אחרי גל העליות: השורטיסטים התלבשו על טאואר, פתחו פוזיציית שיא
מניית טאואר זינקה מתחילת 2010 ביותר מ-70%. העליות במנייה נבעו מביקושי קנייה גדולים שהזרימו המשקיעים לאחר שראו את יצרנית השבבים ממגדל העמק בהובלת המנכ"ל, ראסל אלוואנגר, ממשיכה לחתום על חוזים חדשים, משפרת את תוצאותיה ומעלה את התחזיות לרמת שיא היסטורי. אך היום (ב') מתברר שבצד השני עמדו דווקא סוחרים שחיכו לעליות במנייה כדי לפתוח פוזיציית שורט ענקית.
מבדיקת Bizportal עולה, כי מתחילת 2010 הלכו וגדלו השורטים על מניית טאואר עד שהגיעו לשיא כל הזמנים של 56.68 מיליון שקלים נכון ליום חמישי האחרון - גידול של 73% לעומת יתרות השורטים שבוע קודם לכן וגידול של 732% ביחס לרמתן בתחילת השנה.
"מכירה בחסר" (או בעגה של שוק ההון - "שורט") מתבצעת כאשר סוחרים לווים מניות ואז מוכרים אותן בשוק, בתקווה שמחירן ירד ואז הם יוכלו לקנות אותן בחזרה במחיר נמוך יותר. הרווח הוא ההפרש בין המכירה לקנייה (בהפחתת עלויות מסחר וריבית).
קוראי שורות אלו אולי נזכרים בכתבה שעלתה ב-Bizportal ב-6 בספטמבר 2009 תחת הכותרת "
תוצאות טובות לא מרתיעות
טאואר סיכמה לפני כשבועיים רבעון נוסף עם צמיחה חדה בתוצאות - הכנסות חברת השבבים ממגדל העמק זינקו ב-30% לשיא של 100.6 מיליון דולר. יתרה מכך, בהסתכלות קדימה, טאואר צופה כי מגמת הצמיחה תימשך. צופה מכירות של בין 110 ל-115 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2010, המהווה עלייה של 89-98% בהשוואה לרבעון הראשון של 2009 והכנסות בסך של חצי מיליארד דולר בשנת 2010.
בתגובה, לשיפור החד בתוצאות החברה התקדמה מניית החברה לרמת שיא של יותר משנתיים, למחיר של 7 שקלים. מנגד, כאמור, החלו גדלים השורטים על המנייה וביום חמישי האחרון כאשר טיפסה במהלך המסחר התוך יומי מניית טאואר למחיר של 7.019 שקלים, יכלו המשקיעים להרגיש שוב בפעילות ערה של שורטיסטים במנייה כאשר היא נפלה בחזרה לרמה של 6.34 שקלים - סיבוב פרסה של כ-9.5% (גרף המסחר היומי של ה-4 במארס מצורף).
הגידול בשורטים אינו מאורע חד-פעמי והוא המשך של מגמה שהחלה בתחילת 2010 במנייה. כאמור, ב-20 באוגוסט 2009 הגיעו יתרות המכירה בחסר על טאואר לרמת שיא של 52.1 מיליון שקלים (אז עמדה מניית החברה על מחיר של 4.96 שקלים). בשבועות לאחר מכן, השורטים ירדו לרמה של 26.1 מיליון שקלים במקביל לצניחה חדה במנייה למחיר של 3.34 שקלים. בסוף 2009 לאחר דשדוש מה ברמת יתרות השורט, הצטמצמו לגמרי הפוזיציות הפתוחות על טאואר לרמה של 6.3 מיליון שקלים. אך כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת (למטה) מאז תחילת השנה שוב החלו השורטים על מניית טאואר לגדול.
נציין, כי במקביל לפתיחת הפוזיציה בארץ, נפתחו גם שורטים על מניית טאואר בנאסד"ק. נכון ל-12 בפברואר, תאריך העדכון האחרון, עמדו השורטים על 1.416 מיליון מניות (עלייה 250% ביחס לסוף 2009), כאשר היום הממוצע לסגירת הפוזיציה עלה ל-3.13 ימים.
משיחות עם גורמים בשוק ההון עולה, כי בשונה מהפעם הקודמת בה נפתחו פוזיציות שורט גדולות על טאואר הפעם הגידול החד בשורטים לא נובע מאסטרטגיית של מכירת המנייה ורכישת אגרות חוב להמרה שלה (שורט מנייה לונג אג"ח להמרה). אסטרטגיה נפוצה בקרב קרנות הגידור בה מנצלים הסוחרים עיוותים בתמחור נייר הערך ההמיר לשם השגת רווח.
הפעם כנראה מדובר בהערכה שהמנייה תתממש אחרי הראלי שנרשם בה. השורטיסטים שבשנה שעברה הצליחו לגרוף רווח נאה מהפוזיציה החליטו פשוט לנסות שוב. השאלה הגדולה היא רק כמה זמן הם יצליחו להחזיק בפוזיציה בעוד טאואר ממשיכה לרשום תוצאות שיא.
גרף של מניית טאואר
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
