בדיקת Bizportal

רק תוך חודש: מניית טיב טעם זינקה ביותר מ-80% מאז כניסתו של חגי שלום לחברה

העליות במנייה החלו בעת כניסתו של חגי שלום לטיב טעם ולוו במהלך החודש ע"י רכישות שבוצעו על ידי בעלי השליטה בחברה. חגי שלום: "אין בביצוע הרכישות אסטרטגיה מתוכננת של החברה"
איתי זהוראי |

לפני כחודש הודיעה רשת טיב טעם לבורסה כי ביהמ"ש המחוזי בתל אביב אישר את העברת מלוא מניות החברה המוחזקות בידי אנטר הולדינגס הנמצאת בהקפאת הליכים לחברת 'הארגז', שבשליטת חגי שלום. השאלה הגדולה: האם כבר אז ידע שלום, כי הוא הולך לעשות רווח של כ-70% תוך פחות מחודש?

חברת 'הארגז' של שלום, רכשה 38.12% ממניות רשת טיב טעם תמורת 38 מיליון שקל מ'אנטר הולדינגס' והפכה להיות בעלת עניין ב-30 לנובמבר 2009. העסקה בוצעה על פי שער של 96.76 אג' למנייה כששער המנייה בסיום אותו יום מסחר עמד על 90.3 אג'.

מיום ביצוע העסקה ועד היום כמעט והכפילה המנייה את שוויה. אתמול סגרה המנייה בעלייה של כ-16% בשער של 165.5 אג' - המשקף זינוק של למעלה מ-80% מתחילת דצמבר. נציין, כי רק ביומיים האחרונים זינקה המנייה בשיעור של כ-35%.

מבדיקת Bizportal עולה, כי הטיסה במניית החברה מתרחשת במקביל לפעילות עניפה של רכישות שמבצעים בעלי העניין בטיב טעם.

בעדכון אחרון, רכשה אתמול חברת 'הארגז' 2,000,000 מניות על פי שער של 170 אג' למנייה בהיקף כולל של 3.4 מיליון שקל. נציין, כי הרכישה שבוצעה מחוץ לבורסה הייתה שווה לכ-56.6% מהמחזור המסחר הכולל במנייה - עמד על קצת יותר מ-6 מיליון שקלים. באותו היום עלתה המנייה ב-15.7%.

באותו היום ממש בוצעו עוד שתי עסקאות מחוץ לבורסה במהלכן החליפו ידים 540,000 מניות בהיקף כולל של 837,000 שקלים.

טרייביטש גם רוכש

גם קובי טרייביטש, מבעלי השליטה בחברה לא טמן החודש את ידו בצלחת. בשלושה מועדים שונים רכש טרייביטש במהלך חודש דצמבר מניות בהיקף כולל של 584,000 יחידות.

ב-6 בדצמבר רכש בעסקה מחוץ לבורסה 250,000 יחידות על פי שער של 105 אג' (באותו היום עלתה המנייה ב-7.9%). יומיים אחר כך קנה עוד 134,000 יחידות בבורסה על פי שער של 104 אג' (באותו היום עלתה המנייה ב-13.4%) - הרכישות היוו 22.1% מהמחזור היומי.

ביום ה' שעבר רכש 200,000 מניות בבורסה על פי שער של 121 אג' למנייה (באותו היום עלתה המנייה ב-6.05%). סך הכל הוציא טרייביטש על רכישת מניות טיב טעם סכום כולל של 645 אלפי שקלים והגיע לאחזקה של 41.37% בחברה.

מהבדיקה עוד עולה, כי רוב העליות הבולטות במנייה במהלך החודש האחרון, המסתכמות כאמור בעליות של למעלה מ- 80%, התרחשו באותם ימים בהן בוצעו העסקאות האמורות.

בתגובה לכתבה נמסר מחגי שלום, יו"ר החברה: "אין בביצוע הרכישות אסטרטגיה מתוכננת של החברה וכל הרכישות שבוצעו לאחרונה התבצעו מחוץ לבורסה. מטרתנו היחידה היא להביא את הרשת לביצועים טובים ולהשיא תשואה עודפת למשקיעים".

את הרבעון השלישי לשנת 2009 סיימה טיב טעם, לפני כניסתו של שלום, עם הפסד נקי של 8.4 מיליוני שקלים. הכנסות החברה הסתכמו בכ-734 מיליון ש' המהווים ירידה של 7.6% מהרבעון המקביל אשתקד.

גרף של מניית טיב טעם מתחילת 2009

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.