רואים בנתון האבטלה בארה"ב נק' מפנה? מוקדם מידי לחגוג

רונן מנחם |

דוח התעסוקה בארצות הברית בחודש מארס (עלייה בת 162,000 במספר המשרות) חידד את השאלה הקריטית, האם שוק העבודה האמריקני מתאושש סוף סוף. אם כן, הוסר מכשול רציני בדרך לתחילת העלאות הריבית בארה"ב ובהמשך ? במדינות המפותחות האחרות, לרבות גוש האירו ובריטניה.

מפתה לחשוב, בעקבות הדוח האחרון, שהתשובה לכך חיובית. עיון במדד מגמות התעסוקה, שמחשב מכון Conference Board, מחזק תחושה זו, שכן הוא עולה ברציפות 8 חודשים, ובשלושת החודשים האחרונים משתפרים כל מדדי המשנה הכלולים בו (כגון ירידה במספר התביעות החדשות לדמי אבטלה, מספר החברות שמתקשות לאייש תפקידים, מספר הצעות המשרה ועוד). דבר זה גורם למחבריו להסיק כי העלייה בחודש מרץ אינה חד פעמית וכי הכלכלה האמריקאית תמשיך לייצר משרות בחודשים הבאים.

אולם, כדאי בכל זאת לקחת זאת בעירבון מוגבל. יש עדיין די מכשולים בדרך.

אחת האינדיקציות החשובות לשכירת עובדים עתידית היא מספר מודעות הדרושים המקוונות. לאחר שלוש עליות רצופות, גדולות, ירד מספרן בחודשים פברואר ומרץ. קרוב ל 4 עובדים עדיין מתמודדים על כל משרה מוצעת. לפי מדד זה, אמנם ניתן לזהות תחילת התאוששות, אך החברות לא תמהרנה להגדיל את מספר העובדים ותמשכנה להיות זהירות.

מדד מנהלי הרכש בענפי שירותים לחודש מרץ מוכיח זאת. זה 27 חודשים יורד סעיף התעסוקה במדד, ורק 6 מ-17 הענפים מדווחים על שכירת עובדים. קצב הירידה אמנם הואט מאוד, אך יידרשו מספר חודשים של עלייה בפועל עד שההתאוששות תורגש בענפים הללו, המהווים כ 90% מהתעשייה האמריקאית.

גם המצב בסקטור הפרטי (להבדיל מהנתון הארצי, הכולל גם את הסקטור הציבורי), רחוק מלהרשים. בחודש מארס ירד מספר השכירים הפרטיים ב-23,000. נכון שמדובר בירידה הקטנה ביותר מאז החלה ההידרדרות בשוק, לפני שנתיים, אך צפו עלייה ולכן זו הפתעה שלילית.

כמו כן, חשוב לציין שמספר העובדים הזמניים בסקטור הציבורי ובענפי הבריאות והשירותים ממשיך לגדול ומהווה חלק נכבד מהעלייה במספר העובדים הכללי. בחודש מרץ הייתה עלייה בת 176,000 במספר השכירים שהצליחו למצוא עבודה חלקית בלבד. מדובר בשני גורמים חיוביים, בטווח הקצר, אך כאלו שלא ניתן לסמוך עליהם לאורך זמן ולבסס עליהם עלייה בת קיימא בתעסוקה.

גם לפי מדד מגמות התעסוקה עצמו, אין לצפות, בתקופה הקרובה, לעלייה מואצת במספר המועסקים, שכן הן הצריכה הפרטית והן ההשקעה תמשכנה להיות חלשות, יחסית.

לבסוף, צריך לזכור שבזמן המשבר השכילו החברות האמריקאיות להתייעל ולהתחדש טכנולוגית, כך שכעת הן זקוקות לפחות עובדים כדי לייצר כל יחידת תוצר. התוצר לשעת עבודה, שגדל רק ב 1% - 2% בין הרביע השני של 2008 לרביע הראשון של 2009, זינק ב 7% - 8% בשלושת הרביעים הבאים! לכן, גם כשהכלכלה האמריקאית תשוב לצמיחה רגילה, היא תעשה זאת עם פחות עובדים ויותר הון, דבר שיקשה, לאורך זמן, על שיעור האבטלה לרדת.

לבד מכל אלה, חשוב לציין שקשה להסתמך קל נתוני התעסוקה החודשיים, משום שבדרך כלל הם מתאפיינים בתנודות חזקות ותיקונים לאחור, לעיתים בהיקפים גדולים. הפעם הצטרף לכך מזג האוויר הקשה ששרר בארה"ב בפברואר וגרם למעסיקים לדחות שכירת עובדים חדשים למרץ. לכן, ייתכן שבאפריל נראה שוב נסיגה.

חשוב לזכור, בשורה התחתונה, שמספר הבלתי מועסקים מוסיף אף הוא לגדול ומשקלם בכוח העבודה האזרחי לא פחת, בחודש האחרון, ונותר גבוה מאוד: 9.7%.

פרט לכך, מספר האנשים שאינם בכוח האזרחי הצטמצם, בחודש האחרון, נתון שמאותת על ירידה בתופעת העובד המיואש. אם יהיה גל של אנשים שיחזרו לחפש עבודה, שעה שהחברות לא ממהרות לשכור עובדים, האבטלה עלולה לגדול, גם אם צמיחת התוצר תואץ.

מעבר לכך, בהיבט החברתי, הגרעין הקשה של האבטלה רק גדל. בחודש מרץ ירד מספר המובטלים 26 שבועות ומטה, אך במספר המובטלים 27 שבועות ויותר הייתה עלייה מדאיגה בת 414,000 משרות. בעיה זו רק תחמיר, שכן ההשתכללות הטכנולוגית המהירה בתהליכי הייצור תקטין עוד יותר את הסיכויים של המובטלים הכרוניים לשוב למעגל העבודה.

הגם שאין בדברים הללו כדי להבטיח שהריבית בארה"ב לא תעלה (יש נתונים אחרים שמצדיקים העלאת ריבית שם, ובראש ובראשונה העובדה שהריבית נמוכה כל כך), אך הם יחייבו שההעלאה, כשתחל, תהייה הדרגתית ואיטית בלבד.

מאת: רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.