שר השיכון נחוש: "נשווק 5900 יח"ד השבוע, נפעל להוזיל את מחירי הדיור"

מחירי הדירות התייקרו ב-3.6% בממוצע ברבעון השלישי, בהשוואה לרבעון השני. אריאל אטיאס: "ונאפשר גם ליזמים קטנים להתמודד על המתחמים במטרה למתן ולהוריד את מחירי הדיור בישראל"
עינת פז-פרנקל |

היום (יום ג') פרסם השמאי הממשלתי דו"ח לפיו מחירי הדירות עלו ב-3.6% ברבעון השלישי של 2009, בהשוואה לרבעון השני (לכתבה המלאה). במשרד השיכון לא מוותרים - שר השיכון, אריאל אטיאס, הודיע כי ישחרר השבוע קרקעות לבניית כ-5900 יחידות דיור חדשות ב-20 ערים בארץ.

בין יחידות הדיור שישווקו: בירושלים - 1,117 יח"ד; באר שבע 842 - יח"ד; רחובות - 336 יח"ד; ראשון לציון - 349 יח"ד; תל אביב - 188 יח"ד; ובחולון - 358 יח"ד. נזכיר כי, בספטמבר יצאו לשיווק כ-5,400 יח"ד במסגרת גל השיווקים הראשון.

"בנחישות ובעקביות נשווק קרקעות לבניה כדי להוזיל את מחירי הדיור", מסר אטיאס. "גלים גדולים, מתחמים קטנים - בשיטה הזו נוציא לשוק אלפי יחידות דיור בפעם אחת, נייצר אווירה חדשה ואמיתית של מאבק בחוסר הקרקעות, ונאפשר גם ליזמים קטנים להתמודד על המתחמים במטרה למתן ולהוריד את מחירי הדיור בישראל. המטרה המוצהרת שלי היא לסייע בכלי הכלכלי הנכון להורדת מחירי הדיור וזה באמצעות ההיצע".

במשרד הבינוי והשיכון ובמינהל מקרקעי ישראל מאמינים שככל שימשכו הגלים הגדולים לשיווק, כך יושפע באופן ישיר שוק הדיור ויביא להוזלת מחירים. "המאבק במחירי הדירות הוא משימה לאומית שיש להתמיד לטובת הזוגות הצעירים", אמר אטיאס. "לנגד עיני עומדות אלפי המשפחות הצעירות המבקשות לרכוש דירה במחיר ראוי והוגן, ולכך ארתום את עובדי המשרד".

מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, הוסיף: "תוכנית שיווק הקרקעות המסיבית נועדה לייעל את הפעילות בשוק המקרקעין. התוכנית מהווה מנוע חשוב ליצירת צמיחה במשק ומהווה רכיב מרכזי במסגרת מדיניותה הכלכלית של הממשלה. יישום התוכנית עתיד להביא לירידה במחירי הקרקעות ובמחיר הדיור תוך מתן מענה לביקושים קיימים לדיור ברחבי הארץ".

מפת המכרזים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.