיים גדולים ובינוניים חדשים, בהם חברת תוכנה מחמש הגדולות בעולם, חברת תוכנת בידור אינטראקטיבי מהחמש הגדולות בתחום, חברה לניהול קשרי לקוחות, חברת אספקה תעשייתית מובילה, ואת SingTel, מפעילת תקשורת גדולה בסינגפור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי