דובאי בעקבותיה של יוון: רמת החוב בנסיכות חזרה לשיא של נובמבר האחרון
משבר החוב בדובאי, שהגיע לשיאו בחודש נובמבר האחרון, לא הגיע לידי פתרון, כך נראה בימים האחרונים בעוד שחוב המדינה שוב חזר לרמתו ערב המשבר.
נזכיר כי דובאי, אשר נחשבה לאחת הנסיכויות העשירות עד לפני כשנתיים, נקלעה לחובות עתק לאחר שהאיצה תהליכי בנייה ופיתוח אינטנסיביים בקנה מידה עולמי אשר לבסוף לא פגשו את הביקוש, לאור משבר האשראי שפקד את העולם ב- 2008. בשבוע שעבר זינקו מחירי הביטוח כנגד חדלות פרעון (CDS) של הממשל לרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר.
ביום שישי האחרון קפצו מחירי הביטוח כנגד חדלות פרעון של ממשלת דובאי לרמה הגבוהה ביותר מאז חודש נובמבר, כך לפי נתונים של "מרקיט". מחירי ה-CDS של ממשלת דובאי קפצו לרמה של 630 נקודות, וזאת בהשוואה לרמה של 592 נקודות ביום חמישי, זינוק של 6.4%. הפעם האחרונה שמחירי ה-CDS הגיעו לרמה דומה, של 634 נקודות, הייתה בחודש נובמבר, בו עמדה הנסיכות בפני קריסה והביאה לירידות חדות ברחבי העולם. לאור זאת, שבה והתגברה הדאגה שמא הקרן הממשלתית לא תוכל לעמוד בתשלום חובותיה, בדומה לדאגה ששררה לאחרונה באירופה עקב מצבה הכלכלי של יוון.
CDS הינו נייר ערך נפוץ בעולם ויש החוששים כי המשבר הבא עלול לבוא מכיוון ניירות ערך אלו, בשל נפח המסחר הגדל והולך בשוק זה. באשר לדובאי, מחיר ה-CDS, או הביטוח כנגד חדלות פירעון של הנסיכות, נקבע ביחס לתשלום החוב השנתי, כאשר עם עליית הסיכון, יחס זה עולה בתגובה. לנוכח התגברות החששות לאחרונה, מחיר ה-CDS כיום עלה ל-6.3% מהחוב. לדוגמא, במידה ומשקיע מעוניין לבטח חוב בסך מיליון דולר לחמש שנים, עליו לשלם 6.3%, או 6,300 דולר בשנה.
בנובמבר האחרון חששו המשקיעים כי דובאי וורלד, קרן ההון הממשלתית בדובאי, ויחידת פיתוח הנדל"ן שלה, נח'יל, לא תוכלנה לשלם את חובן. דובאי וורלד הודיעה כי לא תשלם ריבית על החוב עד מאי וזאת בכדי להכין תכנית התמודדות לתשלום חלק מהחוב בסך 22 מיליארד דולר. כיום, סך החובות של דובאי וורלד מגיעים ל-60 מיליארד דולר, בעקבות הההשקעה האינטנסיבית והפיתוח המהיר בתחום הנדל"ן שלא פגשו את יעדם לאורך העשור הקודם. בתוך כך, במהלך המשבר האחרון פרויקטים רבים של הקרן הממשלתית איבדו אחוז ניכר מערכם הודות לירידת ביקושים משמעותית שהביא עמו המשבר ב-2008. הדבר יצר חוב של 3.52 מיליארד דולר למחזיקי האג"ח של נח'יל.
בחודש דצמבר חזרו מחירי ה-CDS לרמתם הנורמלית לאחר ששכנתה של דובאי, אבו-דאבי, הלוותה לה 10 מיליאירד דולר, הלוואה שעזרה לדובאי וורלד לשלם את החוב למחזיקי האג"ח שלה. 4 מיליארד דולר מתוך ה-10 שימשו לסגירת החוב של נח'יל, מי שהייתה האחראית העיקרית לפיתוח פרויקטים יקרי ערך במפרץ הפרסי, בעוד שאר כספי ההלוואה צפויים לשמש עבור כיסוי חובותיה של דובאי וורלד שישולמו, ככל הנראה, עד סוף אפריל 2010.
ב-20 לדצמבר, דובאי וורלד זימנה ועידת ענק בשיתוף הבנקים המשקיעים במטרה להציג את תכנית השיקום של הקרן. מידת החשש מפני מצבה של הקרן והתלות של גורמים רבים בחוב שיצרה הביאו כ-100 נציגי בנקים שונים מכלל רחבי העולם.

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.