בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

שר האוצר סמוטריץ' מאשר את המעבר למסחר בימים שני-שישי בבורסה בתל אביב

המהלך נועד להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים, עם תמיכה נרחבת מצד שחקני שוק מקומיים ובינלאומיים, ויכנס לתוקף בתחילת 2026

אביחי טדסה | (3)

שר האוצר סמוטריץ' מאשר את המעבר למסחר בימים שני-שישי בבורסה בתל אביב בביקורו היום (30.12.24) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו לאשר את המעבר לימי מסחר חדשים - שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי. 

המהלך נועד להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים הבינלאומיים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ביקר היום בבורסה לניירות ערך בתל אביב עם יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר. את השר אירח מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. היוזמה לשינוי ימי המסחר מהווה רכיב מרכזי אחד מתוך שלל מהלכים שמקדמים משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך והבורסה בשנים האחרונות, ויקדמו בשנים הבאות, שמטרתם להתאים את הרגולציה הפיננסית הישראלית ואת הפרקטיקה בשוק ההון הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים המקובלים במדינות מפותחות ובשווקי ההון המצליחים. 


קרדיט: ליאל סימון


המהלך לשינוי ימי המסחר זכה לתמיכה רחבה מצד שחקני שוק מקומיים ובינלאומיים כאחד, וכחלק ממנו התנהל שיח ציבורי נרחב במסגרתו התקבלו עשרות פידבקים שהדגישו את היתרונות המהותיים הגלומים בו, דוגמת:

1. נגישות משופרת למשקיעים גלובליים - התאמת ימי המסחר לסטנדרטים העולמיים תאפשר למשקיעים זרים לפעול בקלות רבה יותר בשוק המקומי. 

2. הגברת הנזילות והסחירות - הגדלת פעילות המסחר תתרום לתמחור מדויק יותר של ניירות הערך ותשפר את יעילות השוק. 

3. שילוב במדדים בינלאומיים - המהלך מגדיל את הסיכוי לשילוב עתידי של ניירות ערך ישראליים במדדים מובילים בעולם. המסחר ביום שישי יסתיים בשעה 14:00 תוך הקפדה על שמירת השבת והתחשבות בצרכי כלל המשתתפים בשוק. בשל הצורך בהיערכות של שחקנים שונים בשוק ומתן פתרונות לממשקים שונים, השינוי צפוי להיכנס לתוקף בתחילת 2026. 


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ: "שינוי ימי המסחר לאלה המקובלים בשווקי ההון המצליחים הוא רכיב מרכזי בחזון שלנו להדק את הקשר בין שוק ההון הישראלי והכלכלה הישראלית לעולם. המהלך הזה יאפשר למשקיעים גלובליים לגשת לשוק ההון הישראלי ביתר קלות, להשקיע בשוק המקומי האטרקטיבי שלנו ללא חסמים מיותרים ומזיקים, ולחזק את הכלכלה הישראלית בטווח הארוך." 


יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר: "המהלך לשינוי ימי המסחר הוא חלק מרכזי משלל יוזמות של הרשות לאורך השנים שמשקפות את המחויבות שלנו להתאים את הרגולציה המקומית ואת הפרקטיות בשוק ההון הישראלי למקובל בעולם. שוק ההון הוא שוק גלובלי, ולכן על מנת לעודד את הפעילות בשוק ההון המקומי עלינו לשאוף ככל שניתן גם לאמץ את הפתרונות שאומצו בשווקי ההון המצליחים."

קיראו עוד ב"בארץ"


מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב: "במהלך המלחמה הקשה והארוכה בתולדות המדינה, הוכיחה הבורסה הישראלית חוסן, עוצמה וצמיחה מרשימים. המעבר לימי מסחר שני-שישי מהווה הזדמנות למינוף יתרונותיה של הבורסה לזירה הפיננסית הגלובאלית. התאמת פעילות הבורסה לעולם תפתח צוהר להשקעות בינלאומיות נרחבות יותר, תחזק את האטרקטיביות של חברות ישראליות ותאיץ את צמיחת שוק ההון המקומי. אני רוצה להודות למשרד האוצר ולרשות ניירות ערך על האמון וההכרה בבורסה הישראלית כגורם שיש ביכולתו למנף את הכלכלה הישראלית. אנו נערכים לצאת לדרך בתחילת 2026."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מאור 30/12/2024 19:41
    הגב לתגובה זו
    למה לא לנצל את היתרו האדיר של מסחר ביו ראשו באר! קצת יוזמה ותעוזה ואפשר יהיה לשכנע חברות ענק להנפיק ג בבורסה הקטנה שלנו ככה שה ירוויחו עוד יו מסחר אפשר יהיה במקרה כזה ג להוסי את יו שישי כיו נוס למסחר ולא במקו יו ראשו.לדעתי א מישהו היה פועל בכיוו זה היה מעניי לא מעט חברות בינלאומיות
  • 2.
    אייל 30/12/2024 17:54
    הגב לתגובה זו
    צעירי המחירי ירדו כי היו משקיעי הנדל שעברו בזמנו מהבורסה ברחו בשל המיסוי ההזוי של 25%.
  • 1.
    לרו 30/12/2024 17:25
    הגב לתגובה זו
    האתר ממש השתפר בעיצובו ותכניוכל הכבוד!
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).