שר האוצר סמוטריץ' מאשר את המעבר למסחר בימים שני-שישי בבורסה בתל אביב
המהלך נועד להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים, עם תמיכה נרחבת מצד שחקני שוק מקומיים ובינלאומיים, ויכנס לתוקף בתחילת 2026
שר האוצר סמוטריץ' מאשר את המעבר למסחר בימים שני-שישי בבורסה בתל אביב בביקורו היום (30.12.24) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו לאשר את המעבר לימי מסחר חדשים - שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי.
המהלך נועד להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים הבינלאומיים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ביקר היום בבורסה לניירות ערך בתל אביב עם יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר. את השר אירח מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. היוזמה לשינוי ימי המסחר מהווה רכיב מרכזי אחד מתוך שלל מהלכים שמקדמים משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך והבורסה בשנים האחרונות, ויקדמו בשנים הבאות, שמטרתם להתאים את הרגולציה הפיננסית הישראלית ואת הפרקטיקה בשוק ההון הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים המקובלים במדינות מפותחות ובשווקי ההון המצליחים.
המהלך לשינוי ימי המסחר זכה לתמיכה רחבה מצד שחקני שוק מקומיים ובינלאומיים כאחד, וכחלק ממנו התנהל שיח ציבורי נרחב במסגרתו התקבלו עשרות פידבקים שהדגישו את היתרונות המהותיים הגלומים בו, דוגמת:
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. נגישות משופרת למשקיעים גלובליים - התאמת ימי המסחר לסטנדרטים העולמיים תאפשר למשקיעים זרים לפעול בקלות רבה יותר בשוק המקומי.
2. הגברת הנזילות והסחירות - הגדלת פעילות המסחר תתרום לתמחור מדויק יותר של ניירות הערך ותשפר את יעילות השוק.
3. שילוב במדדים בינלאומיים - המהלך מגדיל את הסיכוי לשילוב עתידי של ניירות ערך ישראליים במדדים מובילים בעולם. המסחר ביום שישי יסתיים בשעה 14:00 תוך הקפדה על שמירת השבת והתחשבות בצרכי כלל המשתתפים בשוק. בשל הצורך בהיערכות של שחקנים שונים בשוק ומתן פתרונות לממשקים שונים, השינוי צפוי להיכנס לתוקף בתחילת 2026.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ: "שינוי ימי המסחר לאלה המקובלים בשווקי ההון המצליחים הוא רכיב מרכזי בחזון שלנו להדק את הקשר בין שוק ההון הישראלי והכלכלה הישראלית לעולם. המהלך הזה יאפשר למשקיעים גלובליים לגשת לשוק ההון הישראלי ביתר קלות, להשקיע בשוק המקומי האטרקטיבי שלנו ללא חסמים מיותרים ומזיקים, ולחזק את הכלכלה הישראלית בטווח הארוך."
יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר: "המהלך לשינוי ימי המסחר הוא חלק מרכזי משלל יוזמות של הרשות לאורך השנים שמשקפות את המחויבות שלנו להתאים את הרגולציה המקומית ואת הפרקטיות בשוק ההון הישראלי למקובל בעולם. שוק ההון הוא שוק גלובלי, ולכן על מנת לעודד את הפעילות בשוק ההון המקומי עלינו לשאוף ככל שניתן גם לאמץ את הפתרונות שאומצו בשווקי ההון המצליחים."
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב: "במהלך המלחמה הקשה והארוכה בתולדות המדינה, הוכיחה הבורסה הישראלית חוסן,
עוצמה וצמיחה מרשימים. המעבר לימי מסחר שני-שישי מהווה הזדמנות למינוף יתרונותיה של הבורסה לזירה הפיננסית הגלובאלית. התאמת פעילות הבורסה לעולם תפתח צוהר להשקעות בינלאומיות נרחבות יותר, תחזק את האטרקטיביות של חברות ישראליות ותאיץ את צמיחת שוק ההון המקומי. אני
רוצה להודות למשרד האוצר ולרשות ניירות ערך על האמון וההכרה בבורסה הישראלית כגורם שיש ביכולתו למנף את הכלכלה הישראלית. אנו נערכים לצאת לדרך בתחילת 2026."
- 3.מאור 30/12/2024 19:41הגב לתגובה זולמה לא לנצל את היתרו האדיר של מסחר ביו ראשו באר! קצת יוזמה ותעוזה ואפשר יהיה לשכנע חברות ענק להנפיק ג בבורסה הקטנה שלנו ככה שה ירוויחו עוד יו מסחר אפשר יהיה במקרה כזה ג להוסי את יו שישי כיו נוס למסחר ולא במקו יו ראשו.לדעתי א מישהו היה פועל בכיוו זה היה מעניי לא מעט חברות בינלאומיות
- 2.אייל 30/12/2024 17:54הגב לתגובה זוצעירי המחירי ירדו כי היו משקיעי הנדל שעברו בזמנו מהבורסה ברחו בשל המיסוי ההזוי של 25%.
- 1.לרו 30/12/2024 17:25הגב לתגובה זוהאתר ממש השתפר בעיצובו ותכניוכל הכבוד!
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
