סוגרים שבוע בשוק המעו"ף: הפקיעה הייתה פקיעת ביקושים נוספת
עוד פקיעה חיובית עברה על הבורסה בת"א. ביקושים בשווי של 1.2 מיליארד ש' הגיעו (שוב) מכיוון שחקני הארביטראז' ותעודות הסל. המתכונת של שבוע הפקיעה היתה דומה לפקיעות קודמות:
-חוסר במגלגלים שליליים.
-המרה של ארביטראז'רים מחוזים פוקעים למניות.
-חוסר במוכרי נכס בסיס (הן לאורך השבוע והן ברגע הפקיעה עצמו...).
-פקיעה אופטימית תוך ארבטראז שלילי (פקע מעל מחיר החוזה...) .
-מחזור גבוה.
השוני היה בשלושה פרמטרים עיקריים:
- צפי לפקיעה מסוג זה כבר ביום שלישי / רביעי.
- פקיעה ארוכה בשלב הראנדומלי.
- מספר פוזציות מצומצם יחסית.
כל אלו גרמו למסחר יחסית סוער בימי שלישי רביעי אך דווקא בשלב הפקיעה נסגר המדד בתנודה מינימאלית ובמחזור ער.
המסחר בשבוע שלפני הפקיעה אופיין במסחר שקט בימי ראשון - שני, אך עצבני יותר בימי שלישי - רביעי (ראה גרף סטיה חצי שעתית). בסוף יום שני ירד המדד בחדות מתחת ל-1200 נק', אך ללא התרגשות של השחקנים שפתחו כ-10 אלף PUT על מדד 1200 נק' (מתוך 30 אלף פוזיציות קיימות) תוך כדי המשך ירידת סטיית התקן.
בהמשך השבוע העצבנות דווקא גדלה כשהמדד עלה, תוך הבנה שאין מספיק גלגולים וכנראה תגיע פקיעה חיובית נוספת. הערכה זו התבררה כאמור כנכונה, אך גרמה לסיפוק הסחורה ללא תנודה מוגזמת.
דוגמא נוספת להערכה אופטימית זו, נתמכה בפרפרים. לאורך רוב השבוע נסחר פרפר 1220 1230 נק' יקר יותר מפרפר 1210 1200 נק' גם כשהשוק היה נמוך מ-1210 נק'...
סטיית התקן הגלומה באופציות הינה 14%-13.5% באזור הכסף. והסקיו בשיפוע של כ-0.5% כך שאופציות מחוץ לכסף נסחרות ב-11.5% בלבד (המשך המגמה היורדת)!!! לעומת זאת, הסטיה בפועל הנה 18% בשנה האחרונה, 12.7% בחודש האחרון ו-12.5% בשבוע במדידה חצי שעתית. (מגמת עליה מסוימת...) הסטיה הנמוכה הגלומה באופציות (מהנמוכות בעולם כרגע...) מסמנת את הלך הרוח של השחקנים... "קשה לעלות מכאן הרבה אך בשל כניסת הכסף המסיבית כנראה גם לא ירד הרבה..." האומנם?
שבת שלום וחג שמח.
הערה : הסקירה נכתבה ב 14:00 25.03.10.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
