5 סיבות בסיסיות לכך שמחירי הדירות ב-2010 ימשיכו לטפס

עוה"ד דוד לוי סוקר את מגמת מחירי הנדל"ן למגורים בשנת 2010 נוכח ממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
עו"ד דוד לוי |

אחת למספר חודשים עולה מחדש השאלה לגבי שוק הנדל"ן למגורים. האם מחירי הדירות במגמת עליה או שמא במגמת ירידה.שאלה זו מעניינת הן את ציבור רוכשי הדירות, משפרי דיור וזוגות צעירים, הן את חברות הבניה, היזמים ולמעשה את המגזר העסקי כולו.

כדי שניתן יהיה לזהות את המגמה בשוק הדיור למגורים מן הנכון יהיה לבחון את התפתחותה של מגמה זו בשוק הנדל"ן מאז ספטמבר 2008.

כידוע בספטמבר 2008 החל אפקט משבר הסאב-פריים לחלחל לשוק ההון הישראלי, מה שגרם החל מחודש אוקטובר 2008 ועד מרץ 2009 לעצירה כמעט מוחלטת של העסקאות בשוק הנדל"ן למגורים. הסיבה כמובן הייתה חשש הן של הקונים והן של המוכרים מעשיית עסקאות בשוק הנדל"ן בתנאים של חוסר ודאות, שוק שבו החלו להתגלות סימני מיתון והאטה כלכלית.

בחודשים אפריל, מאי החל להתברר כי הכלכלה הישראלית צולחת בהצלחה את המיתון העולמי ואז התפרצו הביקושים לנדל"ן למגורים. פריחת עסקאות הנדל"ן הביאה לגאות הן בכמות העסקאות והן במחירים שהאמירו.

ניסיונות הממשלה לצינון שוק הנדל"ן למגורים

החל מספטמבר 2009 שמה לה ממשלת ישראל למטרה לנסות ולצנן את שוק הנדל"ן למגורים וזאת ע"י הגדלת ההיצע של הקרקעות לבניה.

אין ספק שפעולות הממשלה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון לרבות הצהרת הכוונות הגלויה של משרד השיכון ציננו את הביקושים והעבירו את הרוכשים לעמדת המתנה, בעיקר של משפרי הדיור וזוגות צעירים, שקיוו שהמהלך יצליח ויביא להורדת מחירים.

בפועל התבדתה תחזית הממשלה, כאשר התברר בדיעבד כי אין ברשות הממשלה שליטה על כמות מספקת של קרקעות במרכז הארץ אשר ניתן באמצעותה להשפיע על מחירי הנדל"ן למגורים. לא זו אף זו מכרזי המינהל בחודשים אוקטובר 2009 עד פברואר 2010 הוכיחו שהקרקע לבנייה נרכשת על ידי החברות הקבלניות תוך עליית מחירים בשיעור גבוה שבין 25%-50%.

בחודשים ינואר, פברואר 2010 ערכו מכוני המחקר והסטטיסטיקה חשבון נפש סטטיסטי של שוק הנדל"ן למגורים לשנת 2009. כך למשל קבעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהודעה לעיתונות מיום 15.2.10 כי מחירי הדירות יד שנייה עלו ב-21% במהלך 2009, השמאי הממשלתי הראשי פרסם מצידו בתחילת חודש פברואר 2009 כי מחירי הדירות בישראל זינקו בשיעור של 14.4% בשנת 2009.

גם מכוני מחקר מחו"ל כמו נייט פרנק ( knight frank) ו"גלובל פרופרטי גייד" החמיאו לשוק הנדל"ן הישראלי ודירגו אותו בצמרת הנדל"ן העולמית בשנת 2009.

ירידה בכמות התחלות הבנייה ובהיצע הדירות

נכון להיום, לאן מועדות פניו של שוק הנדל"ן הישראלי, האם לעליית מחירים בשנת 2010 או לירידת מחירים. עד כמה נתמכת המגמה העכשווית בנתונים ראשוניים שפורסמו ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ביום 28.2 בהודעה לעיתונות מטעמה פרסמה הלמ"ס כי בשנת 2009 מספר התחלות הבנייה היה דומה למספרן בשנת 2008.

עד כמה יש קשר בין כמות התחלות הבנייה בשנה מסוימת לבין כמות הדירות שנמכרות בפועל בשנה שלאחר מכן? עיון בנתוני התחלות הבנייה ב-4 השנים האחרונות תוך עיון במספר הדירות שנבנו במהלך כל שנה עוקבת יכול ללמדנו על מגמת ההיצע בכמות הדירות בשוק בשנת 2010.

להלן הנתונים שפורסמו:

הטבלה שלעיל מלמדת שכמות הדירות שנבנות מידי שנה דומה מאוד לכמות התחלות הבנייה בשנה שלפניה. לכאורה נתוח זה מגלה לנו שבשנת 2010 צפויות להיבנות כ-32,000 דירות.

ואולם אם נבדוק את הנתונים במדוייק אנו נראה שבמחוז תל-אביב חלה בשנת 2009 ירידה של כ- 32.2% בהתחלות הבנייה, ירידה שפוצתה ע"י עליה במחוז ירושלים של 36.3%.

לצורך ניתוח הנתונים בואו ונניח שכמות התחלות הבניה ב-2009 הייתה לא 32,145 אלא 20,000 התחלות בניה בלבד. במקרה כזה היינו אומרים שהיצע הדירות ב-2010 הולך לרדת בצורה דרסטית מה שידחוף את המחירים למעלה.

האם למעשה זה לא המצב? כאשר כמות התחלות הבנייה במחוז ת"א יורדת ב-32.2% האם אין הדבר אומר שבמרכז הארץ היצע הדירות בשנת 2010 הולך לרדת דרסטית מה שידחוף את המחירים למעלה? האם תוספת של אלפי התחלות בנייה בבית שמש דבר שהעלה את כמות התחלות הבנייה במחוז ירושלים ב- 36% מעיד לכאורה על היצע קשיח של דירות בשנת 2010 באזורי המרכז וביתר אזורי הביקוש. לדעתנו התשובה לכך היא שלילית.

תמיכה לניתוח זה ניתן למצוא בהודעה לעיתונות מיום 23.2.10 של הלמ"ס אשר פרסמה כי בסוף ינואר 2010 מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בכל רחבי הארץ נמוך ב-26% ממספרן בסוף ינואר 2009. כלומר אנו מוצאים כי בסוף ינואר 2009 חלה ירידה דרסטית בכמות הדירות החדשות המוצעות למכירה ביוזמה פרטית כדלקמן:

מחוז מרכז (25.7% -)

מחוז ת"א (30.1%-)

מחוז ירושלים ( 1.2%-)

מחוז הדרום ( 11.4% -)

מחוז חיפה (41.8% -)

מחוז הצפון (22.1%-)

אזור יהודה ושומרון (32.9% -)

סיכום ומסקנות

המסקנה המתבקשת מכל הנתונים הללו לדעתנו היא כי בשנת 2010 צפויים מחירי הדירות להמשיך ולטפס בצורה חדה מעלה וזאת בין היתר מהסיבות הבאות:

א. היצע הדירות בכל רחבי הארץ ירד כבר עתה (ינואר 2010) בצורה דרסטית (26%) .

ב. כמות התחלות הבניה בשנת 2009 ירדה בצורה משמעותית באזורי הביקוש- דבר שיוביל בשנת 2010 להקטנה נוספת בהיצע הדירות.

ג. לאחרונה סר חינן של קבוצות הרכישה ולפחות חלק מהרוכשים הפוטנציאלים שלהן, יש להניח, יעדיפו דירות יד ראשונה או שנייה.

ד. הקבלנים שילמו במהלך כל החודשים האחרונים במכרזי המינהל מחירים גבוהים ב- 25% - 50% עבור המגרשים שרכשו ולפיכך סביר להניח שיעלו את מחירי הדירות.

ה. כל הקונים, אשר מחודש אוגוסט 2009 ועד חודש פברואר 2010 היו בעמדת המתנה, ציפו לירידות מחירים, התבדו ולפיכך מתחילים עתה לחזור אט אט לשוק.

כל אלו ידחפו, יש לשער, את המחירים בשנת 2010 מעלה מעלה.

מאת: עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).