מטוס של אייר חיפה
צילום: סיון פרג'

המרחב האווירי נסגר והושהו טיסות החילוץ

לאור המטח הבוקר והתקיפה האמריקאית בפורדו, חברות התעופה הודיעו על השהיית הטיסות; טיסה מתאילנד הוסטה לנחיתה בקפריסין

רן קידר |
נושאים בכתבה טיסות

לאחר שבמהלך הלילה התקיפו האמריקאיים במתקן פורדו, שוגר מטח נוסף הבוקר ובעקבותיו הוחמרו ההנחיות של פיקוד העורף והמרחב האווירי נסגר. נכון לעכשיו ישנה עצירה מוחלטת של כל טיסות החילוץ, שמבוטלות כרגע עד הודעה חדשה. טיסות שהיו בדרכן לישראל יוסתו ליעדים חלופיים. 

טיסת חילוץ של אל על מפריז לנתב"ג שבה לפריז, ומטוס נוסף של אל אל על, שיצא מבנגקוק וכבר שהה עשר שעות באוויר, נאלץ לשנות את יעדו ונחת בלרנקה שבקפריסין. נוסעים שהיו על טיסת חילוץ של ארקיע מניו יורק לתל אביב הורדו מהמטוס. במקביל, טיסת חילוץ נוספת של אל על, שהייתה אמורה להמריא מניו יורק לישראל, בוטלה הלילה בשל סגירת המרחב האווירי. הנוסעים כבר החלו בתהליך העלייה למטוס, אך זמן קצר לאחר מכן נמסר להם כי הטיסה מבוטלת באופן מיידי.

רשות שדות התעופה הודיעה כי בשל ההתפתחויות הביטחוניות האחרונות, המרחב האווירי של מדינת ישראל נסגר באופן מלא לכניסות וליציאות של טיסות אזרחיות. נכון לעכשיו, המעברים היבשתיים לירדן (מעבר יצחק רבין) ולמצרים (מעבר טאבה) פועלים כסדרם, והנוסעים יכולים לעבור דרכם.

עדכונים שוטפים

12:00 

חברת ארקיע נערכת לחידוש טיסות החילוץ לישראל, החל מהשעה 14:00 היום (ראשון). מועדי הטיסות, תדירותן והיקפן כפופים לאישורים המתעדכנים בזמן אמת,  והחברה פועלת בהתאם. טיסות ארקיע שצפויות לצאת היום (22.6) הן טיסת פריז שהוסתה ללרנקה  וטיסת בוקרשט שצפויה לצאת כרגיל. 

טיסות ארקיע שיידחו למחר (שני, 23.6) הן טיסת אתונה לתל אביב, טיסת רומא לתל אביב וטיסת לרנקה לתל אביב. 

על פי ארקיע, לקוחות ששובצו לטיסות היום, קיבלו או יקבלו הודעה אישית עם פרטי ההמראה. נוסעים שלא שובצו ללוח הטיסות המצומצם של היום יקבלו עדכון בהמשך בנוגע לשיבוץ לטיסות מחר. החברה מסרה כי היא "ממשיכה לפעול בתיאום מלא עם הגורמים המוסמכים, מתוך מחויבות להשבת אזרחי ישראל הביתה. החברה תמשיך לעדכן בכל שינוי או פתיחת מכירה נוספת באתר האינטרנט של ארקיע, ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת".

מחברת אלעל אל על 3.79%  נמסר "אנו פועלים בהתאם להנחיות מערכת הביטחון ומשרד התחבורה" והחברה הפנתה את הנוסעים להתעדכן באופן שוטף. 

ישראייר עדכנה כי בהמשך לתקיפה האמריקאית באיראן פעילות החברת המתוכננת להיום הוקפאה, בשלב זה עד להודעה חדשה, בשל סגירת המרחב האווירי. "אנו ממתינים להוראות רשות התעופה האזרחית ועוקבים מקרוב אחר ההנחיות והעדכונים הרלוונטיים. נחזור לפעול ונעדכן אתכם בהקדם האפשרי עם כל מידע חדש. בטיחות וביטחון הנוסעים חשובים יותר מכל. אנו מודים לכם על ההבנה ומבקשים להישאר קשובים להודעות ולהנחיות".

קיראו עוד ב"בארץ"

גם אייר חיפה ו-ארקיע הוציאו הודעות דומות, "החברה מצויה בקשר שוטף עם רשות התעופה האזרחית ומעדכנת את תוכניותיה בהתאם להנחיות המתקבלות. עם כל
שינוי או חידוש פעילות, תימסר הודעה מסודרת לציבור''.

גם נמלי הים של ישראל נסגרו וכתוצאה מכך הפלגת החילוץ של מנו ספנות, שהיתה על גבי אוניית "קראון איריס" נאלצה לשנות מסלול היות ולא התקבל אישור להיכנס לנמל אשדוד. חברת מנו ספנות מוסרת כי האונייה במקום בטוח.  בשלב זה, לא ידוע על שינוי בהנחיות המרחב הימי אך בפיקוד העורף החליטו שלא לקחת סיכון מיותר. 

החברה יצאה בהודעה רשמית לישראלים הנמצאים על סיפונה והמשך לכך יצאה הודעה גם לנוסעים שאמורים היו לצאת מנמל אשדוד לקפריסין, בכיוון הנגדי. על האונייה שהיתה בדרכה לנמל אשדוד הבוקר ישנם כ-1,800 מפליגים שעלו עליה אתמול בקפריסין. מנו ספנות הודיעה כי היא ממתינה להנחיות של פיקוד העורף ומבקשת להימנע מיצירת קשר עם המוקד הטלפוני על מנת לא להכביד על העומס הקיים. "עדכון מסודר יועבר בהקדם בכלל ערוצי התקשורת שלנו עם הלקוחות ובאמצעי התקשורת הרשמיים".

כל זאת מגיע לאחר שנראה היה כי משרד התחבורה החל בתהליך הדרגתי של "חזרה לשגרה" ואף הודיע כי החל מיום שני יתאפשר לישראלים לצאת מהארץ בטיסות. כידוע, ההערכות מדברות על כ-100 אלף ישראלים שתקועים בחו"ל כרגע. 

ועם זאת, טיסות מקפריסין ומיוון לכיוון עקבה וחזרה ממנה עדיין מתקיימות וישנם ישראלים שבוחרים באפשרות הזאת כדי לחזור ארצה. 

להבדיל, היו הודעות במהלך השבת שאיראן נאלצה לבקש רשות מישראל כדי להטיס בבטחה את שר החוץ שלה, עבאס עראקצ'י, לשיחות עם מנהיגים אירופים בז'נבה, היות וישראל שולטת במרחב האווירי באירן. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".