תושב חוץ רכש דירת פנט' במתחם הגוש הגדול במחיר של 3 מיליון ש'

גודל הנכס הינו כ-145 מ"ר בצרוף מרפסת שמש שפונה מערבה, לכיוון הים שגודלה כ-30 מ"ר
דסק נדל"ן |

תושב חוץ רכש דירת פנט' במתחם הגוש הגדול במחיר של 3 מיליון ש' הנכס ממוקם בחלקו הצפוני של הגוש הגדול ברחוב מארק שאגל לנכס צמודות 2 חניות תת קרקעיות , גודל הנכס הינו כ-145 מ"ר בצרוף מרפסת שמש שפונה מערבה, לכיוון הים שגודלה כ-30 מ"ר.

את העסקה ליווה מאיר ליסקר שהינו הבעלים של פירמת הנדל"ן: "נדלנצ'יק" בוטיק נדל"ן. הנכס נרכש בבנין חדש שנבנה לפני כשנה לערך ומיקומו בשכונה נחשב לטוב. העסקה נרקמה מפניה ישירה של הרוכש למשרדו של ליסקר, מהותה של הפניה הייתה בקשה לרכישת דירה שתכלול לפחות 120 מ"ר ברמת מעטפת או ברמה בסיסית (מאחר וברצנו של הרוכש להפוך את הדירה לדירת שתתפרס על חלל אחד ) שתהיה בחלקו הצפון מערבי של תל אביב.

לדבריו של ליסקר: "פניה לביקוש לרכישת נדל"ן כפניה ממוקדת, בדרך כלל תסתיים בעסקה מהירה של הצדדים, כמו בעסקה זו". עוד הוסיף, "מדובר במחיר ראוי למוכר וזאת מאחר וקיבל כמעט ברובו את המחיר שדרש בעבור הנכס שעמד על 3.2 מליון שקלים, ומוצלחת לרוכש, כי זה קיבל את כל מבוקשו, במחיר שנתן למתווך "אור ירוק" לקדם את העסקה ללחיצת ידיים מהירה תוך מספר ימים".

העסקה מגלמת יציבות מחירים במתחם עם נטייה לירידת מחירים של כ-5-7% בשנת 2010 . שכונת הגוש הגדול הינה שכונה שנחשבת לסמן ימני בנושא ביקושים והיצעים בנדל"ן בחלקו הצפון מערבי של תל אביב, דירות מגורים בשכונה בשנת 2009 "נחטפו" כמו לחם שעומד להיגמר במכולת.

בשנים הקרובות אמורות להיבנות יחידות מגורים רבות במתחם וסביר כי רמת המחירים שחגגה בשנת 2009, לדירות מגורים מסוג 4-5 חדרים לא תחזיק זמן רב, מאחר ומדובר במחירי נדל"ן שהינם גבוהים מאוד ושאינם מצדיקים את התמורה בגינם.

האלטרנטיבות שאמורות להיבנות אומרות להוביל למצב של ירידת מחירים במתחם הגוש, אך אם הביקוש יגבר על היצע הקיים, כמו בכול שנת 2009, המחירים ימשיכו לעלות או לפחות להישאר ברמתם הנוכחית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: