בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

שר האוצר סמוטריץ' מאשר את המעבר למסחר בימים שני-שישי בבורסה בתל אביב

המהלך נועד להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים, עם תמיכה נרחבת מצד שחקני שוק מקומיים ובינלאומיים, ויכנס לתוקף בתחילת 2026

אביחי טדסה | (3)

שר האוצר סמוטריץ' מאשר את המעבר למסחר בימים שני-שישי בבורסה בתל אביב בביקורו היום (30.12.24) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו לאשר את המעבר לימי מסחר חדשים - שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי. 

המהלך נועד להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים הבינלאומיים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ביקר היום בבורסה לניירות ערך בתל אביב עם יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר. את השר אירח מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. היוזמה לשינוי ימי המסחר מהווה רכיב מרכזי אחד מתוך שלל מהלכים שמקדמים משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך והבורסה בשנים האחרונות, ויקדמו בשנים הבאות, שמטרתם להתאים את הרגולציה הפיננסית הישראלית ואת הפרקטיקה בשוק ההון הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים המקובלים במדינות מפותחות ובשווקי ההון המצליחים. 


קרדיט: ליאל סימון


המהלך לשינוי ימי המסחר זכה לתמיכה רחבה מצד שחקני שוק מקומיים ובינלאומיים כאחד, וכחלק ממנו התנהל שיח ציבורי נרחב במסגרתו התקבלו עשרות פידבקים שהדגישו את היתרונות המהותיים הגלומים בו, דוגמת:

1. נגישות משופרת למשקיעים גלובליים - התאמת ימי המסחר לסטנדרטים העולמיים תאפשר למשקיעים זרים לפעול בקלות רבה יותר בשוק המקומי. 

2. הגברת הנזילות והסחירות - הגדלת פעילות המסחר תתרום לתמחור מדויק יותר של ניירות הערך ותשפר את יעילות השוק. 

3. שילוב במדדים בינלאומיים - המהלך מגדיל את הסיכוי לשילוב עתידי של ניירות ערך ישראליים במדדים מובילים בעולם. המסחר ביום שישי יסתיים בשעה 14:00 תוך הקפדה על שמירת השבת והתחשבות בצרכי כלל המשתתפים בשוק. בשל הצורך בהיערכות של שחקנים שונים בשוק ומתן פתרונות לממשקים שונים, השינוי צפוי להיכנס לתוקף בתחילת 2026. 


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ: "שינוי ימי המסחר לאלה המקובלים בשווקי ההון המצליחים הוא רכיב מרכזי בחזון שלנו להדק את הקשר בין שוק ההון הישראלי והכלכלה הישראלית לעולם. המהלך הזה יאפשר למשקיעים גלובליים לגשת לשוק ההון הישראלי ביתר קלות, להשקיע בשוק המקומי האטרקטיבי שלנו ללא חסמים מיותרים ומזיקים, ולחזק את הכלכלה הישראלית בטווח הארוך." 


יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר: "המהלך לשינוי ימי המסחר הוא חלק מרכזי משלל יוזמות של הרשות לאורך השנים שמשקפות את המחויבות שלנו להתאים את הרגולציה המקומית ואת הפרקטיות בשוק ההון הישראלי למקובל בעולם. שוק ההון הוא שוק גלובלי, ולכן על מנת לעודד את הפעילות בשוק ההון המקומי עלינו לשאוף ככל שניתן גם לאמץ את הפתרונות שאומצו בשווקי ההון המצליחים."

קיראו עוד ב"בארץ"


מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב: "במהלך המלחמה הקשה והארוכה בתולדות המדינה, הוכיחה הבורסה הישראלית חוסן, עוצמה וצמיחה מרשימים. המעבר לימי מסחר שני-שישי מהווה הזדמנות למינוף יתרונותיה של הבורסה לזירה הפיננסית הגלובאלית. התאמת פעילות הבורסה לעולם תפתח צוהר להשקעות בינלאומיות נרחבות יותר, תחזק את האטרקטיביות של חברות ישראליות ותאיץ את צמיחת שוק ההון המקומי. אני רוצה להודות למשרד האוצר ולרשות ניירות ערך על האמון וההכרה בבורסה הישראלית כגורם שיש ביכולתו למנף את הכלכלה הישראלית. אנו נערכים לצאת לדרך בתחילת 2026."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מאור 30/12/2024 19:41
    הגב לתגובה זו
    למה לא לנצל את היתרו האדיר של מסחר ביו ראשו באר! קצת יוזמה ותעוזה ואפשר יהיה לשכנע חברות ענק להנפיק ג בבורסה הקטנה שלנו ככה שה ירוויחו עוד יו מסחר אפשר יהיה במקרה כזה ג להוסי את יו שישי כיו נוס למסחר ולא במקו יו ראשו.לדעתי א מישהו היה פועל בכיוו זה היה מעניי לא מעט חברות בינלאומיות
  • 2.
    אייל 30/12/2024 17:54
    הגב לתגובה זו
    צעירי המחירי ירדו כי היו משקיעי הנדל שעברו בזמנו מהבורסה ברחו בשל המיסוי ההזוי של 25%.
  • 1.
    לרו 30/12/2024 17:25
    הגב לתגובה זו
    האתר ממש השתפר בעיצובו ותכניוכל הכבוד!
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.