שר האוצר סמוטריץ' מאשר את המעבר למסחר בימים שני-שישי בבורסה בתל אביב
המהלך נועד להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים, עם תמיכה נרחבת מצד שחקני שוק מקומיים ובינלאומיים, ויכנס לתוקף בתחילת 2026
שר האוצר סמוטריץ' מאשר את המעבר למסחר בימים שני-שישי בבורסה בתל אביב בביקורו היום (30.12.24) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו לאשר את המעבר לימי מסחר חדשים - שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי.
המהלך נועד להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים הבינלאומיים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ביקר היום בבורסה לניירות ערך בתל אביב עם יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר. את השר אירח מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. היוזמה לשינוי ימי המסחר מהווה רכיב מרכזי אחד מתוך שלל מהלכים שמקדמים משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך והבורסה בשנים האחרונות, ויקדמו בשנים הבאות, שמטרתם להתאים את הרגולציה הפיננסית הישראלית ואת הפרקטיקה בשוק ההון הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים המקובלים במדינות מפותחות ובשווקי ההון המצליחים.
המהלך לשינוי ימי המסחר זכה לתמיכה רחבה מצד שחקני שוק מקומיים ובינלאומיים כאחד, וכחלק ממנו התנהל שיח ציבורי נרחב במסגרתו התקבלו עשרות פידבקים שהדגישו את היתרונות המהותיים הגלומים בו, דוגמת:
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. נגישות משופרת למשקיעים גלובליים - התאמת ימי המסחר לסטנדרטים העולמיים תאפשר למשקיעים זרים לפעול בקלות רבה יותר בשוק המקומי.
2. הגברת הנזילות והסחירות - הגדלת פעילות המסחר תתרום לתמחור מדויק יותר של ניירות הערך ותשפר את יעילות השוק.
3. שילוב במדדים בינלאומיים - המהלך מגדיל את הסיכוי לשילוב עתידי של ניירות ערך ישראליים במדדים מובילים בעולם. המסחר ביום שישי יסתיים בשעה 14:00 תוך הקפדה על שמירת השבת והתחשבות בצרכי כלל המשתתפים בשוק. בשל הצורך בהיערכות של שחקנים שונים בשוק ומתן פתרונות לממשקים שונים, השינוי צפוי להיכנס לתוקף בתחילת 2026.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ: "שינוי ימי המסחר לאלה המקובלים בשווקי ההון המצליחים הוא רכיב מרכזי בחזון שלנו להדק את הקשר בין שוק ההון הישראלי והכלכלה הישראלית לעולם. המהלך הזה יאפשר למשקיעים גלובליים לגשת לשוק ההון הישראלי ביתר קלות, להשקיע בשוק המקומי האטרקטיבי שלנו ללא חסמים מיותרים ומזיקים, ולחזק את הכלכלה הישראלית בטווח הארוך."
יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר: "המהלך לשינוי ימי המסחר הוא חלק מרכזי משלל יוזמות של הרשות לאורך השנים שמשקפות את המחויבות שלנו להתאים את הרגולציה המקומית ואת הפרקטיות בשוק ההון הישראלי למקובל בעולם. שוק ההון הוא שוק גלובלי, ולכן על מנת לעודד את הפעילות בשוק ההון המקומי עלינו לשאוף ככל שניתן גם לאמץ את הפתרונות שאומצו בשווקי ההון המצליחים."
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב: "במהלך המלחמה הקשה והארוכה בתולדות המדינה, הוכיחה הבורסה הישראלית חוסן,
עוצמה וצמיחה מרשימים. המעבר לימי מסחר שני-שישי מהווה הזדמנות למינוף יתרונותיה של הבורסה לזירה הפיננסית הגלובאלית. התאמת פעילות הבורסה לעולם תפתח צוהר להשקעות בינלאומיות נרחבות יותר, תחזק את האטרקטיביות של חברות ישראליות ותאיץ את צמיחת שוק ההון המקומי. אני
רוצה להודות למשרד האוצר ולרשות ניירות ערך על האמון וההכרה בבורסה הישראלית כגורם שיש ביכולתו למנף את הכלכלה הישראלית. אנו נערכים לצאת לדרך בתחילת 2026."
- 3.מאור 30/12/2024 19:41הגב לתגובה זולמה לא לנצל את היתרו האדיר של מסחר ביו ראשו באר! קצת יוזמה ותעוזה ואפשר יהיה לשכנע חברות ענק להנפיק ג בבורסה הקטנה שלנו ככה שה ירוויחו עוד יו מסחר אפשר יהיה במקרה כזה ג להוסי את יו שישי כיו נוס למסחר ולא במקו יו ראשו.לדעתי א מישהו היה פועל בכיוו זה היה מעניי לא מעט חברות בינלאומיות
- 2.אייל 30/12/2024 17:54הגב לתגובה זוצעירי המחירי ירדו כי היו משקיעי הנדל שעברו בזמנו מהבורסה ברחו בשל המיסוי ההזוי של 25%.
- 1.לרו 30/12/2024 17:25הגב לתגובה זוהאתר ממש השתפר בעיצובו ותכניוכל הכבוד!

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
