ענף הביוטכנולוגיה והציוד הרפואי: האם נשאר פוטנציאל?
הענף החם ביותר בבורסה המקומית (למעט ענף חיפושי הנפט והגז שהוא סיפור לכתבה נפרדת) הינו ענף הביוטכנולוגיה והציוד הרפואי.
היום אנו נפתח בסדרה של מספר כתבות שתעסוק בענף זה. שתי הכתבות הראשונות תעסוקנה בתחום חברות פיתוח התרופות, הידועות בשוק בשם "ביוטכנולוגיה". בכתבות הבאות לאחריהן נעסוק בתחום חברות הציוד הרפואי ובכתבה האחרונה בסדרה נעסוק בתחום החממות הטכנולוגיות.
ראשית נסקור בקצרה את החברות הפעילות בתחום הביוטכנולוגיה בו נעסוק בכתבה הנוכחית. לטבלת הנתונים הכספיים (במיליוני ש"ח), אנא ראו את הטבלה המפורטת בסוף הכתבה
מהטבלה לעיל ניתן לראות את היעדר המכירות של מרבית החברות הללו ואת קצב שריפת המזומנים הגבוה של כלל החברות בתחום. יודגש שגם החברות המופיעות בטבלה, שיש להן מכירות, לא מוכרות תרופות אתיות אלא בעיקר ידע ורישיונות או במקרה של קמהדע - תרופות שאינן אתיות.
עתה נעבור להסבר קצר על שלבי הניסויים הקליניים: כל תרופה עוברת תהליך יקר, ארוך ומייגע עד לאישורה. מרבית התרופות אינן מצליחות לסיים את התהליך אלא נושרות במהלכו.
בתחילה התרופה עוברת שלבי פיתוח (הקודמים לניסויים בבני אדם) שונים הכוללים הדמיות, בדיקות מעבדה המנסות לדמות גוף חי ולבסוף בדיקות בבעלי חיים. כלל השלבים הללו נקראים פרה-קליניים ומספר השנים הדרוש לביצועם משתנה מתרופה לתרופה. אך בכל מקרה מתחילת המחקר הבסיסי ועד סיום השלבים הפרה קליניים עוברות שנים לא מועטות.
במידה והתרופה עוברת בהצלחה את כלל השלבים הללו, אזי מוגשת בקשה לביצוע ניסויים קליניים בבני אדם. הניסויים הקליניים בבני אדם נועדו לבדוק 2 פרמטרים עיקריים - בטיחות ויעילות (Safety & Efficacy) והינם כוללים בד"כ 3 שלבים:
שלב 1: בשלב זה נבדקת בעיקר הבטיחות של התרופה, כלומר האם יש לה תופעות לוואי המשפיעות לרעה על בריאותו של החולה.
שלב 2: במידה ושלב 1 הסתיים בהצלחה עוברת התרופה לשלב 2, כשמטרתו העיקרית של שלב זה היא לבדוק את היעילות של התרופה, כלומר עד כמה התרופה יעילה בטיפול במחלה לה נועדה. בשלב זה נמשכת כמובן בדיקת הבטיחות.
שלב 3: במידה ושלב 2 הסתיים בהצלחה עוברת התרופה לשלב 3, שהינו רחב היקף וכולל מספר רב של נבדקים. בשלב זה נבדקות הן היעילות והן הבטיחות של התרופה והיא נדרשת לעמודת בסטנדרטים המחמירים ביותר.
תיאור זה של השלבים הינו כללי ופעמים רבות מבנה הניסויים שונה במידה כלשהי. כך לדוגמא, לעיתים מחוברים שני שלבים יחדיו (לדוגמא, ביוקנסל איחדה את שלב 1 ואת החלק הראשון של שלב 2). לעיתים ישנו דילוג על שלב מסוים (לדוגמא, פרוטליקס קפצה ישר משלב 1 לשלב 3) ולהיפך- לעיתים שלב כלשהו מחולק לשני חלקים (בעיקר מקובל לחלק את שלב 2 לשני ניסויי משנה: A ו-B). לעיתים גם דורש ה-FDA גם ביצוע ניסוי נוסף לאחר הצלחה בשלב 3. ככל שהשלב מתקדם יותר, כך בדרך כלל, מספר המשתתפים בניסוי גבוה יותר וכמובן שבמקביל העלות הכספית הנלווית לניסוי עולה באופן משמעותי.
מהם סיכויי ההצלחה בשלבים הקליניים השונים? ובכן, לא נלאה אותכם בהצגת סיכויי ההצלחה בכל שלב, במיוחד לאור העובדה שקיים הבדל בסיכויי ההצלחה בין תחומים קליניים שונים, בין תקופות מדידה שונות ובין חברות מפתחות שונות וכן קיימת השפעה רבה למורכבות ולאיכות השלבים הקודמים. עם זאת, השלב הבעייתי ביותר הינו שלב 2 ובו סיכויי ההצלחה ירדו בעשור האחרון מרמה של כ- 40% לרמה הנמוכה מ- 30%. במצטבר סיכוייה של תרופה הנכנסת לשלב הניסויים הקליניים הראשון (כלומר לאחר סיום המחקר הבסיסי והניסויים הפרה-קליניים) לקבל את אישור ה- FDA מוערכים בכ- 10-15% ומשך הזמן הנדרש מתחילת שלב הניסויים הקליניים הראשון ועד לאישור התרופה עומד על 7-10 שנים בממוצע.
בשבוע הבא נפרט באלו נתונים פיננסיים של החברות הללו צריך להתמקד, נסקור את החברות שסיכוייהן להצליח בפיתוח תרופות הינם הגבוהים ביותר ואת החברות המעניינות ביותר להשקעה בתחום.
*נתוני ביוסל שונו כך שהחזקתה בפרוטליקס (כ-19%) הוצגה על בסיס איחוד יחסי.
בשאלות על הכתבה ניתן לפנות באימייל [email protected]
*הכותב הינו מנהל השקעות בבית ההשקעות טופ אלפא העוסק בניהול תיקי השקעות ובניהול השקעות בקרנות נאמנות טופ אלפא (2B) אג"ח וטופ אלפא מניות (4B), והוא עשוי להחזיק בני"ע המוזכרים בכתבה זו. מנהל הקרן של הקרנות זו הינו מיטב ? ניהול קרנות נאמנות (1982) בע"מ.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
האקדמיה הישראלית קופצת בדירוג היוקרתי - ת"א במקום השביעי בעולם
אוניברסיטת ת"א והטכניון נמצאים בעשירייה הראשונה במדד היזמות של בוגרי המוסדות האקדמיים בעולם של פיצ'בוק (PitchBook), לפני מוסדות אמריקאיים נחשבים ולפני כל אוניברסיטה זרה אחרת בעולם; בנוסף, 4 מוסדות אקדמיים נוספים נמצאים ברשימה היוקרתית של פיצ'בוק
אמנם בראש הרשימה, המבוססת על ניתוח נתוני העשור האחרון, עומדות האוניברסטאות
האמריקאות המוכרות, ברקלי (1), סטנפורד (2), הרווארד (3), פנסילבניה (4) ו־MIT (5), אך עצם הנוכחות של שני מוסדות ישראליים בעשירייה הראשונה, עם אוניברסיטת תל אביב במקום ה-7 העולמי והטכניון במקום העשירי, היא כבר חותמת להשפעה העולמית העצומה של המוסדות האקדמיים בישראל.
הדבר נכון שבעתיים אם מסתכלים על גודל האוכלוסיה. ורק כדי לסבר את האוזן, האוניברסיטה הבאה בדירוג שאינה אמריקאית היא אוניברסיטת טורונטו, שבמקום ה-17. זאת אומרת, שלא רק ביחס לאוכלוסיה המוסדות הישראליים הם בחזית העולמית, אלא גם באופן אבסולוטי, היכולת של המוסדות
האקדמיים להוציא הון אנושי שיתרגם את הידע שצבר לפרויקטים אמיתיים בעולם האמיתי היא הטובה בעולם.
בוגרי אוניברסיטת ת"א והטכניון גייסו יחד יותר מ-70 מיליארד דולר
אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להוביל בצמרת היזמות העולמית: 865 יזמים בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, שהקימו 736 חברות במהלך העשור האחרון וגייסו הון בהיקף של 30 מיליארד דולר. בין חמש החברות הגדולות שהקימו בוגרי אוניברסיטת תל אביב מציינים בפיצ'בוק את החברות: Generate 4.3 מיליארד דולר, Lendbuzz 1.2 מיליארד דולר ו-Next Insurance 1.1 מיליארד דולר.
פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת תל אביב: "אוניברסיטת תל אביב גאה להמשיך ולהיות האוניברסיטה היזמית של מדינת ישראל. העובדה ששנה אחרי שנה מדד היזמות היוקרתי PitchBook מדרג את
אוניברסיטת תל אביב במקום השביעי בעולם והראשון מחוץ לארה"ב מהווה את ההוכחה הטובה ביותר למצוינות האקדמית באוניברסיטת תל אביב ולהיותה הקטר המוביל בהצמחת בוגרים יזמים שמייסדים חברות, מגייסים כסף מקרנות הון סיכון, ומצעידים קדימה את כלכלת ישראל".
מבחינת הטכניון, על פי PitchBook, בוגרי הטכניון (בכל התארים) הקימו יותר מאלף חברות, בהובלת כ-1,300 יזמים, שגייסו יותר מ-43 מיליארד דולר. ההצלחה בולטת במיוחד בקרב בוגרי התואר הראשון, שהקימו כ-670 חברות שגייסו יחד יותר מ-26 מיליארד דולר. בקטגוריית מוסדות בגודל דומה (בינוני - 15,001–29,999 סטודנטים), ניצב הטכניון במקום הראשון במזרח התיכון ובאסיה (בכל התארים) ובמקום החמישי בעולם בקרב בוגרי תואר ראשון.
- ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
- אוניברסיטת ת"א מקלה על הסטודנטים: אלו השינויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מיום הקמתו חרת הטכניון על דגלו את השילוב בין מדע בסיסי ומחקר יישומי," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "בוגרי הטכניון הם המנוע הכלכלי המרכזי של מדינת ישראל ואחראים במידה רבה ליצירתה של 'אומת הסטארטאפ' הישראלית. בשנים האחרונות הרחיב הטכניון והעמיק את לימודי היזמות לסטודנטים בתואר ראשון. t:hub, המרכז לחדשנות ויזמות בטכניון, תומך בסטודנטים ובקהילות נוספות בהגשמת רעיונותיהם היזמיים. T3, זרוע המסחור של הטכניון, מסייעת בזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל מסחרי בטכניון ובחיבור החוקרים לתעשייה, לחברות וליזמים מובילים. פעילויות אלה מעודדות את היזמות בקרב קהילת הסטודנטים והחוקרים ומהדקות את הקשר בין הטכניון לתעשייה, אחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים שלנו כיום".
