בזן במהלך אסטרטגי: בוחנת החלפת שמה לסביבתי יותר, מסתמן - 'קורל'
חברת בזן הנמצאת בשליטת החברה לישראל נמצאת בימים אלו בעיצומו של מהלך אסטרטגי רחב של מיתוג החברה, כך נודע ל-Bizportal. אחד מהצעדים המשמעותיים שנבדקים על ידי החברה הוא שינוי שם החברה הותיק בן 50 השנה העומד על "בתי זקוק לנפט".
ל-Bizportal נודע כי החלפת שם החברה טרם אושרה על ידי הנהלת החברה או הדירקטוריון, אולם בחברה בחנו מספר הצעות להחלפת שם החברה, כאשר השם המוביל להחליף את בזן הוא השם "קורל". השם החדש, נחשב לעכשווי יותר ועשוי לתת לחברה מראה יותר טכנולוגי, ופחות תעשייתי.
בתי הזיקוק עוסקת בעיקר בייצור מוצרי נפט, חומרי גלם לתעשיה הפטרוכימית וחומרים לתעשיית הפלסטיקה. בחודש פברואר שינתה החברה את המבנה הארגוני שלה בעקבות המיזוג בינה לבין כרמל אולפינים (כאו"ל) וניכר היה כי החברה מנסה לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח.
מהלך נוסף שביצעה בזן ועשוי להסביר חלק מהאסטרטגיה שמנהלי בזן רואים לנגד עיניהם קשור לתוכנית האסטרטגית שגיבשה החברה בנובמבר 2007 בהשקעה של 1.1 מיליארד דולר. בין היתר התוכנית כוללת השקעה מואצת בתחום הזיקוק בהיקף של 850 מיליון דולר. הנתח העיקרי קשור להקמת פצחן מימני בתקציב של 670 מיליון דולר אשר ייצר תזקיקי ביניים (סולר וקרוסין). המתקן צפוי להיות תפעולי בתחילת שנת 2012 ולשפר את מרווחי הזיקוק של החברה.
אין זו הפעם הראשונה שבה חברה בוחרת באסטרטגיה של שינוי שמה כדי לנסות ולשנות את תדמיתן בקרב הציבור. כיום, לבזן ישנה תדמית די שלילית בקרב הציבור, ובעיקר אלו המתגוררים באזור חיפה - זאת בשל הריחות הרעים הנפלטים מבית הזיקוק ומורגשים גם במרחק רב מהמפעל.
לא מעט חברות החליפו את שמן בעבר כדי לשפר את התדמית. כך למשל, חברת אמדוקס נקראה עורק אינפורמיישן לפני שזכתה לשמה הנוכחי בשנת 1985. חברה נוספת היא ריטליקס שאת שמה הנוכחי קיבלה בשנת 2000. שמה הקודם היה פוינט אוף סייל.
יש גם שינויי שמות עכשווים יותר. החברה האחרונה שעשתה זו היא "סמייל תקשורת012" שנאלצה להחליף את שמה אחרי שמכרה את פעילות 012 לאמפל אמריקן. השבוע אישרו בעלי המניות את החלפת שם החברה ל"בי קומיונקיישנס" הקושר אותה לחברת בזק שבה תשלוט.
חברות לעתים גם משנות את שמן כתוצאה ממיזוג בין מספר חברות. כך למשל בריזקום ופלאוור מוזגו בשנת 2001 לחברה אחת אשר שינתה את שמה לאלווריון. מיזוג גדול יותר היה בין חברות הכבלים ערוצי זהב, תבל ומתב שמוזגו לחברת הכבלים HOT.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
