המוסר הישראלי: 51% מוכנים לקנות מוצרים מזוייפים - אין העדפה מותגית
"ציבור הצרכנים נעשה ביקורתי יותר. ישנה הבנה רחבה יותר בקרב ציבור הצרכנים כי טיב המוצר ועלותו הכספית הינם בעלי חשיבות רבה יותר מאשר שם המותג", כך אמר יחזקאל דסקל, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר בהתייחסו לנתונים סקר חדש העוסק בהעדפה מותגית, שנערך על ידי איגוד לשכות המסחר והמרכז ללימודים אקדמיים. עו ציין דסקל, "ניתן לראות כיום כי המשבר הכלכלי נותן אותותיו בכל הקשור ברכישות מותגים".
הסקר מלמד ש-34.7% מעדיפים לקנות מוצרים ממותגים שכידוע עלותם יקרה יחסית. 45.36% ציינו שיעדיפו מותגים בתנאי שהמחירים סבירים. רק 19.95% ענו "שאינם בודקים לפי המותג אלא לפי המחיר".
מנתוני הסקר עולה, שכאשר הישראלים קונים מוצרים ממותגים לילדיהם ענו 51.6% מהנשאלים שאינם בוחרים על פי המותג, אלא על פי המחיר וטיב המוצר. 21.31% מהם מאפשרים לילדיהם לבחור מוצר ממותג אחד או שניים בעוד ש-27.05% ענו שהם קונים לילדים מוצרים ממותגים כדי שלא יהיו שונים מילדים אחרים.
על השאלה האם אתם קונים או תקנו מוצרים ממותגים מזויפים ענו כ-51% שבחלק מהמוצרים אין להם בעיה לקנות מותגים מזויפים. 28.42% ענו שאין להם שום בעיה עם רכישת זיופים ורק 20.49% אמרו שאינם קונים מותגים מזויפים.
לכתבה: ראיון לוחמני: "מיליון זוגות מזויפים הושמדו, היום כולם יודעים שעם קרוקס לא מתעסקים"
מהסקר עולה שגם לחלק גדול מהצרכנים במרכולים (סופר) 41.5% אין העדפה ברכישת מוצרי מזון ממותגים. 33.88% סבורים שבחלק מהמוצרים הם מעדיפים את "הדבר האמיתי" בעוד שכ-25% חושבים ששם החברה מעיד על טיב המזון ואיכותו.
עוד עולה מהסקר כי 60.93% משיבים מעדיפים להיות חברים במועדון לקוחות, 25.96% ציינו שהם מעדיפים לרכוש באמצעות האינטרנט ואילו 13.11% ענו שהם מעדיפים לעקוב אחר פרסומי מכירות.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
בית משפט (גרוק)1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
ועדת האכיפה של רשות ניירות ערך קובעת חמש שנות איסור כהונה בתפקידי ניהול בגופים מפוקחים, לאחר שנכללו בדוחות החברה ודיווחיה פרטים חסרים ומטעים בשנים 2017-2018
ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך קונסת את בועז גלעד, לשעבר בעל השליטה והמנכ"ל של ברוקלנד אפריל לימיטד, ב-1.2 מליון שקלים. בנוסף נקבע שגלעד לא יוכל לשמש במשך חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר בגוף שנמצא תחת פיקוח רגולטורי, אחרי שהוועדה קבעה שבדיווחי החברה ובדוחות הכספיים הופיעו פרטים מטעים ודיווחים חסרים.
בוועדה יושבים ד"ר בלהה כהנא כיו"ר המותב, לצד עו"ד טל אבן זהב ורו"ח קובי נבון. ברשות מציינים כי אמצעי אכיפה אלה מהווים המשך של מגמת ההחמרה בענישה כחלק ממדיניות האכיפה של הרשות.
ברוקלנד, השליטה של גלעד והדיווחים בשנים 2017-2018
ברוקלנד פועלת כחברת אג"ח זרה שגייסה כספים בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח, בסך כולל של כ 193,150,000 שקלים. עיקר הפעילות מתמקד ביזום, פיתוח ומכירה של נדל"ן בניו יורק, תחום שמושפע בין היתר מהתקדמות בפועל של פרויקטים, לוחות זמנים ומקורות מימון.
לפי הרשות, גלעד הוא בעל המניות היחיד בחברה, מחזיק בשליטה מלאה, משמש גם נשיא החברה, תפקיד שמקביל למנכ"ל, וכן יו"ר הדירקטוריון. ברשות מגדירים אותו כמפר העיקרי בפרשה על רקע אחריותו לדיווחי החברה ולמסרים שנמסרים לציבור.
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב הטענות מייחס לגלעד שורה של הפרות דיווח שנפרסות על פני השנים 2017-2018, הן בדוחות הכספיים והן בדיווחים מיידיים. לפי הטענות, בדיווחים הללו נמסרים פרטים מטעים וחסרים על מצבה הפיננסי של החברה, על מצב הפרויקטים, על הצפי לסיום, וכן על עיכובים ודחיות וההשפעה שלהם על מצבה.
