פרסום ראשון

אחרי גל העליות: השורטיסטים התלבשו על טאואר, פתחו פוזיציית שיא

מבדיקת Bizportal עולה, כי בשבוע החולף זינקו יתרות המכירה בחסר על מניית טאואר בצורה המזכירה מאוד את חודשי אוגוסט-ספטמבר אשתקד. האם הפעם הם יצליחו?
אריאל אטיאס |

מניית טאואר זינקה מתחילת 2010 ביותר מ-70%. העליות במנייה נבעו מביקושי קנייה גדולים שהזרימו המשקיעים לאחר שראו את יצרנית השבבים ממגדל העמק בהובלת המנכ"ל, ראסל אלוואנגר, ממשיכה לחתום על חוזים חדשים, משפרת את תוצאותיה ומעלה את התחזיות לרמת שיא היסטורי. אך היום (ב') מתברר שבצד השני עמדו דווקא סוחרים שחיכו לעליות במנייה כדי לפתוח פוזיציית שורט ענקית.

מבדיקת Bizportal עולה, כי מתחילת 2010 הלכו וגדלו השורטים על מניית טאואר עד שהגיעו לשיא כל הזמנים של 56.68 מיליון שקלים נכון ליום חמישי האחרון - גידול של 73% לעומת יתרות השורטים שבוע קודם לכן וגידול של 732% ביחס לרמתן בתחילת השנה.

"מכירה בחסר" (או בעגה של שוק ההון - "שורט") מתבצעת כאשר סוחרים לווים מניות ואז מוכרים אותן בשוק, בתקווה שמחירן ירד ואז הם יוכלו לקנות אותן בחזרה במחיר נמוך יותר. הרווח הוא ההפרש בין המכירה לקנייה (בהפחתת עלויות מסחר וריבית).

קוראי שורות אלו אולי נזכרים בכתבה שעלתה ב-Bizportal ב-6 בספטמבר 2009 תחת הכותרת "מי השורטיסטים שאחראיים לירידה של 34% במנייה?". כמו באותם ימים גם עכשיו זינקה מניית החברה הישר למקומות הראשונים בטבלת המניות הכי מכורות בסחר בבורסה בתל אביב.

תוצאות טובות לא מרתיעות

טאואר סיכמה לפני כשבועיים רבעון נוסף עם צמיחה חדה בתוצאות - הכנסות חברת השבבים ממגדל העמק זינקו ב-30% לשיא של 100.6 מיליון דולר. יתרה מכך, בהסתכלות קדימה, טאואר צופה כי מגמת הצמיחה תימשך. צופה מכירות של בין 110 ל-115 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2010, המהווה עלייה של 89-98% בהשוואה לרבעון הראשון של 2009 והכנסות בסך של חצי מיליארד דולר בשנת 2010.

בתגובה, לשיפור החד בתוצאות החברה התקדמה מניית החברה לרמת שיא של יותר משנתיים, למחיר של 7 שקלים. מנגד, כאמור, החלו גדלים השורטים על המנייה וביום חמישי האחרון כאשר טיפסה במהלך המסחר התוך יומי מניית טאואר למחיר של 7.019 שקלים, יכלו המשקיעים להרגיש שוב בפעילות ערה של שורטיסטים במנייה כאשר היא נפלה בחזרה לרמה של 6.34 שקלים - סיבוב פרסה של כ-9.5% (גרף המסחר היומי של ה-4 במארס מצורף).

הגידול בשורטים אינו מאורע חד-פעמי והוא המשך של מגמה שהחלה בתחילת 2010 במנייה. כאמור, ב-20 באוגוסט 2009 הגיעו יתרות המכירה בחסר על טאואר לרמת שיא של 52.1 מיליון שקלים (אז עמדה מניית החברה על מחיר של 4.96 שקלים). בשבועות לאחר מכן, השורטים ירדו לרמה של 26.1 מיליון שקלים במקביל לצניחה חדה במנייה למחיר של 3.34 שקלים. בסוף 2009 לאחר דשדוש מה ברמת יתרות השורט, הצטמצמו לגמרי הפוזיציות הפתוחות על טאואר לרמה של 6.3 מיליון שקלים. אך כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת (למטה) מאז תחילת השנה שוב החלו השורטים על מניית טאואר לגדול.

נציין, כי במקביל לפתיחת הפוזיציה בארץ, נפתחו גם שורטים על מניית טאואר בנאסד"ק. נכון ל-12 בפברואר, תאריך העדכון האחרון, עמדו השורטים על 1.416 מיליון מניות (עלייה 250% ביחס לסוף 2009), כאשר היום הממוצע לסגירת הפוזיציה עלה ל-3.13 ימים.

משיחות עם גורמים בשוק ההון עולה, כי בשונה מהפעם הקודמת בה נפתחו פוזיציות שורט גדולות על טאואר הפעם הגידול החד בשורטים לא נובע מאסטרטגיית של מכירת המנייה ורכישת אגרות חוב להמרה שלה (שורט מנייה לונג אג"ח להמרה). אסטרטגיה נפוצה בקרב קרנות הגידור בה מנצלים הסוחרים עיוותים בתמחור נייר הערך ההמיר לשם השגת רווח.

הפעם כנראה מדובר בהערכה שהמנייה תתממש אחרי הראלי שנרשם בה. השורטיסטים שבשנה שעברה הצליחו לגרוף רווח נאה מהפוזיציה החליטו פשוט לנסות שוב. השאלה הגדולה היא רק כמה זמן הם יצליחו להחזיק בפוזיציה בעוד טאואר ממשיכה לרשום תוצאות שיא.

גרף של מניית טאואר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

חבילות ממתינות להובלה קרדיט: גרוקחבילות ממתינות להובלה קרדיט: גרוק

רוצים לדעת כמה האינפלציה האמיתית במדינה? תסתכלו על הנתון הזה

הישראלים לא פרייארים וזה מה שמוביל לזינוק של פי 3 ביבוא האישי לישראל - מ-20 מיליון לכ-60 מיליון חבילות או מכמיליארד שקל לכ-2.5 מיליארד תוך 4 שנים בלבד - מי אשם בזה והאם צריכים להעלות את הפטור ממס על יבוא אישי?

הדס ברטל |

זה לא חדש שהישראלים לא פרייארים. זה אולי התכונה שהכי מאפיינת אותנו (וגם מאחדת אותנו). כשהמחירים במכולת גבוהים בכ-52% מאירופה אתם לא באמת יכולים להזמין מילקי מברלין אבל אם מדובר בסווטשירט או נעל מותג - המסלול די פשוט ונהיה הרבה יותר נגיש בשנים האחרונות. והדוח של המבקר מאשש את זה. היקף היבוא האישי זינק בצורה חסרת תקדים וזה כנראה המדד האמיתי ליוקר המחיה כאן. כי כשישראלי מרגיש שעושים עליו סיבוב, הוא לא מקבל את זה בשקט. הוא עושה השוואת מחירים, נכנס לאתרים בחו"ל ומזמין. זה הדרך שלנוו לומר למערכת אם אתם לא תורידו מחירים, נעשה את זה לבד.

קשה להפנות אצבע לגורם אחד שאשם בזה. היבואנים לפחות חלקם, לא באמת האחראים הישירים לזינוקים במחירים. השקל החזק אמנם נותן להם כוח קנייה גבוה בחו"ל, אבל כשהם מנסים להביא סחורה לארץ הם נתקלים בשרשרת בירוקרטית מתישה, באישורים כפולים, ובבדיקות שתוקעות את הסחורה בנמל. ולכן הם חייבים לתרגם את זה לתג מחיר. המדינה מצידה מדברת על רפורמות חלקן כבר יושמו, אחרות תקועות אבל כנראה שזה עדיין לא מספיק. משרד התעשייה פרסם השבוע שרפורמת ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים - מאמינים לזה? בכל מקרה הנתונים על היבוא בפועל כנראה משקפים הרבה יותר את התמונה בשטח.


דוח מבקר המדינה חושף: חלה עלייה משמעותית בהיקף היבוא האישי לישראל בין 2020 ל-2024. אם ב-2020 יובאו לישראל כ-20 מיליון חבילות ביבוא אישי בהיקף של 1.14 מיליארד שקלים, 4 שנים לאחר מכן היבוא האישי קפץ לכ-60 מיליון חבילות ובהיקף של 2.4 מיליארד שקלים, זאת כאשר מרבית החבילות הן בעלות של עד 75 דולר ופטורות מתשלום מס. מדובר בקפיצה של כמעט פי שלושה בכמות החבילות ובכפל ומעלה בהיקף הכספי.

הדוח מעריך כי כל תושב במדינה מזמין בממוצע כ-6 חבילות בשנה מחו"ל, מגמה המשקפת שינוי בהרגלי הצריכה, אלא גם את המיאוס מהמחירים שלא מפסיקים לטפס בישראל והפער הבלתי נתפס מהמחירים בחו"ל. העלייה הדרמטית מתרכזת בעיקר בחבילות בעלות ערך נמוך יחסית, אלה שנהנות מפטור מלא ממיסים. חבילות אלו ששוויין עד 75 דולר קפצו מכ־16.7 מיליון יחידות ב־2020 לכ־52.8 מיליון יחידות ב־2024, כלומר גידול של למעלה מ-200%. הגידול הזה משתקף גם בסכום הכולל של חבילות אלה, שזינק מכ־330 מיליון דולר לכ־1.16 מיליארד דולר, גידול של כ־250%.

הנתונים מלמדים כי הישראלים נמשכים לחבילות בעלות ערך נמוך שזוכות לפטור ממיסים, כאשר קיימת עלייה משמעותית בקטגוריה הזו. לאור הפערים המדהימים שהציג מבקר המדינה בדוח בין מחירי סחורה בישראל לעומת המחירים ביבוא אישי אפשר גם להבין למה הגידול המשמעותי: מעיל גשם לגברים של חברת Colombia שבישראל עולה 510 שקלים, ביבוא אישי עולה 221 שקלים, פער של כ-130%. נעלי ניו באלאנס הנמכרות בישראל בכ-499 שקלים ביבוא אישי עולות 267 שקלים. משחק "בית הבובות של גבי" לילדים עולה בחנות צעצועים בישראל 433 שקלים וביבוא אישי 264 שקלים בלבד. אלו הן דוגמאות בולטות לתופעה כללית שבה מוצרי צריכה בישראל יקרים בעשרות ולעיתים מאות אחוזים לעומת מחירם בחו"ל.