היתרון הגלובלי של כלכלות הסחורות
בעתות של משבר ופאניקה השוק מתנהג כעדר. לאמתו של דבר, גם בעתות של אופוריה ואופטימיות שאננה השוק מתנהג כעדר. בתנאי מסחר שכאלה, כל הנכסים מושלכים לאותה קלחת רוגשת ונעים יחדיו עם כיוונו הכללי השוק. למעשה, הגורם הכמעט בלעדי המניע את הנכסים הוא האווירה הכללית (הסנטימנט, בעגת הסוחרים). ביצועי החברה של המניה המסוימת, או נתוני המאקרו של מדינת המטבע, כל אלה משחקים תפקיד משני. בשוק המט"ח, התופעה הזו הגיעה לשיאה בשנים 2008-2009. ואולם, ב-2010 אנו עדים לתהליך של היפרדות בין הנכסים השונים.
בשנת 2008, בעיצומו של המשבר הפיננסי, כשאחזה בשווקים אווירת יום הדין, אף אחד לא הבדיל בין הכלכלה האוסטרלית לבין הכלכלה של בריטניה. בתרחישי יום הדין, שתי הכלכלות נידונו לגורל דומה. חרף ההבדלים בין שתי הכלכלות, איש לא ידע לומר מי מהכלכלה בנויה טוב יותר להתמודד עם המשבר ומי מביניהן תגיח מן המשבר ראשונה ובאיזה מצב. על כן, הדולר אוסטרלי והשטרלינג נעו זה ביחס אל זה במתאם כמעט מושלם. הדבר היה נכון לגבי כל המטבעות המרכזיים. המגמה בשוק היתה אחת והיא הכתיבה את תנועת כל המטבעות.
בשנת 2009 המגמה התהפכה על פיה, אולם היחסים ההדוקים הללו נשמרו. סימני התמתנות המשבר הפיחו בשווקים תחושת אופוריה שהכלכלה העולמית צלחה את המשבר, ובשאננות הזו היתה מובעלת איזו הנחה חסרת בסיס שכל הכלכלות יתאוששו במקביל. על כן, למרות המפנה החד בכיוונו של השוק לעומת שנת 2008, הקורלציה בין המטבעות (ולמעשה, בין כל הנכסים בשווקים הפיננסיים) נותרה על כנה, כפי שניתן לראות בגרף.
גרף: ה-AUDUSD בהשוואה ל-GBPUSD בשנים 2008-2010
ואולם, כפי שציינתי בטורי הקודם, שנת 2010 היא שנת "היום שאחרי" וכעת הזרקור מופנה לכל כלכלה וכלכלה בנפרד, מה שחושף את הפערים המהותיים במצבן הכלכלי של המדינות. שימו לב לגרף שלעיל המשווה בין תנועת המחיר של השטרלינג לתנועת המחיר של הדולר האוסטרלי. אם בשנים 2008-2009 נעו שני המטבעות כתף אל כתף (בצניחה ובנסיקה), במתאם כמעט מושלם, הרי שניתן לראות השנה היפרדות חדה בין שני המטבעות, כאשר כל אחד פונה לכיוון אחר.
לא בכדי הצבתי זה כנגד זה את הדולר האוסטרלי ואת השטרלינג הבריטי. שבירת המתאם בין שני המטבעות משקפת את הפער במצבן של שתי הכלכלות ואת המידה השונה שבה הן ניזוקו מהמשבר הגלובלי.
בעוד בריטניה סובלת מגירעון תקציבי אדיר, שפל בשוק הדיור וחולשה בשוק העבודה ובצריכה הפרטית, הרי שהכלכלה האוסטרלית מציגה שיעורי צמיחה נאים, התרחבות בשוק התעסוקה ומגמות צריכה איתנות.
למעשה, ניתן לומר באופן כללי כי שתי הכלכלות הללו מייצגות שתי קבוצות של כלכלות שנמצאות עם שוך המשבר בעמדה שונה לחלוטין. בקבוצה הראשונה ניתן למנות כלכלות כמו בריטניה, גוש האירו, יפן וארצות הברית, כלכלות אשר נשענות בעיקר על צריכה ושירותים. בקבוצה השנייה ניתן למנות כלכלות כגון קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, מדינות עתירות במחצבים הניזונות מהביקושים העולמיים לסחורות.
הג'וקר כאן הם הודו וסין והשגשוג הנוכחי בשוק הסחורות. בעקבות המשבר הכלכלי נאלצו המדינות לשפוך כספים אדירים במטרה לבלום את הסחף. ואולם, בעוד הכלכלות מן הקבוצה הראשונה מתקשות לייצר כעת הכנסות (כלומר צמיחה כלכלית) כדי לכסות את גירעון העתק שצברו, הרי שהמדינות מגוש הסחורות זוכות להכנסה אדירה הנובעת מהביקושים הגדולים לחומרי גלם מהשווקים המתפתחים של סין והודו ומחירי הסחורות הנוסקים.
***יוחאי שויגר הוא אנליסט ב-FXCM ישראל
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".
