שוק הנדל"ן מוסיף לרתוח: קרדן מתכוונת להקים קרן ריט בהיקף של מיליארדי שקלים

תשקיע טרם ההנפקה 50 מיליון שקלים. הקרן תוקם בשיתוף חברת הנדל"ן פרסידא ותיקרא "קרדן ריט"
איתי זהוראי |

חברת קרדן ישראל, אשר בבעלותה המלאה נמצאת קרדן נדל"ן, הודיעה היום (ב') לבורסה כי היא נערכת להקים בימים אלו קרן ריט להשקעות ביחד עם חברת הנדל"ן פרסידא, אשר תיקרא 'קרדן ריט'. בכוונת החברות המקימות להשקיע 50 מיליון שקלים בקרדן ריט ולגייס משקיעים ראשונים לפני הנפקת קרדן ריט לציבור. היקף השקעות הקרן בנכסים מניבים בישראל אמור על פי הודעת החברה לעמוד על מיליארדי שקלים.

ככל קרן ריט, מטרתה של הקרן לנצל הזדמנויות השקעה בנכסים מניבים בישראל ולאפשר למשקיעים להנות מיתרונות ההשקעה בנדל"ן מניב באמצעות קרן להשקעות. בין היתרונות בהשקעות נדל"ן באמצעות קרן הריט ניתן למנות תשואות דיבידנד שוטפת, פיזור סיכון, מומחיות בבחירה ובניהול הנכסים וכן סחירות, לאחר רישומה למסחר של הקרן. בנוסף, על-פי פקודת מס הכנסה, מאפשרת ההשקעה בקרן להנות מהטבות מס ייחודיות.

איתן סורוקה, יו"ר קרדן נדל"ן מסר בתגובה כי: "הניסיון הרב והמומחיות שקרדן נד"לן ופרסידא צברו בתחום הנדל"ן המניב לאורך שנות פעילותן בתחום, יחד עם הידע והניסיון בגיוס מקורות מימון יאפשרו לנו להקים קרן ריט בעלת היקף נכסים משמעותי ואיכותי שתעניק תשואה נאה וקבועה למשקיעים. בתקופה האחרונה נוצרו בישראל הזדמנויות השקעה מעניינות. אני בטוח שקרן ריט עם יכולות השקעה משמעותיות כמו זו שאנו מקימים תדע לנצל הזדמניות אלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.