בנק מזרחי על הפניקס: המלצת קנייה למנייה במחיר יעד של 14.9 ש', גבוה ב-30% ממחירה הנוכחי
השנה החולפת היטיבה מאוד עם סקטור הביטוח. התשואות המרשימות שרשמו החברות במהלך 2009 אשר לוו בצמצום ההפסדים לעמיתים בפוליסות המשתתפות ברווחים - שיפרו דרמטית את מצבן. העליות החדות החזירו את תיק נכסי הגמל לרמתו ערב המשבר, דמי הניהול חזרו לעלות, כשהעליות עוצרות גם את מכת הפדיונות שניחתה על חברות הסקטור בשנה הקודמת.
במהלך 2009 התאוששו חברות הביטוח תוך שהן מנפיקות תשואות פנומנאלית למשקיעים. מגדל ביטוח עלתה ב-75%, מנורה טיפסה בשיעור של 125%, הראל כמעט הכפילה את שוויה וגם הפניקס לא נשארה מאחור, בלשון המעטה, והשלימה זינוק של 246% בערכה. מתחילת השנה המשיכו חברות הביטוח להכות את המדדים בהובלת הפניקס שטיפסה בשיעור של 12% כאשר אחריה ניצבות מנורה (9%), כלל ביטוח (7.3%), מגדל (3.9%) והראל (2.2%). לשם השוואה מדד הפיננסים 15 השיא תשואה אפסית של 0.13% מתחילת 2010 כשמדד הבנקים מציג תשואה שלילית של 4.3%.
בבנק מזרחי עם זאת לא מסתפקים בעליות האחרונות במניית הפניקס ורואים עוד אפסייד במחיר המניות. בסקירה שהוציא היום הבנק מעניקה האנליסטית אורית לוין המלצת קנייה ל'הפניקס 1' וקובעת מחיר יעד של 14.9 שקל ליחידה - מחיר הגבוה בכ-30% ממחירה הנוכחי.
בהמלצה טוענת לוין כי למרות התוצאות החלשות של החברה ביחס למתחרות בענף (עקב התשואות הנמוכות בפוליסות המשתתפות), והצפי לתחילת גביית דמי ניהול משתנים בפיגור אחר החברות המתחרות, עדיין נסחרת הפניקס בשוק בדיסקאונט גבוה ביחס למתחרות בסקטור. "אנו מעריכים, שישנו צפי לשיפור בתוצאות החברה לאחר חילופי ההנהלה ולאחר איחודה של אקסלנס באופן מלא", כך טוענת לוין בסקירה. גם למניית 'הפניקס 5' מעניקה האנליסטית אורית לוין, המלצת קנייה במחיר יעד של 50.9 שקל ליחידה - מחיר הגבוה בשיעור של 27% ממחירה הנוכחי.
ההמלצה החמה של בנק מזרחי על הפניקס מצטרפת להמלצה של בית ההשקעות IBI שעידכן לפני מספר שבועות את המלצתו למנייה מ'נייטרלי' ל'קנייה', במחיר יעד של 14.2 שקל ליחידה.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.