בריטניה מנפיקה בגדול: חברה אפריקנית תונפק לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר

ההנפקה צפויה להסתכם ב-881 מיליון דולר. השוק בבריטניה לא חווה הנפקות גדולות מאז מאי 2008
סתיו שירייב |

אפריקן באריק גולד, שהינה אחת מ-5 חברות כרייה, בתחום הזהב, הגדולות באפריקה צפויה לצאת להנפקה בבורסה בלונדון ולגייס 881 מיליון דולר. מדובר בהפנקה ראשונית לציבור( איי.פי.או) הגדולה ביותר מזה שנתיים בבורסה בלונדון. החברה תונפק תחת סימול בורסאי בשם- ABG

במסגרת ההנפקה החברה תציע יותר מ-100 מיליון מניות למשקיעים מוסדיים בכל רחבי תבל. ההנפקה תהיה בגובה של 25% מהחברה המייצגת שווי של 3.5 מיליארד דולר. איי בי גי הינה חטיבת כריה אפריקאית של תאגיד קנדי בשם קנדה באריק גולד, אשר תמשיך להחזיק ב-75% מהחברה לאחר ההנפקה.

חברת האם מתכננת להשתמש בכספים שיתקבלו מההנפקה על מנת לשלם את החובות של התאגיד. במידה ויישארו כספים לאחר תשלום החובות מתכנן התאגיד הקנדי להשתמש בהם על מנת לממן פרויקטים של חיפושי זהב, רכישות ופיתוח של פרויקטים מתקדמים.

ג'יי.פי. מורגן ומורגן סטנלי הינם החתמים אשר מלווים את ההנפקה ביחד סיטי גרופ בריטניה. נציין כי לונדון אשר סבלה מדשדוש בשוק ההנפקות הראושניות מתחילת השנה לא ראתה הנפקה בסדר גודל כמו זה מאז מאי 2008, אז הונפקה חברת כרייה ניו וולרד והגיוס הסתכם ב-2.5 מיליארד פאונד.

מאז תחילת השנה, שוק החתמות בלונדון ובאירופה כולה היה עד תהפוכות,

בהן התבטלו הנפקות מתוכננות ושוק המקיף חווה עליות ומורדות לצד הדאגות בנוגע לחוב הממשלתי של בריטניה.

בין המתחרים העיקריים של ABG ניתן למצוא חברות כמו אנגלוגולד אשנטי שמניותיה ירדו ב-21% ב-12 חודשים האחרונים. מתחרה נוספת הינה חברה ראנדגולד אשר מניותיה נהנו מעליות של 41% ב-12 חודשים אחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.