ביחס סיכון-סיכוי: דווקא אג"ח להמרה, להלן ניירות לדוגמה
בתחילת החודש סיפרנו לכם על תחזיתנו לשנה האזרחית החדשה וכזכור המלצנו על שני אפיקי השקעה המשלבים יחס סיכוי/סיכון אופטימלי. השבוע נסקור את האחרון מבין אפיקים אלה - אג"ח להמרה במניות.
ראשית, מדוע אנו ממליצים על אפיק זה? ובכן, כפי שבוודאי שמתם לב, בתקופה האחרונה שוקי המניות שוברים שיאים ונמצאים ברמת שיא של השנתיים האחרונות. כיום נמצא מדד המעו"ף בכ-6% בלבד מתחת לרמת השיא של כל הזמנים. המרחק הקטן מהשיא, הופך אותו למעין מגנט המושך אליו את השוק ומגדיל לדעתנו את ההסתברות לשבירת רמת השיא. יחד עם המגמה החיובית הנ"ל, דעתנו האישית הינה שמבחינה כלכלית רמת המחירים גבוהה למדי וכי קיימת סכנה להאטת תהליך ההתאוששות במחצית השנייה של 2010.
איננו בודדים בדעתנו זו - ה"ה שטייגליץ (חתן פרס נובל לכלכלה בעבר), סורוס (מבכירי תעשיית קרנות הגידור), רוביני (הפרופסור לכלכלה מ-NYU המשמש גם כיו"ר ובעלים של חברת ייעוץ מובילה) ועוד רבים וטובים חולקים דעה דומה.
על רקע זה, בו מחד האינדקטורים מהשווקים הפיננסיים משדרים אופטימיות ומאידך רמת הסיכון לירידות שערים עלתה באופן מהותי, נדרש מנהל ההשקעות ליצירתיות בבחירת אפיק השקעה המשלב אפשרות להצטרף לעליות במידה וימשיכו אך להתגונן מירידות במידה ומגמתם החיובית של השווקים תתהפך. האפיק העונה על דרישות אלו באופן המיטבי הינו אג"ח להמרה.
יתרונות ההשקעה באג"ח להמרה באים לידי ביטוי בטבלה הבאה, המוצגת על ידנו אף במצגות אותן אנו עורכים ליועצי הההשקעות בבנקים:
מהטבלה ניתן לראות, שאג"ח להמרה הניבו לאורך השנים תשואה דומה לזו של מניות אך ברמת תנודתיות נמוכה יותר. באופן דומה, ניתן לראות שאג"ח להמרה הניבו תשואה גבוהה משמעותית משל אג"ח קונצרניות.
לאלו מבין הקוראים שאינם מכירים אפיק השקעה זה נסביר בקצרה שהמדובר באג"ח לכל דבר ועניין, בד"כ צמודה למדד המחירים לצרכן ונושאת ריבית קבועה. בנוסף למאפיינים אלו הדומים למאפייניהן של אג"ח קונצרניות, האג"ח להמרה ניתנות להמרה למניות לפי יחס המרה ידוע מראש ולפיכך עלייה במחיר המניה גוררת בד"כ עלייה גם במחיר האג"ח ההמיר.
להלן מספר אג"חים שלדעתנו כדאי להכניס לרשימת המעקב:
הכותב הינו מנהל השקעות בבית ההשקעות טופ אלפא העוסק בניהול תיקי השקעות ובניהול השקעות בקרנות נאמנות טופ אלפא (2B) אג"ח וטופ אלפא מניות (4B), והוא עשוי להחזיק בני"ע המוזכרים בכתבה זו. מנהל הקרן של הקרנות זו הינו מיטב - ניהול קרנות נאמנות (1982) בע"מ.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
