הרעה במוסר התשלומים במשק באוגוסט: מספר ימי הפיגור הממוצע עלה ל-11 בהשוואה ל-10 בחודש יולי
ההאטה העולמית מתחילה לתת אותותיה גם במשק הישראלי: מצוקת האשראי, התייקרות מחירי התשומות והשפעות שער החליפין על היצואנים גרמו להרעה במצב המשק באוגוסט.
מנתוני מדד הסיכון המשולב של BdiCoface עולה כי גם בחודש אוגוסט נמשכה המגמה המעורבת בסיכונו העסקי של המשק. הדירוג העסקי של המשק עמד באוגוסט על 5.94, הרעה בהשוואה ל-5.81 בחודש יולי ול-5.67 באוגוסט אשתקד. כלכלני BdiCoface מעריכים כי המצב יחמיר בחודשים הבאים.
עוד עולה מהנתונים כי מתוך 32 ענפים שנבדקו, ב-19 ענפים חלה הרעה במוסר התשלומים לספקים בחודש אוגוסט. מספר ימי האשראי בפועל (ימי פיגור + ימי אשראי בהסכמה) עמד על 11 ימים, בהשוואה ל-10 ימים בחודש יולי ול-9 ימים באוגוסט אשתקד. מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה על-ידי הספקים עמד על 89 ימים, לעומת 90 ימים בחודש הקודם.
הרעה משמעותית במיוחד נרשמה בענף מוצרי מזון ומשקאות שבו נרשמו 20 ימי פיגור בהשוואה ל-15 ימים ביולי. לעומת זאת חלה הטבה יחסית בענף ייצור וסיטונאות חומרים ותשומות לבנייה שבו מספר ימי הפיגור עמד על ימים לעומת 17 ביולי.
חופשת הקיץ תרמה ליציבות היחסית בענף המסעדות ובתי הקפה, ומדד סיכונו העסקי נותר החודש ללא שינוי (7.00), אך הוא עדיין מהענפים המסוכנים במשק. לעומתו ענף המתכות, נדחק לראשונה מזה שנה מרשימת חמשת הענפים הבטוחים, בין היתר, בשל העלייה במחירי המתכות.
על-פי נתוני BdiCoface כ-18.1% מהחברות והעסקים שנבדקו על ידי כלכלני הקבוצה, דורגו ברמת סיכון מעל הממוצע (דירוגי סיכון 7 ו-8), בהשוואה ל-17.9% מהחברות בלבד ברמת סיכון זו ביולי. שיעור החברות ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות (דירוג סיכון 9 ו-10) עמד על כ-15.9%, בהשוואה ל-15.7% ביולי.
דירוג הענפים
ענף תעשיית הקוסמטיקה, פרמצבטיקה ודטרגנטים עלה למקום הראשון ברשימת הענפים החזקים והבטוחים ביותר עם דירוג סיכון של 5.34, שיפור של כ-9.9% לעומת חודש יולי (5.87).
ענף שירותי תחבורה ותובלה אווירית הגיע אל המקום השני ברשימת הענפים החזקים והבטוחים ומדד הסיכון בו עמד על 5.67, לאחר שרשם שיפור ניכר (כ- 7.6%) ביחס לחודש שעבר.
ענף תעשיית נייר וקרטון דורג במקום השלישי החודש, לאחר שירד מהמקום הראשון אליו הגיע בחודש שעבר, ומדד הסיכון בו לחודש אוגוסט עמד על 5.89
ענף תעשיית הגומי והפלסטיק, נותר במקום הרביעי ברשימה, למרות שרשם הרעה קלה ברמת הסיכון בחודש החולף (5.92) לעומת החודש הקודם (5.76).
במקום החמישי ברשימה נמצא ענף תעשיית הכימיקלים עם רמת סיכון של 5.98לאחר שירד מהמקום השני בו דורג בחודש שעבר (5.52).
ענף הובלה יבשתית, דורג החודש כענף המסוכן ביותר במשק, ורמת הסיכון שלו עמדה על 7.1
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
