למה נפל המעו"ף? הסוחרים נתקלו בציבור שמנסה לצאת

זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל שוקי הון, מומחה המעו"ף - Bizportal, מתייחס לפקיעת אפריל
זיו פניני |

שבוע הפקיעה התנהל שונה בחציו הראשון, ביומיים האחרונים וביום הפקיעה עצמו. בתחילת השבוע המשיך השוק להתנהל באיטיות כשהמדד נמצא ממש מעל הפוזיציות הפתוחות, סטיית התקן נסחרת סביב 14.5%, יחס P/C מעט מתחת ל-1, מחזורי המסחר בינוניים, ריסק מתחת ל-2% והשחקנים אופטימיים ומלאי ביטחון עצמי.

יוון/פורטוגל ספרד ושות' הרסו מעט את החגיגה כשהמדד יורד לכיוון 1180 תוך חשש של השחקנים, עליית הסטיה לכיוון 17%, P/C מעל 1.4 והחוזה נסחר באזור BID לראשונה זה זמן רב.

באמצע יום רביעי בוצע סטופ לוס אצל הרבה משחקני הכתיבה שלאחריו החל המדד עולה באגרסיביות הן כשורט סקוויז של סוחרי היום שחיכו לשבירת 1180 והן כרצון כזה או אחר של שחקנים המעוניינים בפקיעה גבוהה.

סה"כ אופיין שבוע המסחר באינטרוול סגור לחלוטין ואף לקראת סופו נסחר האינטרוול בפרמיה אשר הזמינה שחקני ארבטראז' לחזור למשחק למכור חוזים ארוכים ולקנות נכס בפקיעה, עוד עם הקונים היו תעודות הסל שקנו נכס אם כי בכמות נמוכה יחסית לפקיעות קודמות.

למעשה האופטימיות של השחקנים המצפים לתיקון השוק התבטאה כל שבוע המסחר בחוסר מוכרים באופ' לחודש מאי כך שהחוזה נסחר גבוהה יחסית והסקיו נסחר ישר יחסית (0.25-0.3 שיפוע).

הצפי (המוטעה) לתיקון התבטא בסקיו ישר לחלוטין באופ הקצרות כשמחירי 1170,1180,1190,1200 לחודש הקצר נסחרו באותה סטיה, והפרפרים במדדי 1190,1200 היו גבוהים מהפרפרים במחירי 1180,1170 (ראה גרף).

ביום הפקיעה עצמו קנו נכס:

-שחקני הארבטראז

-תעודות הסל

-ספקולנטים שצפו לתיקון אחרי הפקיעה ("מה הפקיעה הנמוכה הזו? בחו"ל בכלל עולה")

מכרו נכס (וגרמו להפתעה):

-גופים גדולים שנצלו יום נזיל זה

-זרים

-שחקנים אשר החזיקו P 1180 בלונג ממונף והעדיפו פקיעה נמוכה...(לא כול הגדולים כותבים...)

אחרי הפקיעה המשיכו סחרני היום לדמם כשהם חייבים למכור את הקניות של הבוקר ומצאו עצמם מתחרים בפדיונות של קרנות הנאמנות ובחוסר רצון של הגופים הגדולים לקנות.... רק לאחר שרוב הפידיונות/ הסטופים בוצעו החל המדד לעלות חזרה...

הפחד חזר (אם כי עדיין ממש בקטן) והעלה את הסטיה הגלומה ל 16.5% עדיין מתחת לסטיה הגלומה בחו"ל ועדיין מתחת לסטיה ההסטורית של המדד, כשהסטיה בפועל הנה 18% בשנה האחרונה, 12.5% בחודש האחרון ו-16% בשבוע האחרון במדידה חצי שעתית! מדידה זו מראה עד כמה קשה היה לכותבים השבוע האחרון שהחל מצוין אך סיים קצת פחות...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.