הצרות של תשובה: מעלות מורידה דירוג לדלק נדל"ן, "הגירעון והמינוף גבוהים"

חברת הדירוג מעלות Standart & Poor מורידה את דירוג חברת הנדל"ן ל-ilBB. מעלות: "דלק ממשיכה להציג פרופיל פיננסי חלש, בעיקר בשל רמות המינוף הגבוהות אשר נובעות מהשחיקה בהון העצמי"
לירן סהר |

דלק נדל"ן אינה מסבה נחת לתשובה. חברת הדירוג מעלות הודיעה אתמול על הפחתת דירוגה של החברה מ- ilBBB ל-ilBB.

לדברי מעלות, הורדת הדירוג נובעת מהעובדה כי דלק ממשיכה להציג פרופיל פיננסי חלש, בעיקר בשל רמות המינוף הגבוהות אשר נובעות מהמשך השחיקה בהון העצמי. בסוף 2009 הציגה החברה הפסד של כ-1.3 מיליארד שקל, בעיקר בשל מחיקות חשבונאיות, אשר הובילו לגירעון של כ-300 מיליון שקל בהון העצמי. במעלות מוסרים כי הגירעון העצמי, ביחס למינוף הגבוה מ-100 אחוז החלישו משמעותית את הפרופיל הפיננסי של החברה. בנוסף, יכולת פירעון החוב בשנים הקרובות נסמכת בעיקרה על מכירת נכסים בהיקפים גבוהים לצורך עמידה בתשלום החלויות השוטפות.

מתחילת שנת 2009 בוצעו מימושים בהיקף כולל של כ-1.3 מיליארד שקל לצורך שיפור הנזילות, אך בשל רמות המינוף הגבוהות, שימשה מרבית התמורה להחזר חוב ברמת הנכסים. יחד עם זאת, מציינים במעלות, הפרופיל העסקי ממשיך לתמוך בדירוג וזאת לאור היקף הנכסים הגבוה המפוזר היטב, איכות הנכסים הנהנים מאחוזי תפוסה גבוהים, משך חוזי השכירות הארוכים והשוכרים החזקים.

הדירוג הנוכחי נסמך בין היתר על נכונותו של יצחק תשובה, בעל השליטה, לחזק את מבנה ההון של החברה ונזילותה, הן על ידי הקצאות זכויות והזרמות כספים שבוצעו בעבר והן על ידי כאלו שבמידת הצורך החברה תבצע בעתיד.

יצויין כי לחברה קיים rating trigger על הדירוג הקודם מול בעלי אגרות חוב מסדרה ב' בהיקף של כ-72 מיליון שקל, אך לאחרונה בוצע תיקון בשטר האג"ח לפיו אם החברה תפקיד את מלוא סכום האג"ח בפיקדון משועבד, לא תהווה הורדת הדירוג עילה לפירעון מוקדם וה-rating trigger יבוטל.

השארת דירוג אגרות החוב של החברה ב-CreditWatch עם השלכות שליליות משקפת את החשש בדבר יכולת ההחזר של החברה בתקופה הקרובה, בשל חלויות החוב הגבוהות בהשוואה למקורות הקיימים וכן בשל הרמורמות המינוף הגבוהות בהן פועלת החבר, המקשות על קבלת קווי אשראי חדשים. כאמור, לחברה נכסים פוטנציאליים אשר יכולים להימכר ולפתור את בעיית הנזילות בטווח הזמן הקצר, אך עדיין קיימות אי וודאות באשר לביצוע.

במעלות מסכמים כי הורדת דירוג נוספת עשויה להתרחש במידה והחברה לא תצליח לשפר את נזילותה בטווח הזמן הקצר, כך שתבטיח את תשלומי החוב לשנה הקרובה. כמו כן מציינים במעלות כי תבחן השפעת הורדת הדירוג הנוכחית על ה-rating trigger הקיים ועל יכולת ההחזר של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.