ישראל במזרח התיכון: מדורגת במקום ה-3 מבין המדינות התחרותיות

הכלכלות במזרח התיכון ממשיכות לצמוח אודות לרפורמות בתחום האנרגיה. הפורום הכלכלי העולמי דירג את ישראל במקום השלישי למרות משאבי טבע הדלים
סתיו שירייב |

המשבר הכלכלי ממשיך עדיין לתת את אותותיו בכלכלות העולם, אך עובדה זאת לא מונעת ממדינות מערב להיות בין ה-10 המדינות בדירוג התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי, בהובלת ארה"ב ושוויץ.

לצד מדינות המערב ישנן 13 מדינות במזרח התיכון אשר הכלכלות שלהן ממשיכות לצמוח בקצב מהיר אודות לרפורמות המוצלחות בתחום האנרגיה (קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות).מדינות אשר לא נכללות בין היצואניות הנפט גם הן נהנות מהזרמות הון מצד המשקיעים הזרים.

להלן רשימה של 13 מדינות התחרותיות במזרח התיכון אשר נערכה ע"י רשת CNBC:

מקום 1: קטאר

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 22

גודל אוכלוסייה: 900 אלף

תמ"ג לנפש: 93,204 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 6.7 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: הגבלות מחמירות בשוק העבודה

סוג הממשל: אמירות

מקום 2: איחוד האמירויות הערביות

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 23

גודל אוכלוסייה: 4.5 מיליון

תמ"ג לנפש: 54,606 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 13.7 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: קושי בהשגת מקורות מימון לפרויקטים חדשים

סוג הממשל: פדרציה עם סמכויות מוגברות

מקום 3: ישראל

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 27

גודל אוכלוסייה: 7 מיליון

תמ"ג לנפש: 28,365 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 9.64 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: קושי בהשגת מקורות מימון לפרויקטים חדשים

סוג הממשל: דמוקרטיה פרלמנטרית

מקום 4: ערב הסעודית

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 28

גודל אוכלוסייה: 25.3 מיליון

תמ"ג לנפש: 19,345 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 4.63 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: הגבלות מחמירות בשוק העבודה

סוג הממשל: מלוכה

מקום 5: בחריין

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 38

גודל אוכלוסייה: 800 אלף

תמ"ג לנפש: 27,247 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 1.7 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: הגבלות מחמירות בשוק העבודה

סוג הממשל: מלוכה חוקתית

מקום 6: כווית

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 39

גודל אוכלוסייה: 2.9 מיליון

תמ"ג לנפש: 45,920 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 38.22 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: ביורוקרטיה ממשלתית

סוג הממשל: אמירות חוקתית

מקום 7: עומאן

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 41

גודל אוכלוסייה: 2.7 מיליון

תמ"ג לנפש: 18,987 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 2.93 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: הגבלות מחמירות בשוק העבודה

סוג הממשל: מלוכה

מקום 8: ירדן

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 50

גודל אוכלוסייה: 6.1 מיליון

תמ"ג לנפש: 3,421 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 1.95 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: תקנות מס מחמירות

סוג הממשל: מלוכה חוקתית

מקום 9: אייזרבג'אן

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 51

גודל אוכלוסייה: 8.5 מיליון

תמ"ג לנפש: 5,349 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 11 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: שחיתות

סוג הממשל: רפובליקה

מקום 10: טורקיה

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 61

גודל אוכלוסייה: 75.7 מיליון

תמ"ג לנפש: 10,471 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 18.2 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: תקנות מס מחמירות

סוג הממשל: דמוקרטיה

מקום 11: גיואורגיה

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 90

גודל אוכלוסייה: 4.4 מיליון

תמ"ג לנפש: 2,925 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 1.56 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: קושי בהשגת מקורות מימון לפרויקטים חדשים

סוג הממשל: רפובליקה

מקום 12: סוריה

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 94

גודל אוכלוסייה: 20.4 מיליון

תמ"ג לנפש: 2,756 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 2.12 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: ביורוקרטיה ממשלתית

סוג הממשל: משטר צבאי עם סמכויות מוגברות

מקום 13: ארמניה

דירוג התחרותיות העולמי (GCI): 97

גודל אוכלוסייה: 34 מיליון

תמ"ג לנפש: 3,360 דולר אמריקני

השקעות זרות ישירות: 1.13 מיליארד דולר

הגורם הבעייתי ביותר לעשיית עסקים: שחיתות

סוג הממשל: רפובליקה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.