ארדן: "ברפורמת התכנון והבנייה יש טעויות נוראיות שיפגעו באיכות חייהם של אזרחי ישראל"

בכנס של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת והמטה לתכנון אחר מתחו השר להגנת הסביבה וחברי כנסת רבים ביקורת חריפה על החוק שיועלה בקרוב לקריאה ראשונה
לירן סהר |

בהמשך להודעתה של ציפי לבני, יו"ר האופוזיציה וסיעת קדימה ביום ב' כי 'תקים ועדת התייעצות לצורך שינוי מתכונתה הנוכחית של רפורמת התכנון והבנייה', קיימה אתמול (ד') השדולה הסביבתית?חברתית בכנסת והמטה לתכנון אחר כנס חירום בכנסת בנושא הרפורמה. הכנס התקיים לקראת עליית חוק התכנון והבנייה החדש להצבעה בקריאה ראשונה.

מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים

בנוסף לאמור, אתמול הורה בג"ץ כי על המדינה להמליץ לוועדת השרים לענייני חקיקה לתת ארכה למתן הערות לרפורמה בחוק התכנון והבנייה, תוך קביעה כי לוח הזמנים שניתן לעיון בתזכיר החוק - הכולל 241 עמודים - הוא בלתי אפשרי. 6 ארגונים סביבתיים, ביניהם אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע הגישו את עתירם בנושא בשבוע שעבר.

לדברי גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, "הרפורמה הזו, ככל שיש בה יתרונות ותועלות ופישוט הליכים בירוקרטיים, יש בה טעויות נוראיות שאם לא יתוקנו יכולות לפגוע באיכות החיים של אזרחי ישראל. בחוק יש הפרטה טוטאלית של הליכי התכנון. בדומה לבג"צ על הפרטת בתי הסוהר, שבו הובהר שזהו תפקידה של המדינה שלא ניתן להפרטה, כך גם התכנון צריך להיות תחום כזה, כיון שלא ניתן לתקן ולהחזיר את הגלגל לאחור כשמדובר בתכנון. הרפורמה מציעה לבטל את שיקול הדעת בהכנת תסקירי ההשפעה על הסביבה, ולקבוע באופן קשיח בחוק מתי יוכן תסקיר ומתי לא, למרות שאף אחד מאיתנו לא יכול לחזות את העתיד ולנחש איך תכניות עתידיות יכולות להשפיע על הסביבה. אחד המרכיבים המרכזיים של הרפורמה הוא ממש ישרא-בלוף: מוקמות ועדות משנה חדשות למועצה הארצית ולוועדות המחוזיות ? אבל הוועדות הללו יותר חזקות מוועדות עצמן, כי ברגע שהן מאשרות פרויקט ? אין אפשרות לערער על ההחלטות שלהן. הרכב הוועדות האלה מעוות, לא מאוזן ומעדיף באופן מוצהר את אינטרס הפיתוח ולא מייצג כלל את אינטרס השימור."

עוד ציין ארדן, כי "נציגי הציבור בוועדות המקומיות, שאמורים היו לייצג את האינטרס הציבורי, יתמנו על ידי שר הפנים ? לא על ידי השר להגנת הסביבה או על ידי שר החקלאות שיש להם נגיעה לנושא, ואפילו מבלי שיוגדר שנציגי הציבור האלה יהיו בעלי הכשרה סביבתית!"

במסגרת הכנס, ח"כ ראובן ריבלין, יו"ר הכנסת, כי "מיגור הבירוקרטיה הוא דבר בעל חשיבות עליונה. הבירוקטיה שאוכלת כל חלקה טובה הביאה גם להשחתת המידות בישראל. אבל חלילה לנו בשם המלחמה על הבירוקרטיה לוותר על הדמוקרטיה ועל הדאגה שלנו לדורות הבאים, להתיר רסן של כוחות שליליים שהביאו להשחתת המידות. כמו שאיני מקבל את חוק ההסדרים, כך גם לגבי החוק הזה כשעל כף המאזניים חששות לגבי הסביבה ולגבי נושאים חברתיים ואחרים. עלינו לקבל חוק מבלי שנפגע בצרכים ציבוריים ובלי שנעשה דברים בפזיזות ונחייב את הדור הבא לחיות עם הההחלטות שאנחנו קיבלנו מבלי שיש לו היכולת לומר את דברו. אנחנו מצווים לדאוג גם לדורות הבאים."

ח"כ דב חנין, יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית, מיוזמות הכנס, ומנחה הפאנל הסביבתי, אמר, כי "אין לנו ארץ אחרת. אסור לנו להסכים לניסוי ענקי על החברה, הסביבה והבריאות בישראל. צריך להגן על הציבור מפני אינטרסנטים נדל"ניים."

ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית ומנחה הפאנל על שיתוף הציבור, אמר כי: "בחוק החדש, שעומד בניגוד מוחלט לשיתוף הציבור ולשקיפות, יש סעיף שלא מאפשר הקלטה ותמלול של הוועדות המרכזיות, דבר שלא יאפשר פיקוח, לא יאפשר לדעת מה נאמר, אי אפשר יהיה לערער. הכל יתנהל מאחורי גבו של הציבור וכל אחד יכול להניח מה האינטרסים שהביאו את משרד הפנים לקדם חוק כזה עם פגיעה טוטאלית בשקיפות, בשיתוף הציבור ובמאבק בשחיתות. כל הרפורמה פרוצה למעורבות בוטה לבעלי אינטרסים פוליטיים וכלכליים. יש פה כל כך הרבה אפשרויות להחדרת מינויים פוליטיים, גורמים אינטרסנטיים כלכליים וכמובן גורמים מטעם משרד הפנים. אפילו אם רק חלק קטן יאושר ? יש לנו הרבה מאוד מה לדאוג."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"

ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם    

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"