המעסיקים באוסטרליה מעסיקים עוד עובדים
המעסיקים באוסטרליה הוסיפו עובדים חדשים בחודש יוני זה החודש הרביעי ברציפות, נתון זה תומך בתחזית הבנק המרכזי שכלכלת האומה מתחזקת בזכות הביקוש לסחורות מסין. מספר האנשים המועסקים עלה ב- 45,900 מחודש מאי. הסקר שנערך בין הכלכלנים על ידי חדשות בלומברג הראה עלייה של 15,000 מועסקים בלבד. אחוז המובטלים במדינה עומד על 5.1%. הכלכלה האוסטרלית צפויה להמשיך ולהתחזק בשנה הקרובה בזכות ההתחזקות במשלוחים של פחם וברזל, אמר המושל גלן סטיבנס השבוע.
מבחני העמידות של אירופה יכסו 91 בנקים
הרגולטורים של האיחוד האירופאי מתכננים לבצע מבחני עמידות ל- 91 בנקים שמהווים 65% מתעשיית הבנקים וזאת כדי לבדוק האם הם יכולים להתמודד עם הכלכלה המתכווצת ועם ירידה בערך של אגרות ממשלתיות. המלווים שנבדקו כוללים 14 בנקים מגרמניה, שישה מיוון וארבעה מבריטניה, כך הודיעה הוועידה להשגחה על הבנקים בהצהרה שנשלחה במייל. הרגולטורים של הבנקים באירופה אמרו למלווים שמבחני העמידות יהיו בנוגע לאובדן של 17% בחוב של ממשלת יוון ו- 3 אחוז באגרות של ספרד, על פי דיווח של מקורבים לנושא. חלק מהכלכלנים טוענים שמדובר במבחנים רכים מידי ובגלל זה הם לא יהיו שווים יותר מידי. הרגולטורים סומכים על המבחנים שהם ירגיעו את המשקיעים שלבנקים יש מספיק הון כדי לעמוד עם משבר גירעונות של המדינות באירופה. מניות הבנקים בארה"ב ביצעו ריבאונד בשנה שעבר לאחר שהממצאים של האנליסטים בנוגע לבנקים מצאו שהמלווים צריכים להוסיף 7.4 ביליון דולר להון שלהם.
צפויה האטה כלכלית בארה"ב בהמשך השנה
גם הכלכלן הראשי של מכון HIS גלובל אינסייט, נייגל גאוט, מצטרף לדעה של כלכלנים בכירים ברחבי העולם כי כלכלת ארה"ב תרשום צמיחה נמוכה יותר מהערכות הקודמות. גאוט צופה צמיחה קלה בלבד במחצית השנייה של השנה. הכלכלן מעריך עלייה של 3.8%
בתוצר המקומי הגולמי ברבעון השני וצמיחה של 2.3% בתוצר המקומי הגולמי ברבעון השלישי וזה בניגוד להערכות הקודמות שצפו עלייה של 2.8%.
ניהול טוב יותר יגביר את אמינות הגוש האירופאי
אפשר להגביר את האמינות של הגוש האירופאי, על ידי אכיפה יותר טובה של החוקים הכלכליים, כך אמר נשיא הנציבות האירופאית, חוזה מנואל בארוסו, ביום שלישי. האירו נמצא תחת לחצים והוא הפסיד 12% מערכו מאז תחילת השנה, בגלל שהמשקיעים דואגים בנוגע לחוב הגבוה ורמות הגירעון ואיך כל זה ישפיע על הצמיחה. בארוסו אמר לקובעי החוק בפרלמנט האירופאי שאירופה צריכה לתפוס את המומנטום שנוצר בגלל משבר הגירעונות, כדי לחזק את הניהול הכלכלי "מה שמונח על המאזניים הוא העתיד של האירו" הוא הוסיף.
הכלכלנים חוששים שאיטליה מהווה סיכון לגוש האירופאי
הכלכלנים מסתכלים על איטליה כעל פצצה מתקתקת כאשר החשש הוא שאם מדינה כלשהי בגוש האירופאי תיקלע למצב של חדלות פירעון, איטליה תבוא בעקבותיה. ממשלת איטליה בראשותו של סילביו ברלסקוני מתכננת לאשר חבילת קיצוצים בסכום של כ- 2.5 מיליארד אירו, אבל הכלכלנים חוששים שבגלל שהצמיחה של הכלכלה האיטלקית היא חלשה באופן קבוע ובגלל הגובה העצום של החובות הממשלתיים, לאיטליה יש פוטנציאל גבוהה להתרסקות בגלל היקף החובות הממשלתיים שיגרום לשווקים בסופו של דבר לחשוש ממצבה של המדינה. החוב הציבורי באיטליה מטפס ל- 115% מהתוצר המקומי הגולמי שלה.
הנתונים החשובים שיתפרסמו היום
בשעה 11:30 בבריטניה - ייצור תעשייתי חודשי
בשעה 14:00 בבריטניה - החלטת הריבית
בשעה 14:45 באירופה - החלטת הריבית
בשעה 15:30 בארה"ב - דורשי דמי אבטלה חדשים
את הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בימים הקרובים ניתן למצוא בסקירה השבועית של כלל פורקס.
פאונד/דולר
צמד הפאונד/דולר נכלא בימים האחרונים בתוך דשדוש בין הנמוך במחיר 1.5086 לבין הגבוה במחיר 1.5226. הצמד ניסה מספר פעמים לפרוץ את הדשדוש כלפי מעלה אך ללא הצלחה. המגמה בצמד עדיין נשארת שורית, אבל הדשדוש מצביע על כך שהמשקיעים מחכים לאיתות נוסף שימריץ אותם לפעולה, אשר יכולה לקבוע כיוון חדש לצמד, גם במקרה של פריצת הדשדוש כלפי מעלה המהלך צפוי להיעצר בהתנגדות החזקה באזור מחיר 1.5240 – 1.5273. מצד שני פריצה מתחת לתמיכה במחיר 1.4873 יכולה להביא למהלך של ירידות.
רצועות בולינגר בגרף שעה בינוניות כשהמחיר נמצא בחלקן עליון, אינדיקאטור ה- RSI במצב קנייה.
על פי ניתוח טכני המגמה המיידית בצמד היא שורית עם צפי להמשך העליות, אבל כדאי לחכות לפריצה ודאית של הדשדוש לפניי כניסה לעסקה.
הצפי שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל למחיר 1.5240. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 1.4873.
תמיכה 3: 1.4963
תמיכה 2: 1.5022
תמיכה 1: 1.5101
התנגדות 1: 1.5239
התנגדות 2: 1.5298
התנגדות 3: 1.5377
אירו/דולר
צמד האירו/דולר לא הצליח גם אתמול לפרוץ מעל הגבוה של יום רביעי במחיר 1.2660 והוא לא ביצע שינוי במצבו. למרות היחלשות המומנטום שמצביעה על כך שהמשקיעים מחכים לסימן נוסף שיקבע את המשך הכיוון של הצמד, עדיין התרחיש הצפוי יותר הוא מהלך של עליות, כל עוד התמיכה במחיר 1.2479 לא נפגעה, אבל ההתנגדות החזקה במחיר 1.2671 יכולה להביא להיפוך בצמד. פריצה מתחת לתמיכה במחיר 1.2149 עשויה להוביל למהלך של ירידות.
רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות כשהמחיר נמצא בחלקן העליון, אינדיקאטור ה- RSI במצב קנייה.
על פי ניתוח טכני בגרף שעה המגמה המיידית היא שורית עם צפי להמשך העליות, אבל כדאי להמתין לפריצה ודאית של הדשדוש לפניי כניסה לעסקה. .
התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל למחיר 1.2671. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה זהירה מתחת למחיר 1.2149.
תמיכה 3: 1.2454
תמיכה 2: 1.2504
תמיכה 1: 1.2564
התנגדות 1: 1.2674
התנגדות 2: 1.2724
התנגדות 3: 1.2784
דולר/שקל
גם אתמול צמד הדולר/שקל עדיין נשאר כלוא בדשדוש בין הגבוה במחיר 3.8954 לבין הנמוך במחיר 3.8740. הצמד נמצא על תיקון 23.6% ממהלך העליות שהתחיל בנמוך במחיר 3.7951 והסתיים בגבוה במחיר 3.8954. אמנם המגמה בצמד היא שורית, אבל חוסר היכולת של הצמד לפרוץ מעל ההתנגדות במחיר 3.9000 מצביע על אפשרות להמשך התיקונים.
רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות כשהמחיר נמצא בחלקן התחתון, אינדיקאטור ה- RSI במצב מכירה.
המגמה הנוכחית על פי גרף שעה היא שורית עם צפי להמשך העליות לאחר פריצה ודאית של ההתנגדות במחיר 3.9000.
התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות קניה בסגירה ודאית מעל 3.9000. תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה זהירה מתחת למחיר 3.8500.
תמיכה 3: 3.8400
תמיכה 2: 3.8500
תמיכה1: 3.8600
התנגדות 1: 3.9000
התנגדות2: 3.9100
התנגדות 3: 3.9200
* החדשות הכלכליות מתורגמות מאתרי החדשות בלומברג, ניו-יורק טיימס ורויטרס.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.27% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקהלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
הנתונים המעודכנים חושפים פער הולך מתרחב בין הכסף שהמדינה משקיעה בשירותי הבריאות ובין הצרכים בשטח, ולמרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה מעט בשנת 2024 היא עדיין נמוכה ביחס לעולם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הגיעה בשנת 2024 לכמעט 7.3% מהתמ"ג. זהו גידול ריאלי של כ-1.7% לעומת 2023, אם כי ההוצאה לנפש עלתה בשיעור מתון במיוחד של כ-0.4% בלבד. בסך הכל הסתכמה ההוצאה בכ-146 מיליארד שקלים, לרבות שירותי אשפוז, מרפאות, פעילות רפואה פרטית, ציוד רפואי, תרופות ותחומי מחקר. עם זאת, במקביל לעלייה בהוצאה הכוללת, נרשמה ירידה קלה במימון הציבורי מ-4.8% ל-4.7% מהתוצר בין 2023 ל-2024.
הנתונים של הלמ"ס מלמדים לצד העלייה הקלה במימון המדינה לשירותי בריאות, נראה כי שיעור המימון הפרטי שאנחנו מממנים מכיסנו נותר גבוה יחסית והגיע ל 2.5% מהתוצר. מדובר בתזכורת לכך שמימון הבריאות בישראל נשען במידה רבה על הציבור. למעשה שליש (כ-33.6%) מההוצאה הלאומית מגיעה מהציבור, בין אם דרך ביטוחים פרטיים או הוצאות ישירות של משקי בית. שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה-OECD שבהן חלקו של המימון הציבורי רחב יותר.
בהשוואה בין לאומית רחבה יותר, ישראל נמצאת בחלק התחתון של דירוג ה OECD מבחינת היקף ההוצאה לבריאות. כאשר שיעור ההוצאה השוטפת, נמוך בהרבה מארצות הברית שבה שיעור ההוצאה מתקרב ל-17%. גם בגרמניה, צרפת וקנדה הרמות גבוהות משמעותית ונעות בין 10% ל-12%. מדינות שמשקיעות פחות מישראל הן טורקיה ומקסיקו שמציגות הוצאה מצומצמת יותר, בין 4.7% ל-5.9%. ישראל נמצאת באמצע הדרך, אך קרובה יחסית לקבוצת המדינות שלהן רמת השקעה נמוכה. מבנה המימון משפיע גם על התוצאות: במדינות אירופה המערבית הממשלה מממנת בין 70%-80% מההוצאה הלאומית, לעומת כ 66% בישראל. זה גורר עומסים על התשתיות וזמני המתנה ארוכים יותר, בעיקר על רקע הגידול המהיר באוכלוסייה, שישראל מאופיינת בה.
אם בוחנים את ההוצאה לנפש במונחי שווי כוח הקנייה, הפערים גדולים אף יותר. בישראל ההוצאה לנפש עומדת על כ 3,900 דולר לשנה, דומה לליטא אך נמוכה משמעותית מהמדינות המובילות. בארצות הברית ההוצאה חוצה את רף 14,000 דולר לנפש, ובמדינות מערביות כמו גרמניה, צרפת וקנדה היא נעה סביב 6,000 עד 7,000 דולר. אומנם האוכלוסייה בישראל צעירה יותר, מה שמקטין לכאורה את הצורך בהוצאה גבוהה, אבל גם לאחר התאמה לגילאים ישראל נותרת ברבע התחתון של המדינות המפותחות. העלייה בביקוש לשירותים ובצורכי כוח אדם ורפואה מתקדמת מתרחש בקצב מהיר יותר מקצב התוספת התקציבית, כך שנוצרים עומסים מתמשכים על בתי החולים, על המרפאות ועל שירותי הבריאות הקהילתיים.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני הלמ"ס, המגזר הפרטי הוא גורם מרכזי בהיקף השירותים. בעוד גורמים פרטיים מספקים יותר ממחצית היקף השירותים, קופות החולים מספקות כשליש מההוצאה על שירותי בריאות, ומוסדות ממשלתיים מספקים רק כ-5.7% מהשירותים, אך נציין כי היקף שירותי הבריאות נמצאים בירידה מאז השנים המורכבות של הקורונה שבהן הזרימה הממשלה משאבים מוגברים למערכת. הלמ"ס מפרט כי משקי הבית ממשיכים לשלם סכומי כסף גדולים על טיפולי שיניים, תרופות, בדיקות ורפואה פרטית. מערכת הבריאות בישראל אמנם נחשבת ליעילה, אבל עם עומס כלכלי גובר על הציבור. ישראל אמנם נהנית מתוצאות בריאות טובות כמו תוחלת חיים גבוהה ושיעורי תמותה נמוכים יחסית, אבל מנגד יש עדיין זמני המתנה ארוכים לתורים ומספר המיטות בבתי חולים לאלף נפש, עודנו הנמוך בהרבה מהממוצע באירופה.
