בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

שר האוצר סמוטריץ' מאשר את המעבר למסחר בימים שני-שישי בבורסה בתל אביב

המהלך נועד להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים, עם תמיכה נרחבת מצד שחקני שוק מקומיים ובינלאומיים, ויכנס לתוקף בתחילת 2026

אביחי טדסה | (3)

שר האוצר סמוטריץ' מאשר את המעבר למסחר בימים שני-שישי בבורסה בתל אביב בביקורו היום (30.12.24) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו לאשר את המעבר לימי מסחר חדשים - שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי. 

המהלך נועד להתאים את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים הבינלאומיים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ביקר היום בבורסה לניירות ערך בתל אביב עם יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר. את השר אירח מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. היוזמה לשינוי ימי המסחר מהווה רכיב מרכזי אחד מתוך שלל מהלכים שמקדמים משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך והבורסה בשנים האחרונות, ויקדמו בשנים הבאות, שמטרתם להתאים את הרגולציה הפיננסית הישראלית ואת הפרקטיקה בשוק ההון הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים המקובלים במדינות מפותחות ובשווקי ההון המצליחים. 


קרדיט: ליאל סימון


המהלך לשינוי ימי המסחר זכה לתמיכה רחבה מצד שחקני שוק מקומיים ובינלאומיים כאחד, וכחלק ממנו התנהל שיח ציבורי נרחב במסגרתו התקבלו עשרות פידבקים שהדגישו את היתרונות המהותיים הגלומים בו, דוגמת:

1. נגישות משופרת למשקיעים גלובליים - התאמת ימי המסחר לסטנדרטים העולמיים תאפשר למשקיעים זרים לפעול בקלות רבה יותר בשוק המקומי. 

2. הגברת הנזילות והסחירות - הגדלת פעילות המסחר תתרום לתמחור מדויק יותר של ניירות הערך ותשפר את יעילות השוק. 

3. שילוב במדדים בינלאומיים - המהלך מגדיל את הסיכוי לשילוב עתידי של ניירות ערך ישראליים במדדים מובילים בעולם. המסחר ביום שישי יסתיים בשעה 14:00 תוך הקפדה על שמירת השבת והתחשבות בצרכי כלל המשתתפים בשוק. בשל הצורך בהיערכות של שחקנים שונים בשוק ומתן פתרונות לממשקים שונים, השינוי צפוי להיכנס לתוקף בתחילת 2026. 


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ: "שינוי ימי המסחר לאלה המקובלים בשווקי ההון המצליחים הוא רכיב מרכזי בחזון שלנו להדק את הקשר בין שוק ההון הישראלי והכלכלה הישראלית לעולם. המהלך הזה יאפשר למשקיעים גלובליים לגשת לשוק ההון הישראלי ביתר קלות, להשקיע בשוק המקומי האטרקטיבי שלנו ללא חסמים מיותרים ומזיקים, ולחזק את הכלכלה הישראלית בטווח הארוך." 


יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר: "המהלך לשינוי ימי המסחר הוא חלק מרכזי משלל יוזמות של הרשות לאורך השנים שמשקפות את המחויבות שלנו להתאים את הרגולציה המקומית ואת הפרקטיות בשוק ההון הישראלי למקובל בעולם. שוק ההון הוא שוק גלובלי, ולכן על מנת לעודד את הפעילות בשוק ההון המקומי עלינו לשאוף ככל שניתן גם לאמץ את הפתרונות שאומצו בשווקי ההון המצליחים."

קיראו עוד ב"בארץ"


מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב: "במהלך המלחמה הקשה והארוכה בתולדות המדינה, הוכיחה הבורסה הישראלית חוסן, עוצמה וצמיחה מרשימים. המעבר לימי מסחר שני-שישי מהווה הזדמנות למינוף יתרונותיה של הבורסה לזירה הפיננסית הגלובאלית. התאמת פעילות הבורסה לעולם תפתח צוהר להשקעות בינלאומיות נרחבות יותר, תחזק את האטרקטיביות של חברות ישראליות ותאיץ את צמיחת שוק ההון המקומי. אני רוצה להודות למשרד האוצר ולרשות ניירות ערך על האמון וההכרה בבורסה הישראלית כגורם שיש ביכולתו למנף את הכלכלה הישראלית. אנו נערכים לצאת לדרך בתחילת 2026."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מאור 30/12/2024 19:41
    הגב לתגובה זו
    למה לא לנצל את היתרו האדיר של מסחר ביו ראשו באר! קצת יוזמה ותעוזה ואפשר יהיה לשכנע חברות ענק להנפיק ג בבורסה הקטנה שלנו ככה שה ירוויחו עוד יו מסחר אפשר יהיה במקרה כזה ג להוסי את יו שישי כיו נוס למסחר ולא במקו יו ראשו.לדעתי א מישהו היה פועל בכיוו זה היה מעניי לא מעט חברות בינלאומיות
  • 2.
    אייל 30/12/2024 17:54
    הגב לתגובה זו
    צעירי המחירי ירדו כי היו משקיעי הנדל שעברו בזמנו מהבורסה ברחו בשל המיסוי ההזוי של 25%.
  • 1.
    לרו 30/12/2024 17:25
    הגב לתגובה זו
    האתר ממש השתפר בעיצובו ותכניוכל הכבוד!
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':