דובאי בעקבותיה של יוון: רמת החוב בנסיכות חזרה לשיא של נובמבר האחרון
משבר החוב בדובאי, שהגיע לשיאו בחודש נובמבר האחרון, לא הגיע לידי פתרון, כך נראה בימים האחרונים בעוד שחוב המדינה שוב חזר לרמתו ערב המשבר.
נזכיר כי דובאי, אשר נחשבה לאחת הנסיכויות העשירות עד לפני כשנתיים, נקלעה לחובות עתק לאחר שהאיצה תהליכי בנייה ופיתוח אינטנסיביים בקנה מידה עולמי אשר לבסוף לא פגשו את הביקוש, לאור משבר האשראי שפקד את העולם ב- 2008. בשבוע שעבר זינקו מחירי הביטוח כנגד חדלות פרעון (CDS) של הממשל לרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר.
ביום שישי האחרון קפצו מחירי הביטוח כנגד חדלות פרעון של ממשלת דובאי לרמה הגבוהה ביותר מאז חודש נובמבר, כך לפי נתונים של "מרקיט". מחירי ה-CDS של ממשלת דובאי קפצו לרמה של 630 נקודות, וזאת בהשוואה לרמה של 592 נקודות ביום חמישי, זינוק של 6.4%. הפעם האחרונה שמחירי ה-CDS הגיעו לרמה דומה, של 634 נקודות, הייתה בחודש נובמבר, בו עמדה הנסיכות בפני קריסה והביאה לירידות חדות ברחבי העולם. לאור זאת, שבה והתגברה הדאגה שמא הקרן הממשלתית לא תוכל לעמוד בתשלום חובותיה, בדומה לדאגה ששררה לאחרונה באירופה עקב מצבה הכלכלי של יוון.
CDS הינו נייר ערך נפוץ בעולם ויש החוששים כי המשבר הבא עלול לבוא מכיוון ניירות ערך אלו, בשל נפח המסחר הגדל והולך בשוק זה. באשר לדובאי, מחיר ה-CDS, או הביטוח כנגד חדלות פירעון של הנסיכות, נקבע ביחס לתשלום החוב השנתי, כאשר עם עליית הסיכון, יחס זה עולה בתגובה. לנוכח התגברות החששות לאחרונה, מחיר ה-CDS כיום עלה ל-6.3% מהחוב. לדוגמא, במידה ומשקיע מעוניין לבטח חוב בסך מיליון דולר לחמש שנים, עליו לשלם 6.3%, או 6,300 דולר בשנה.
בנובמבר האחרון חששו המשקיעים כי דובאי וורלד, קרן ההון הממשלתית בדובאי, ויחידת פיתוח הנדל"ן שלה, נח'יל, לא תוכלנה לשלם את חובן. דובאי וורלד הודיעה כי לא תשלם ריבית על החוב עד מאי וזאת בכדי להכין תכנית התמודדות לתשלום חלק מהחוב בסך 22 מיליארד דולר. כיום, סך החובות של דובאי וורלד מגיעים ל-60 מיליארד דולר, בעקבות הההשקעה האינטנסיבית והפיתוח המהיר בתחום הנדל"ן שלא פגשו את יעדם לאורך העשור הקודם. בתוך כך, במהלך המשבר האחרון פרויקטים רבים של הקרן הממשלתית איבדו אחוז ניכר מערכם הודות לירידת ביקושים משמעותית שהביא עמו המשבר ב-2008. הדבר יצר חוב של 3.52 מיליארד דולר למחזיקי האג"ח של נח'יל.
בחודש דצמבר חזרו מחירי ה-CDS לרמתם הנורמלית לאחר ששכנתה של דובאי, אבו-דאבי, הלוותה לה 10 מיליאירד דולר, הלוואה שעזרה לדובאי וורלד לשלם את החוב למחזיקי האג"ח שלה. 4 מיליארד דולר מתוך ה-10 שימשו לסגירת החוב של נח'יל, מי שהייתה האחראית העיקרית לפיתוח פרויקטים יקרי ערך במפרץ הפרסי, בעוד שאר כספי ההלוואה צפויים לשמש עבור כיסוי חובותיה של דובאי וורלד שישולמו, ככל הנראה, עד סוף אפריל 2010.
ב-20 לדצמבר, דובאי וורלד זימנה ועידת ענק בשיתוף הבנקים המשקיעים במטרה להציג את תכנית השיקום של הקרן. מידת החשש מפני מצבה של הקרן והתלות של גורמים רבים בחוב שיצרה הביאו כ-100 נציגי בנקים שונים מכלל רחבי העולם.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
תמ"ג אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
