חוזרים מהחזית עם 120 אלף שקל ביד: המילואימניקים שמגלים את עולם ההשקעות

אלפי חיילי מילואים ששהו במשך חודשים בגבולות הארץ - חלקם בצפון, אחרים בעוטף עזה, מוצאים את עצמם לא רק עם גב תפוס וברכיים כואבות, ועם סיכון ממשי לחייהם, אלא גם עם סכומי כסף מפתיעים. לרבים מהם, בעיקר רווקים צעירים, התקופה הזאת לא רק שלא פגעה בחשבון העו"ש - אלא אפילו חיזקה אותו. בין שכר מילואים מוגדל, מענקי חירום חודשיים, תוספות לכלכלת הבית - ולעיתים גם תוספות ייחודיות לפלוגות לוחמות, החיילים מספרים על הכנסות ממוצעות של 15 עד 17 אלף שקל לחודש. והוצאות? כמעט אפס. מגיע ללוחמים כמובן יותר, הם מסכנים חיים, הם מסכנים את הגוף ואת הנפש שלהם. מגיע להם הרבה יותר מחיילים במילואים שמשרתים בקריה ובתפקידים עורפיים, כשבפועל ההפרש לא מאוד גדול ויוצר מרמור גדול (וכמובן מרמור ותסכול מתמשך מכך שאין חובת שירות על החרדים). הם מסכנים את החיים שלהם ושומרים עלינו, ותודה גדולה מכולנו על כך, רק שהפעם נתייחס לזווית קצת אחרת - היתרון הכלכלי שבשירות מילואים. 

חיילים שסיימו סדיר בשנה וחצי האחרונה התבקשו-נדרשו לעשות עוד 4 חודשי מילואים לפחות, יש כאלו שהרבה יותר. פתאום אחרי חצי שנה הם מגלים שיש להם 50-60 אלף שקל במזומן. אלו שעשו תקופות ארוכות יותר מחזיקים ב-100-150 אלף שקל. מסתבר שהכפים האלו זורמים לבורסה.  

יחסית בשקט, בלי קמפיינים או סיוע ממשלתי, נוצרה כאן אוכלוסייה של 'משקיעים חדשים': צעירים בני 22-30, שמרוויחים סכומים נאים בתקופה הקשה של חייהם - וחוזרים הביתה עם אופק כלכלי טוב יותר. במקום לגמור את המילואים עם מינוס בבנק, הם צוברים כסף. יש מכל הסוגים והמינים - יש כאלו שחוסכים לדירה וחוסכים באופן רציונלי לטווח ארוך, יש מהמרים (והם רבים), יש שחקנים בקריפטו. יש מהכל.

בלי מסעדות, בלי שכירות - רק חסכונות

"סך הכל הייתי בערך 400 ימים במילואים, עם שכר של 12 אלף שקל בחודש, ועוד מענקים של בין 2-3 אלף שקל" - משתף איתי, בן 26, לוחם בכיתת הכוננות של אחד מיישובי הצפון, ומוסיף: "אין על מה לבזבז את הכסף, כל איזור הצפון היה סגור, כך שלא יצאתי לשום בילויים וקניות. גרתי אצל ההורים שלי בתקופה הזאת, והצלחתי לחסוך מעל 120 אלף שקל - וזה אחרי שטסתי לחו"ל ושדרגתי את הרכב שלי".

גם עידו, בחור צעיר בן 25 מגזרת עוטף עזה, לוחם חי"ר, מספר שבהתחלה בכלל לא חשב על הכסף, הראש שלו רק חשב על איך לצאת מחוזק יותר מהתקופה הזאת - אבל אחרי שלושה חודשים נפלה לו ההכרה שהוא בעצם מרוויח יפה ולא מוציא הרבה. "כשהשתחררתי, נדהמתי לגלות שצברתי 70 אלף שקל בחשבון", הוא אומר. את הכסף הוא לא מיהר לבזבז: "מפה לשם, פתחתי חשבון השקעות, שמתי קצת בקרנות סל, רכשתי גם קצת מניות אמריקאיות – ופתאום גם שמעתי על קופת גמל: וכך גם התחלתי להפקיד באופן קבוע 1,000 שקל בכל חודש".

לצד ההשקעות, יש גם מי שלוקח את הכסף לכיוון יזמי: ינון, בן 27 מהמרכז, לוחם בגדוד פיקוד עורפי, מספר שבמהלך שלושה חודשים במילואים לא היו לו שום דאגות כלכליות, וכשיצא - היה ברור לו שהוא לא חוזר להיות שכיר. יחד עם חבר מהצוות הם פתחו עסק של קייטרינג לאירועים קטנים, כל אחד שם 50 אלף שקל, ו"עפנו על זה", כלשונו. "הכסף מהמילואים נתן לנו את הפוש".

• המשקיעים החדשים - כך נראית הדרך של הצעירים להיכנס לשוק הנדל"ן
• "מבצעי הקבלנים כאן להישאר; אזור יו"ש אטרקטיבי למשקיעים"

מהסיפורים של איתו, עידו וינון עולה תמונה מעניינת, תקופת המילואים ניתקה את המשרתים מהשגרה וכך 'כפתה' עליהם לחסוך בהוצאות. במקביל לחסכון, התשלומים וגם המענקים הצטברו וכשהם שבו מהחזית או מהעורף הם גילו בעו"ש סכומים נכבדים ביותר שסובבים בין ה-50 ל-70 אלף שקל. יש גם כאלו עם הרבה יותר ויש גם את המשרתים העורפיים שהשירות לא פגע ביכולתם 'לשלב' עבודות והרווח שלהם היה כפול ומכופל.  

לוחם מביא לוחם

רבים מהחיילים מספרים שהם לא הכירו בכלל את הז'רגון - "אבל כשאתה מבלה שעות בעמדה עם חבר מהצוות, ששולף מהכיס את הנייד ומציג לך את מערכת המסחר בה רואים כמה הוא הרוויח על מניה שקנה לפני שבוע, זה באמת מגרה את הסקרנות". והסקרנות הזאת מובילה אותם להכיר עולם חדש של השקעות ודרך ישנה-חדשה לקבל תשואה על הכסף. כך, בין שמירה לשמירה, מישהו שולח לינק על קופת גמל להשקעה, ואחר שואל בקבוצה על קרנות נאמנות. "זה עבר בוואטסאפ, בין עמדות שמירה", סיפר אחד מהם. "כל יום מישהו אחר שיתף מה הוא עשה עם הכסף. תוך שבוע, כמעט כל מי שהיה איתי בצוות התחיל להתעסק בזה - אחד אפילו בדק דירות להשקעה, לאחר שהבין שיחד עם החיסכון שצבר לפני הצו 8 - הוא יוכל לאחד את ההון ולקחת משכנתא."

סיכוי מול סיכון

לצד ההשראה והאופטימיות שמביאה התופעה, חשוב גם להביא את הצד השני של המטבע: לא כל מילואימניק שהרוויח סכום מסוים של כסף יודע בהכרח מה לעשות איתו - ובוודאי שלא איך להימנע מטעויות. חלק מהחיילים מספרים בגילוי לב על רכישות אימפולסיביות, השקעות חובבניות, או על כך ש"נכנסו לקריפטו דרך חבר", רק כדי לגלות שאיבדו אלפי שקלים בתוך ימים.

• הברחת סחורות לעזה עולה ביוקר, כך פסק בית המשפט המחוזי
• ישראל תחת אש: S&P מאשרת דירוג 'A/A-1' עם תחזית שלילית
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בעולם שבו שוק ההון רווי באפליקציות זוהרות, סרטוני טיקטוק עם הבטחות לתשואות דמיוניות, ויועצים לא מפוקחים - הנפילה יכולה להיות מהירה וגם כואבת. אף אחד לא עוצר לרגע לשאול: איך מכוונים צעיר בן 25 שמקבל סכום כסף שהוא מעולם לא ראה קודם? איך מונעים ממנו ליפול לידיים הלא נכונות? "דווקא בגלל שזה כסף שבא בעבודה קשה - מילואים, שטח, לילות בלי שינה, הכי מתסכל לראות מישהו מפסיד אותו בשנייה על שטות", אומר עידו.

כך לדוגמא: לוחם ממרכז הארץ, השקיע 30 אלף שקל במטבעות דיגיטליים דרך פלטפורמה שהוא וחבריו שמעו עליה בקבוצת טלגרם. "בהתחלה ראינו רווחים קטנים, ואז החלטתי להכניס עוד", הוא מספר. "שבועיים אחרי זה הכל התרסק - ההבטחה נעלמה, ואף אחד לא ענה לשירות לקוחות". את הכסף הוא כנראה לא יראה בחזרה. מילואימניק אחר קנה מניה של יזמית נדל"ן שנראתה לו מבטיחה, אחרי שחבר סיפר לו על ההשקעה בשעת ארוחת הצהריים. "אמרו לי שהיא עומדת לפרוץ, שזה ‘רק עניין של זמן’. שמתי שם 20 אלף. היום המניה שווה קרוב ל-13 אלף שקל" מספר בכאב.

חשוב לציין - המגרש בשוק ההון יכול להיות לא פשוט עבור רובנו, ובפרט עבור אלו שלא היה להם את ההזדמנות והזמן לצבור ידע ומומחיות לגבי השווקים. לכן גדלה התמיהה למה החיילים לא עוברים איזושהי הדרכה לפני שהם נשלחים לדרכם. בלי שום כלים וידע כלכלי הם פשוט 'מהמרים' על הסכומים שצברו בעמל רב ולעיתים גם תוך סיכון חייהם. השאלה הזאת מקבלת משנה תוקף בעקבות סבב הגיוס הצפוי הנוסף, איך נוכל למנוע את הגל הבא של המשרתים שיראו את כספם יורד לטמיון?

מהחזית - חזרה ליישוב

מעבר להשקעות בבורסה או בתיקי גמל, יש גם את אלו שבוחרים להחזיר את הכסף שצברו במילואים אל הקרקע - פשוטו כמשמעו. צעירים רבים שחזרו מהשירות הארוך בחרו להשקיע דווקא בסביבה הקרובה שלהם: בעסקי אוכל לדוגמא, בשיפוץ רכב משומש במוסך של בן דוד שנמצא ביישוב שלהם, או פשוט החליטו לחיות עם הכסף באזור המגורים שלהם וככה לעזור לשקם את האזורים שנפגעו בזמן המלחמה - עסקים קטנים בשכונה ועוד. אחרים פתחו עסק קטן, ויש גם מי שמימנו תואר ראשון או קורס מקצועי כדי להישאר בקצב של החברים שלהם.

זהו צד פחות מדובר של תופעת המילואימניקים הצעירים: לא רק שהם לא בזבזו את הכסף על מותרות, אלא שהחליטו להשאיר אותו במשק המקומי. במקומות שבהם המדינה לפעמים נעלמת - הכסף של החיילים חוזר, ויוצר חיים מחדש. כך למשל, לוחם מצפון הארץ סיפר כי אחרי חמישה חודשי מילואים רצופים, הצליח לחסוך סכום של כמעט 90 אלף שקל. "במקום ללכת לתל אביב או לקנות דירה להשקעה, שיפצתי את אזור המחסן והמשק של אבא שלי, והפכנו אותה למחסן חקלאי עם מכירה ישירה. התחלנו עם תבלינים, והיום כבר מגיעים אלינו לקוחות מכל האזור", הוא מספר בגאווה.

גם ינון (שהוזכר קודם לכן), שפתח עם חבר עסק לקייטרינג, מספר שהם בחרו לעבוד רק עם ספקים מקומיים: הירקנים מהמושב, מאפייה קהילתית, ועובדים חלקיים מהאזור. "זה לא רק שאנחנו מתפרנסים מזה - זה גם שאנחנו מפרנסים אחרים", הוא אומר. הקבוצה האחרונה אולי לא ייצרו תשואה חלומית כפי שמקווים לעשות המשקיעים-מהמרים, אבל הם בהחלט עלו על כיוון נכון - יזמות היא מפתח בעולם המשתנה וזה מייצר את העוגן להכנסה שוטפת.