ענבל אור: "לא נכון ליצור בהלה בשוק קבוצות הרכישה, חזקיהו פוגע בצרכן הסופי"

ענבל אור, מנכ"ל חברת אור סיטי נדל"ן, עו"ד קרן בן דוד, מנכ"ל משותף של חברת מגדלים ועורך דין איציק חג'ג', מקבוצת חג'ג', המשמש גם כיו"ר איגוד קבוצות הרכישה במסגרת איגוד לשכות המסחר.יוצאים נגד דבריו של רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל
לירן סהר |

בעלי חברות הנדל"ן המובילות בתחום קבוצות הרכישה מגיבים לדבריו של חזקיהו מאתמול (ד) כי "ש להקשיח את תנאי מתן האשראי לקבוצות הרכישה וזאת בשל "החשש לפגיעה מהותית באיכות האשראי ובמוניטין הבנקים", ומנסים להרגיע את השוק.

מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים

ענבל אור אומרת כי "לא נכון ליצור בהלה בשוק, העלאת הריבית לא תשפיע באופן משמעותי כי היא תהיה תקפה רק בשלב הבניה. חזקיהו מנסה לנהל צרכנות נכונה, אך למעשה הוא לא פוגע ביזמים אלא רק בצרכן הסופי." לדבריה "נכון יהיה ליצור רגולציה כדי להמנע מכניסתם של 'חאפרים' לתחום. הרגולציה לבסוף תטיב עם הגדולים והחזקים בשוק ובסופו של דבר תטיב עם הצרכן".

קרן בן דוד אומרת כי "המשק כולו יספוג פגיעה קשה. צריך לזכור כי בזמן הלא רחוק בו הבנקים הקשיחו את מתן האשראי לקבלנים קבוצות הרכישה הם שמנעו מהמשק להיכנס לסטגנציה. הבנקים המשיכו לתת אשראי לקבוצות הרכישה מה שמנע מהמשק כולו להיכנס למיתון עמוק".

בן דוד מוסיפה כי "הבנקים יודעים לתמחר את הסיכונים הגלומים במתן אשראי, בין לקבוצות רכישה ובין לקבלנים ועד היום לא הוכח כשל, קבוצות הרכישה מתפקדות כבר שנים ואין הצדקה שגורמים אינטרסנטים יגרמו לגזירות".

עורך דין איציק חג'ג' אומר כי "החלטת המפקח על הבנקים יכולה להוות חסם לשוק הנדל"ן, אשר קיבל זריקת מרץ אדירה מצידן של קבוצות הרכישה, באופן שהבנקים שממילא מקשים את מתן האשראי מצידם, יקשיחו עמדותיהם עוד יותר, הן ביחס לשיעור המימון והן ביחס לשיעור הריבית, ובכך נמצאה המערכת כולה מפסידה". חג'ג' גם הוא מצדד ברגולציה בתחום קבוצות הרכישה אך לטענתו עשייתה באמצעות הגבלת האשראי שגויה.

עופרה חדד, סמנכ"ל חברת הבניה יורו ישראל אומרת כי "קבוצות הרכישה רק עשו טוב לחברות הבניה בכך שהעלו את מחירי הדירות. ניגשנו למכרז קרקעות במודיעין כששוק הדיור בעיר היה במיתון, אף קבלן לא ניגש ורכשנו קרקעות במחיר של כ-300 אלף שקל ליחידת דיור. בשנה האחרונה 18 קבלנים ניגשו למכרז במודיעין והמחיר ליחידת דיור הכפיל את עצמו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.