"אל תהמרו נגד יוון.."

אומר שר האוצר של יוון ג'ורג' פאפאקוסטנטינו, בתגובה לכך שהמשקעים מפנים עורף ליוון, בזמן שהממשלה מחפשת אחר חבילת עזרה דחופה לפניי זמן תשלום החוב באמצע חודש מאי

"מספר של אנשים מהמרים בדרכים מסוימות. כל שאני יכול לומר שהם יאבדו את החולצות שלהם" אמר שר האוצר בנאום בוושינגטון. דומיניק שטראוס-קאהן, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, הביע אופטימיות לגביי השיחות שהוא ניהל עם שר האוצר של יוון בעניין מתן ההלוואה בסכום של 13.4 מיליארד דולר והוסיף שהשיחות היו מועילות, בנוסף להלוואה זו יוון מקווה לקבל הלוואה נוספת בסכום של 40 מיליארד דולר ממדינות הגוש האירופאי.

שר האוצר הגרמני מצפה מיוון להתחייב לעוד קיצוצים לפניי קבלת תוכנית הסיוע

גרמניה שהייתה מהמתנגדות הבולטות לסיוע האיחוד האירופאי ליוון, ממשיכה להביע את התנגדותה והפעם היא מפנה דרישה חדשה ליוון לבנות תכנית קיצוצים חדשה לפניי שהיא תקבל סיוע כספי מהאיחוד האירופאי. אחד מהדברים שהמשקיעים מתבוננים עליהם בנוגע להתמודדות של האיחוד האירופאי עם המשבר ביוון הוא האחידות הפוליטית ששוררת בין המדינות, כך שחוסר אחידות או הצבת דרישות חדשות של מדינות כגון גרמניה יכולים לגרום למשקיעים לחשוש שהאיחוד האירופאי אינו מסוגל להתמודד עם בעיות בסגנון של יוון מהבחינה הפוליטית ולשמור על אחדות בין חברות הגוש, המשקיעים חושבים על ההשלכות של חוסר התאום בין המדינות על משברים נוספים במידה ויהיו כאלו.

חברי ה- G-20 מחפשים תוכניות מהימנות לקיצוץ בתמריצים

מנהיגי קבוצת ה- G-20 מחפשים תוכניות מהימנות כדי להתחיל לצאת מתוכניות התמריצים, בזכות העובדה שהכלכלה מתחזקת ויוון תצליח להימנע מפשיטת רגל "הכלכלה הגלובלית התקדמה הרבה יותר טוב ממה שחזינו" נאמר בהצהרה משותפת של חברי הקבוצה "אנחנו צריכים כולנו לתכנן אסטרטגיות יציאה מהימנות".

בשבוע הבא - המשבר באירופה מול הונאת גולדמן סאקס בארה"ב

בקשת העזרה של יוון מהאיחוד האירופאי נתפסה כשורית, לאחר שהמשקיעים נרגעו מעט לנוכח העזרה הכספית שאירופה והקרן הבינלאומית מוכנות לתת ליוון, מצד שני מדובר במצב שברירי מאוד מכיוון שאם המשקיעים יראו סימנים לכך שאירופה מתקשה בנוגע לסיוע הכספי או שאין אחדות דעים פוליטית, הם יחששו למצבה הפיננסי של אירופה כולה באם היא תצטרך לסייע למדינות נוספות בגוש בעלות גירעונות כספיים גדולים ממש כמו יוון. בארה"ב האשמה בהונאה של גולדמן סאקס יחד עם הרפורמה החדשה שברק אובמה מנסה להנהיג בנוגע למוסדות הפיננסים, מעיבה על הנתונים החיוביים שממשיכים לזרום ומראים על התאוששות מתונה אך יציבה בכלכלה. בשבוע הקרוב המשקיעים ימתינו לראות סימנים להמשך ההתאוששות הכלכלית היציבה בארה"ב שיוכלו לחזק את הדולר וגם למעשיה של אירופה בנוגע למשבר ביוון וההשלכות על האיחוד האירופאי בכללותו בעיקר מבחינת האחדות הפוליטית.

הנשיא אובמה ממשיך לשכנע בעד הרפורמה הפיננסית

לטענתו של הנשיא, הרפורמה הפיננסית היא זאת שתמנע את האפשרות למשבר הכלכלי שגרם לכל ארה"ב להיכנס למיתון הגדול. הנשיא אובמה טוען שהרפורמה הפיננסית תעזור לבניית הכלכלה מחדש, בזכותה הכספים של משלמי המיסים לא ישמשו יותר לחילוצי המוסדות הפיננסיים. כמו כן, הנשיא אובמה ממשיך להאשים את וול סטריט בגרימת המשבר הכלכלי גלל האופן חסר האחריות שבו הם נטלו סיכונים על עצמם, פרשיית ההונאה בגולדמן סאקס עוזרת מאוד לנשיא אובמה להמחיש את טענותיו מול המתנגדים לרפורמה.

הנתונים החשובים שיתפרסמו היום:

היום לא צפויים להתפרסם נתונים שישפיעו על המסחר.

את הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בימים הקרובים ניתן לראות בסקירה השבועית של כלל פורקס. לחץ כאן לצפיה בסקירה השבועית

פאונד/דולר

ביום שישי האחרון צמד הפאונד/דולר לא ביצע מהלך משמעותי, אמנם המחיר פרץ למספר דקות את הדשדוש בין הנמוך באזור מחיר 1.5337 לבין הגבוה באזור מחיר 1.5388 (ממוצע 200 פשוט בגרף שעה) כלפיי מטה, אבל הפריצה הייתה פריצת שווא והמחיר חזר שוב לאזור הדשדוש.

בזמן המסחר באסיה ובשעות הבוקר המוקדמות הצמד פרץ את הדשדוש כלפיי מעלה, רצועות בולינגר בגרף שעה מורחבות כשהמחיר נמצא בחלקן העליון, אינדיקאטור ה- RSI במצב של קניה.

על פי ניתוח טכני המגמה המיידית היא שורית עם צפי להמשך עליות.

התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה מעל המחיר של 1.5447. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה בסגירה מתחת למחיר 1.5290.

תמיכה 3: 1.5211

תמיכה 2: 1.5292

תמיכה 1: 1.5337

התנגדות 1: 1.5447

התנגדות 2: 1.5512

התנגדות 3: 1.5588

אירו/דולר

ביום שישי צמד האירו/דולר יצא למהלך כמעט רצוף של תיקונים ומהנמוך במחיר 1.3206 הצמד הגיע עד לגבוה במחיר 1.3398, שזאת רמת 38.2% פיבונאצ'י ממהלך הירידות שהתחיל בתאריך ה- 12.4 והסתיים ביום שישי בתאריך ה- 23.4.

מהלך העליות האחרון נחשב רק כתיקון כשמהמגמה הראשית היא עדיין דובית, אבל כרגע ישנה אפשרות שהתיקון ימשיך עוד מעט גם היום.

במהלך המסחר באסיה ובשעות הבוקר המוקדמות הצמד לא ביצע תנועה משמעותית, רצועות בולינגר בגרף שעה בינוניות כשהמחיר נמצא בחלקן העליון, אינדיקאטור ה- RSI במצב של קנייה.

על פי ניתוח טכני בגרף שעה המגמה המיידית היא ניטרלית.

התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קניה בסגירה ודאית מעל 1.3522. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה זהירה מתחת למחיר 1.3294.

תמיכה 3: 1.3189

תמיכה 2: 1.3294

תמיכה 1: 1.3374

התנגדות 1: 1.3433

התנגדות 2: 1.3522

התנגדות 3: 1.3582

דולר/שקל

צמד הדולר/שקל לא הצליח לשבור את ההתנגדות במחיר 3.7400 ויצא למהלך קל של תיקונים שהביא אותו עד לאזור מחיר של 3.7274. הצמד נמצא על תיקון 50% פיבונאצ'י ממהלך הירידות שהתחיל בגבוה במחיר 3.8016 והסתיים בנמוך במחיר 3.6736 והוא נמצא מעט מעל ממוצע 200 פשוט בגרף 4 שעות.

רצועות בולינגר בגרף שעה בינוניות כשהמחיר עבר לחלקן התחתון, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירה.

המגמה הנוכחית על פי גרף שעה היא שורית עם צפי להמשך עליות.

התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות קנייה אם המחיר סוגר מעל 3.7400. תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה מתחת למחיר 3.7000.

תמיכה 3: 3.7000

תמיכה 2: 3.7100

תמיכה1: 3.7200

התנגדות 1: 3.7400

התנגדות 2: 3.7500

התנגדות 3: 3.7600

* החדשות הכלכליות מתורגמות מאתרי החדשות בלומברג, ניו-יורק טיימס ורויטרס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.