פערים משמעותיים בין תחושת המשקיעים למצב בשטח
לאחר הפוגה של כשבועיים, פסח כמו שאתם יודעים, חזרתי. האמת, השבועיים הללו נתנו לי זמן לבחון את המצב. המסקנה שלי פשוטה (היא פשוט כתובה בכותרת אם לא ישנו אותה), ישנו פער משמעותי בין התחושות בקרב הפעילים המוסדיים וציבור המשקיעים לבין המצב האמיתי בשטח.
כוונתי כמובן לשוק האג"ח הקונצרני. חשתי בשבועיים האחרונים את החשש שעולה מקרב המשקיעים, במיוחד המשקיעים הפרטיים הקטנים. כמו כולם קראתי את הפרוטוקול של ישיבת בנק ישראל בה הוחלט על העלאת ריבית. המניע העיקרי להעלאת הריבית בחודש שעבר הוא החשש של בנק ישראל מהתנפחות בועות מחירים בשוק הנדל"ן למגורים בארץ ובתחום האג"ח הקונצרני, במיוחד הלא מדורגות.
אלו פחות או יותר הסיבות שהובילו להחלטה להעלות את הריבית. אפשר לראות כי אותו חשש שציינתי בפתיח אינו נחלת פעילי שוק ההון בלבד אלא הוא מצפין עד לחלונות הגבוהים ביותר בקרב מקבלי ההחלטות. בפועל כאשר אני בא לבדוק מה קורה אני רואה כי בשלושים הימים האחרונים מדדי האג"ח בקושי ירדו. הירידות במדדי התל בונד היו בערך כ-0.5% בלבד. המדד היחיד שירד בצורה משמעותית הינו מדד התל בונד השקלי אשר ירד ב-2.25% בעיקר בגלל מדד מחירים שירד פחות מהציפיות המוקדמות והעלאת הריבית.
הנקודה המעניינת ביותר בנושא המימוש המבושש להגיע היא העובדה שדווקא באג"ח הלא מדורג או באג"ח הזבל בהחלט ניתן להבחין במגמה של ירידת מחירים. הסיבה נמצאת בטור שכתבתי לפני כחודש בנושא שינוי בשחקנים בשוק האג"ח. המוסדיים הקטינו אחזקות באג"ח אלו, הציבור נכנס במקומם ובמצב זה כל מכירה, גם אם היא אינה בהיקף משמעותי בגלל היעדר קונים מנגד מובילה לירידות.במקרה כזה נוצר מצב מעט אבסורדי שדווקא האג"ח בעלי התשואות הגבוהות אשר אמורים להיות רגישים פחות לשינויים בריבית יורדים יותר, הרבה יותר, לעומת באג"ח הממשלתיות או האג"ח במדדי התל בונד אשר אמורים להיות רגישים מאוד למצב הריבית. מעניין - כמה זמן מצב זה יכול להימשך?
פאניקה קלה - מימוש כסיבה לבהלה
אני נתקל לאחרונה בהרבה תגובות שאם הייתי מנסה לסכם אותן במילה אחת הייתי מגדיר אותן כחשש או פאניקה קלה (זה כבר שתי מילים). זה המקום להדגיש כי מימוש צפוי אינה סיבה לבהלה. שנת 2008 הייתה שנה חריגה בכל קנה מידה. מימוש בשוק זו הזדמנות מצוינת לערוך בדק בית בתיק ההשקעות, לנצל את המימושים על מנת לבנות את התיק מחדש בכדי שהוא יהיה ערוך להניב תשואות טובות בהמשך.
זו צורת העבודה שלנו: בונים תיק, יושבים עליו ונהנים מתשואות שוטפות +רווחי הון במידת האפשר. בעת מימוש עורכים את השינויים הדרושים בתיק, בונים אותו מחדש וכעת התיק שוב ערוך להניב תשואות טובות להמשך+רווחי הון. זו צורת העבודה הטובה והנכונה ביותר שאני מכיר. בכל מחזור של עליות, תמיד יהיו ירידות. החשוב ביותר זה להכיר את המגבלות והאפשרויות שיש בתחום. אם ניתן לנצל את הירידות על מנת לבנות תיק שיכול להניב כ-5%-6% צמוד מדד זה מצב מצוין. קחו את ההצעה הזו איתכם לתקופה הקרובה בה יש סיכוי טוב למימוש. נצלו אותו לטובתכם, מבלי להילחץ המימוש אינו סיבה לבהלה, זו הזדמנות לבנות מחדש את הרכיב הסולידי שיאפשר לכם ליהנות מתשואות נאות בהמשך הדרך.
אני נשאל הרבה, במיוחד לאחרונה, מה עושים היום בשוק האג"ח? האם למכור הכול ולברוח? האם להישאר על ההשקעות, ובמקרה הרע - האם לשבת על התיק עד לפדיון, ובכך להבטיח את קבלת התשואה הפנימית של התיק? אנחנו בלהבה נמצאים אי שם בשביל הביניים.
ובכן, כיצד אנחנו נערכנו למימוש האפשרי :
1. מרכיב משמעותי מהתיק הסולידי נמצא בהשקעות קצרות צמודות מדד. הסיבה הצפויה היא התגברות בקצב האינפלציה בחודשים הקרובים. כמה קצר אתם שואלים - המח"מ של האג"ח הצמוד הינו כ-1.5-2 שנים תשואה פנימית ממוצעת אליה ניתן להגיע בהשקעה כזו סביב 4% צמוד מדד. המח"מ הקצר מונע פגיעה בגין עליית הריבית. הוא מאפשר, מבלי להיאלץ למכור את האג"ח, להשקיע מחדש את המרכיב שיפרע בשנה הקרובה (כ- 33%-40% מהאג"ח יפרעו השנה) בתשואות גבוהות יותר במידה והריבית תעלה כמצופה והמימוש אכן יגיע. מרכיב זה מהווה כ-30% מהרכיב הסולידי.
2. מרכיב משמעותי שני נמצא באג"ח שקלי בריבית משתנה. הסיבה היא עליה באינפלציה שתחייב עלייה מהירה יותר בריבית. העובדה כי הריבית מאג"ח אלו מתעדכנת כל שלושה חודשים בעצם מגנה על התיק מעלייה בריבית. המח"מ באג"ח אלו פחות מהותי, כיוון שמנגנון התאמת הריבית מוריד את החשש מעלייה בריבית. חשש שבדרך כלל הולך יד ביד עם אג"ח במח"מ ארוך. כיום ניתן להגיע למרווח של כ-2% על תשואות גילון או תשואה שקלית משתנה סביב 4.25% .עלייה צפויה של כ-0.5% עד סוף השנה תביא אותנו למצב בו אג"ח אלו יישאו תשואה סביב 5.5% כבר בעוד מספר חודשים. גם מרכיב זה מהווה כ-30% מהתיק הסולידי.
3. מרכיב לא גדול באג"ח בתשואות גבוהות יחסית (סביב 10%). אג"ח שנבדקו ונמצאו מתאימים להשקעה וכן אג"ח להמרה בהם מרכיב ההמרה מהווה הזדמנות לרווחי הון בגלל עליית מחיר המניה. הסיבות לכך ברורות - אג"ח אלו כבר נושאות תשואות גבוהות לעלייה זו אחרת בריבית לא אמורה להיות השפעה ארוכת טווח על מחיר האג"ח. יכולת החברה לשלם את האג"ח משמעותית יותר מריבית בנק ישראל. מרכיב זה מהווה כ-10% מהרכיב הסולידי והוא עשוי להשתנות בהתאם לאופי המשקיע. לעלות אצל משקיע נועז יותר או לרדת אפילו לאפס אצל משקיע זהיר.
4. מזומן כ-30%. אני יודע שזה חלק לא מבוטל מהתיק אבל הציפייה למימוש והרצון לנצל את המימוש לשינויים בתיק מחייב החזקה גדולה במזומן. בקרנות הנאמנות שלנו זה יצר בעיה טכנית קלה. כיוון שהחוק אינו מאפשר החזקה של יותר מ-25% מנכסי קרן בפיקדון בבנק אחד נאלצנו לפתוח חשבון בנק בבנק נוסף!!!
גל ההנפקות הגדול הצפוי להגיע בחודשיים הקרובים יצור מצד אחד לחץ על מחירי האג"ח הקיימים בשוק מכיוון שהוא ימשוך מקורות כספיים מהשוק ומצד שני הנפקות אלו יצאו מראש בתשואות גבוהות יותר מאלו הקיימות בשוק. וזאת על מנת לעשות את ההנפקות לאטרקטיביות יותר מהאג"ח הקיים בשוק. ריבוי ההנפקות והזמן הקצר בו הם ייזרקו לשוק צפוי לייצר עודפי היצע בטווח הקצר וכמו שכולם יודעים - עודף היצע מביא לירידת מחירים. המזומן הרב והנגיש בתיק אמור להיות מנוצל לכיוון ניצול הזדמנויות הן בשוק הראשוני והן בשוק המשני.
ניסיתי לתת מענה בצורה המקיפה ביותר שיכולתי על מנת להסביר כיצד אני מאמין שיש להיערך היום בשוק האג"ח. אני מקווה שעלה בידי לתת מענה נאות לשאלה "מה עושים היום בשוק".
להתראות עד לשבוע הבא.
***מיכה צ'רניאק הוא מנהל להבה, ניהול תיקי השקעות.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
