דוח יפעת למגזר הדתי, 2009: רשתות השיווק חזרו בגדול
היקף התקציבים המוחזקים בידי עשרת משרדי הפרסום המובילים במגזר הדתי ירד בשנת 2009 בכ-8 אחוזים, והסתכם בכ-88.5 מיליון שקל.
משרד הפרסום 'בולטון פוטנציאל' המשיך להיות המוביל והוא גם בעל שיעור הצמיחה הגבוה מכולם. המשרד, יחד עם 'פרסומי ישראל' ולשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), היו היחידים מבין עשרת המובילים במגזר שגדלו בהיקפי התקציבים שבידיהם.
בקטגוריית תת-הענפים נרשם גידול ברוב אלו שבעשירייה המובילה - במיוחד בהוצאות הפרסום של רשתות השיווק, שנעדרו באופן חריג מסיכומי שנת 2008 עקב חרם הרבנים על הפרסום לרשת 'שפע שוק'.
המובילה בקטגוריה זו היא שופרסל, באמצעות תת-הרשת 'יש', שהיא גם בעלת העלייה הגבוהה ביותר מבין המפרסמים בהוצאותיה על פרסום.
בולט גם היעדרו של תת-ענף הסלולר שבשוק הכללי דורג שני בסיכום 2009. תת-הענף, שבשנה הקודמת צמצם בכ-30 אחוז את הוצאותיו על פרסום, לא נכנס ב-2009 לעשירייה המובילה בקטגוריה זו לאחר ירידה נוספת של כ-15 אחוז.
הקיטון הגבוה ביותר בקטגוריה נרשם לתת-ענף מוצרי החלב, שב-2008 היה בין העולים הגדולים בהיקף ההוצאות על פרסום. בתת-ענף זה הגדילה תנובה בכמעט 50 אחוז את הוצאותיה, ובכך התקרבה מאוד לאלו של מתחרתה שטראוס המדורגת שנייה מבין המפרסמים
כך עולה מסיכום דירוג הפרסום במגזר הדתי לשנת 2009, שערכה חברת ?יפעת בקרת פרסום?, מקבוצת 'יפעת'. הדירוגים מבוססים על מחירים מוערכים תוך כדי הצלבה בין מסד הנתונים של החברה, הנשען על מחירי מחירון, ובין ההוצאה לפרסום בשנת 2009.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "המיתון כמעט שלא השפיע על מחירי המדיה במגזר הדתי. המגזר ממשיך להיות אוטונומי בדפוסי הפרסום שלו, ויש נקודות ממשק מעטות בינו לבין הפרסום במגזר הכללי. קטגוריות חזקות במגזר הכללי כמו סלולר, קוסמטיקה וביגוד כמעט שאינן מורגשות בפרסום במגזר, והפרסום באינטרנט החרדי ספג כרטיס אדום".
משרדי פרסום
בולטון פוטנציאל המשיך להוביל בדירוג המשרדים ובפער ניכר של כשבעה מיליון וחצי שקל על פני 'אפיקים' המדורג שני, תוך שהגדיל את היקף תקציביו בכ-18 אחוזים לכדי 22.1 מיליון שקל.
בולטון מפרסם בין השאר את שלל מוצרי שטראוס, תת-הרשת 'יש' של שופרסל, רשת ספרי 'החיים' (שהגדילה השנה משמעותית את תקציביה - להלן), ואף החל לפרסם את סלקום לקראת סוף 2009.
לאחר שבשנת 2008 קטנו תקציביו של אפיקים המדורג שני בכ-10 אחוזים, הואטה הירידה ב-2009 בכשני אחוזים לכדי כ-14.6 מיליון שקל. עיקר הירידה הפעם - בשל הצמצום בתקציבי בנק פאג"י (הבינלאומי). אפיקים פרסם ב-2009 בין השאר את אופטיקנה, עיריית בני ברק, שירותי בריאות כללית, בזק ופלאפון.
'גל אורן BSD', שב-2008 הפגין זינוק מרשים של 35 אחוזים בהיקף תקציביו, המשיך להיות השלישי בגודלו במגזר חרף ירידה קלה של כשני אחוזים לכדי 13.1 מיליון שקל. המשרד בלט עם פרסום לקופ"ח מאוחדת, אופטיקה הלפרין, אגד, תנובה ובנק הפועלים.
המשרד הרביעי בגודלו במגזר המשיך להיות 'מימד', אף שתקציביו קטנו ב-2009 בכ-19 אחוז והסתכמו בכ-10.3 מיליון שקל. היקף תקציביו של 'טריו' לא השתנה כלל בשנה האחרונה, ובכל זאת הוא עלה שלב למקום החמישי. הסיבה: צניחה בתקציביו של ?תוצאות אפקטיביות RESULTS'.
טריו, שב-2008 עלה בהיקפיו בכ-28 אחוז לכ-7.8 מיליון שקל נשאר עם אותם תקציבים, אך תוצאות אפקטיביות היה בין היורדים הגדולים של השנה במגזר -כ-32 אחוז פחות מבשנה הקודמת - כך שבסוף 2009 יש בידיו תקציבים בהיקף כ-5.6 מיליון שקל.
'מקאן אריקסון' המשיך לרדת בהיקפי תקציביו גם ב-2009, עקב איבוד תקציב סלקום. אם שנה קודם הסתכמה הירידה בכ-12 אחוז, הרי שב-2009 הגיעה זו לשיא של 42 אחוז ? הגבוהה ביותר של השנה. התוצאה: כ-4.5 מיליון שקל וירידה בשלב למקום השמיני בדירוג.
אל המקום השביעי, לפיכך, עלה שלב 'פרסום חן' אף שב-2009 היה גם הוא בין המצטמצמים בתקציביהם ? בכ-16 אחוז, ליתר דיוק, בין השאר עקב מעבר תקציב רשת 'אור החיים' לבולטון. המשרד החזיק בתקציבים בהיקף כ-4.7 מיליון שקל בשנה האחרונה.
לפ"מ ו'פרסומי ישראל', כאמור, היו בין היחידים שתקציביהם גדלו. של לפ|מ בכשני אחוזים לכ-3 מיליון שקל והיא עלתה שלב למקום התשיעי בדירוג המשרדים; פרסומי ישראל נכנסה לעשירייה בזכות עלייה של כ-13 אחוז בתקציביה, לכדי כ-2.4 מיליון שקל.
שתיהן הדיחו מן העשירייה את 'קו מחשבה פוקסמן' שדורגה תשיעית ב-2008 ונעדרה הפעם מהעשירייה לאחר שתקציביה קטנו לפחות בכ-800 אלף שקל.
תתי ענפים:
גם השנה המשיכו להוביל הארגונים והעמותות, תת-ענף המונה כ-204 גופי צדקה ותרומות לקהילה. העיתונות היא המדיה הדומיננטית לפרסום במגזר והיא כמעט הדרך היחידה לגיוס תרומות באופן אפקטיבי, בהיעדר כמעט מוחלט של ערוצי תקשורת ארציים אלנטרנטיביים כמו טלוויזיה ואינטרנט.
עם זאת, לאחר קפיצה של 20 אחוז בשנה הקודמת, עלו היקפי ההוצאות על פרסום של הארגונים והעמותות בכאחוז אחד בלבד, ואלו הסתכמו בכ-7.7 מיליון שקל.
תת-ענף הספרים, המכיל פרסום לספרי קודש ותורה, המשיך להיות מדורג שני, לאחר שעלה בשיעור של שבעה אחוזים כמו ב-2008 והוצאוציו על פרסום הסתכמו בכ-7.5 מיליון שקל.
ההפתעה של השנה היא, כאמור, תת-ענף רשתות השיווק שעלה בהוצאותיו בכ-73 אחוזים לכ-6.3 מיליון שקל, ודורך לפיכך שלישי לאחר שב-2008 לא הופיע כלל בעשירייה. יעקובי: "אין ספק שהכותרת השנה בפרסום במגזר הדתי היא הגידול הדרמטי בהוצאה לפרסום של רשתות השיווק ובראשן ?יש? של שופרסל".
המותג המוביל בתת-הענף הוא כאמור רשת ?יש?, שהיא איחוד של הרשתות הוותיקות 'זול פה' ו'אלף'. אחריו במקום השני רשת "'ברכת הארץ' שהגבירה מאד את הווליום הפרסומי שלה ב-2009, וניסתה להיכנס לחלל שהותירה אחריה 'שפע שוק' שעדיין סובלת מחרם תקשורתי במגזר - ואינה יכולה לפרסם במרבית העיתונים היומיים שמחרימים אותה.
שפע שוק דורגה השנה שלישית בתת-הענף, עם הוצאות בכמיליון שקל על פרסום באמצעות שיטרית מדיה גרופ, תוצאות אפקטיביות ואפיקים.
קופות החולים מדורגות במקום הרביעי בתת-הענף שהתאפיין במלחמות פרסום בולטות שיצרו ב-2009 גידול של 17 אחוז לכ-5.2 מיליון שקל, בהמשך לגידול בן 35 האחוזים שנה קודם. הדגש ב-2009 היה על פרסום שירותי רפואה משלימים, והגדילה לעשות 'מאוחדת', המפרסמת הגדולה בתת-הענף במגזר.
תת-ענף רשתות החשמל צמח השנה בכ-16 אחוז לכ-4.9 מיליון שקל, לאחר הזינוק המרשים בן 94 האחוזים שנה קודם. המפרסם הדומיננטי היה רשת 'מחסני חשמל' מבית אלקטרה שפרסמה ללא משרד פרסום בכ-3.7 מיליון שקל. מפרסם דומיננטי נוסף הוא רשת 'טרקלין חשמל' שהכפילה את תקציב הפרסום שלה ב-2009.
תופעה בולטת נוספת ב-2009 היתה 'מלחמת הגבינות' 'מלחמת היוגורטים' ב-2008. יעקובי: "קבלת הכשר מהדרין לגבינות שטראוס העירה את הקטגוריה והגדילה את ההוצאה לפרסום בה באופן ניכר, על חשבון פרסום שאר מוצרי החלב שחוו ירידה של כ-32 אחוז בתקציבי הפרסום".
ואכן, תת-ענף מוצרי החלב, שב-2008 תקציביו על פרסום עלו בכ-41 אחוז, הסתפק ב-2009 בכ-4 מיליון 9 שקל. לשם השוואה, בדירוג יפעת לשוק הכללי ב-2009 היה תת-ענף זה בין העולים הגדולים, עם 26 אחוזי עלייה לכדי 85.3 מיליון שקל.
בתת-ענף הסלולר, שכאמרו לא נכנס לעשירייה המובילה, פרטנר היתה המפרסמת הגדולה במגזר בהיקף כמליון שקל. תת-ענף נוסף שחווה ירידה בהיקף הפרסום ב-2009 הוא הבנקים, שלא הושפעו ממלחמות הפרסום הגדולות בתחום זה במגזר הכללי, וירדו בכתשעה אחוזים לכ-3.6 מיליון שקל.
מפרסמים
אלקטרה מוצרי צריכה היא המפרסמת הגדולה במגזר בשנת 2009, לאחר שעלתה שלב ועקפה בהוצאותיה את קבוצת שטראוס, בסך הכל בפער של 118 אלף שקל.
מדובר על פרסום בעיקר ל'מחסני חשמל' שפירסמו בלא פחות מ-506 עמודים עם מבצעים לראש השנה ולסוף השנה האזרחית, אותה כינו 'סוף שנת המס'. החברה הוציאה ב-2009 סכום של 4.4 מיליון שקל המשקף עלייה בת כ-11 אחוז ביחס ל-2008.
שטראוס, שאינה מחלקת את תקציב הפרסום שלה למספר משרדים ומפרסמת בלעדית באמצעות בולטון פוטנציאל, הוציאה ב-2009 כ-4.3 מיליון שקל על פרסום- בעיקר לדנונה, דנונה לילדים, גבינות שטראוס ודני, לאחר שקיבלה הכשר מהדרין על מוצריה.
החברה בעלת הגידול המרשים ביותר בפרסום בעשירייה היתה שופרסל, שתקציביה ל'יש' גדלו בכ-153 אחוז לכ-2.8 מיליון שקל. אחריה רשת ספרי אור החיים, שהכפילה את מספר הסניפים שלה והגדילה בכ-113 אחוז את תקציב הפרסום לכ-2.3 מיליון שקל ובכך נכנסה לראשונה לעשירייה המובילה מבין המפרסמים.
כניסה נוספת לעשירייה נרשמה גם לרשת 'קו-אופ הריבוע הכחול' המפרסמת את שפע שוק, 'כפר השעשועים' ו'ששת'. זו הגדילה את תקציביה בכ-49 אחוז לכ-2.1 מיליון שקל ודורגה לפיכך עשירית בטבלת המפרסמים.
חברה נוספת שהגדילה משמעותית את תקציביה במגזר היתה תנובה, שפירסמה בעיקר את מוצרי הגבינה שלה בכ-4.2 מיליון שקל המשקפים עלייה של כ-47 אחוזים לעומת 2008. עלייה זו גרמה לקפיצתה חמישה שלבים מעלה למקום השלישי בדירוג המפרסמים.
קבוצת אסם והחברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל) ירדו בכ-13 אחוז. המפתיעה שביניהן היתה קוקה קולה שרק לפני שנה הגדילה את הוצאותיה במגזר בכ-127 אחוז, בעיקר לרגל החדרת המותג 'מולר'. ב-2009 הסתכמו הוצאותיה בכ-2.9 מיליון שקל.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.