מנטרים מידע: לייבפרסון צמחה ב-21%, הרוויחה כ-4.2 מיליון דולר
חברת לייבפרסון, המספקת פתרונות תקשורת חכמים ומקוונים בזמן אמת, פרסמה היום (ה') את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני מהם עולה, כי הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-31.9 מיליון דולר, גידול של 21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וגידול של כחמישה אחוזים לעומת הרבעון הקודם. מתחילת יולי איבדה המניה כ-13.3%.
הכנסות החברה מפעילות עסקית הסתכמו בכ-28.1 מיליון דולר, צמיחה של כ-22% לעומת הרבעון המקביל, ושל 5% לעומת הרבעון הראשון. הכנסות החברה מפעילות צרכנית הסתכמו בכ-3.7 מיליון דולר, צמיחה של כ-9% לעומת הרבעון המקביל, ושל שני אחוזים לעומת הרבעון הקודם.
הרווח הנקי על פי עקרונות החשבונאות המקובלים (GAAP) הסתכם בכ-2.2 מיליון דולר או 4 סנט למניה, לעומת כ-1.6 מיליון דולר או 3 סנט למניה ברבעון המקביל, ורווח נקי של 3.2 מיליון דולר או 6 סנט למניה ברבעון הקודם. הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות והוצאות לא מוחשיות (Non-GAAP) הסתכם בכ-4.2 מיליון דולר או 8 סנט למניה, לעומת כ-3.1 מיליון דולר או 6 סנט למניה ברבעון המקביל, וכ-5.1 מיליון דולר או 9 סנט למניה ברבעון הקודם.
ה-EBITDA (רווח לפני מס, ריבית, פחת ומוניטין) הסתכם בכשבעה מיליון דולר או 13 סנט למניה, לעומת כ-5.4 מיליון דולר 10 סנט למניה ברבעון המקביל, וכ-8.6 מיליון דולר או 16 סנט למניה ברבעון הקודם.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בכ-7.3 מיליון דולר. יתרת המזומנים בקופה הסתכמה בכ-74.4 מיליון דולר. הוצאות מתוכננות נוספות של החברה בגין השקעה ברכוש קבוע הקשורות בעיקר לרכישת שרתים, ציוד רשתות מחשוב ושיפור הנכס המוחכר הסתכמו בכשני מיליון דולר.
במסגרת התחזית לרבעון שלישי הודיעה הנהלת החברה כי היא צופה שהכנסותיה יסתכמו בכ-34-34.5 מיליון דולר, ה-EBIDTA תסתכם בכ-14-16 סנט למניה, הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות ולא מוחשיות יגיע ל7-9 סנט למניה, הרווח למניה הכולל את כל ההוצאות (GAAP) יסתכם ב-4-6 סנט למניה. לחברה כ-56.3 מיליון מניות בדילול מלא.
במסגרת התחזית לשנת 2011 כולה אמרה ההנהלה כי היא צופה שהכנסותיה יסתכמו בכ-133-136 מיליון דולר, ה-EBIDTA יגיע לכ-60-63 סנט למניה, הרווח הנקי יגיע ל-20-22 סנט למניה, הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות ולא מוחשיות יגיע לכ-33-36 סנט למניה. מספר המניות בדילול מלא כ-57 מיליון.
"הביקוש למוצרי ושירותי לייבפרסון ממשיך לגדול", אמר רוברט לוקאסיו, מנכ"ל לייבפרסון. "על ידי מינוף יכולותינו בניתוח בניטור ועיבוד מידע, הם יוצרים קשרים עם לקוחות בזמן אמת מגדילים מכירות דרך האתרים ומשפרים באופן משמעותי את חווית המשתמש".
במהלך הרבעון הוסיפה לייבפרסון 23 לקוחות עסקיים גדולים ובינוניים חדשים, בהם חברת תוכנה מחמש הגדולות בעולם, חברת תוכנת בידור אינטראקטיבי מהחמש הגדולות בתחום, חברה לניהול קשרי לקוחות, חברת אספקה תעשייתית מובילה, ואת SingTel, מפעילת תקשורת גדולה בסינגפור.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
