הבורסה נדבקה מירידות השערים בוול סטריט: המעו"ף ירד 0.79%
הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים קלות. מדד המעו"ף ירד ב-0.79%. המדדים פתחו בעליות של עד 1% ויותר, זאת על רקע פתיחת שבוע חיובי במיוחד במדדי אסיה. למרות הפיגוע בדימונה שהתרחש בשעה 10:32 הבורסה המשיכה במגמת העליות. בשעות המסחר האחרונות התהפכה מגמת המסחר וזאת על רקע פתיחה שלילית של המסחר בוול סטריט.
הדאו ג'ונס יורד כעת ב-0.68% לרמה של 12,657 נקודות, מדד מניות הטכנולוגיה, הנאסד"ק יורד ב-0.87% לרמה של 2.392 נקודות.
אתמול, הבורסה באחד העם פתחה רשמית את חודש פברואר בעליות שערים חדות בקרב מרבית המדדים המובילים, כאשר מדד הנדל"ן הוביל את החגיגה עם עלייה של 4.1% בסיום. ברקע למגמה החיובית ניצבת בין היתר ההתאוששות בשוקי חו"ל, לה תרמו הורדות הריבית האגרסיביות של הפדרל ריזרב. נציין רק, שבוול סטריט מעניקים כעת סיכוי של 100% להפחתה נוספת של 0.5% ל-2.5% כבר בחודש מרץ הקרוב.
נזכיר, כי ביום שישי הצעת הרכש של מיקרוסופט ליאהו, שלחה את המדדים המובילים בוול סטריט לעליות שערים.
באסיה נרשמו הבוקר עליות שערים חדות בכל המדדים המובילים בבורסות בעוד המסחר התנהל ברוח M&A (מיזוגים ורכישות): שנחאי זינקה 8.13%, מדד האנג סנג עלה 3.7%, הניקיי 225 הוסיף 2.7%.
מדד המעו"ף נסחר בעלייה של 0.79% לרמה של 1080 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.64% לרמה של 1019 נקודות.
הדולר היציג סגר בירידה של 0.45% ברמה של 3.578 שקל. נראה, כי למרות הפיגוע בדימונה הדולר לא מרים ראש והתחזקות השקל רק נמשכת.
מניות במרכז
מניות אודיוקודס נסחרה בעליה של 0.23% בציפייה לדווח על תוצאותיה הרבעוניות, כאשר קונצנזוס תחזיות האנליסטים עומד על רווח של 8 סנט למניה לצד קיטון של 0.5% בהכנסות ל-42.38 מיליון דולר. גם רדקום צפויה לפרסם היום את דוחותיה.
מניית פריגו שרכזה עניין בימים האחרונים לאור הודעתה על רכישה חוזרת של מניות בסך 150 מיליון דולר, ירדה היום (ב) ב-0.8%, בהמתנה לפרסום תוצאותיה מחר, כאשר האנליסטים מצפים לרווח נקי של 34 סנט למניה לעומת 23 סנט למניה ברבעון המקביל. הכנסות החברה צפויות לצמוח ב-10% ל-409 מיליון דולר.
מניית אפריקה נסחרה בירידה של 2.86%. ברקע, ביצועי אפריקה עגומים יותר מביצועי החברה הבת אפי פיתוח הנסחרת בלונדון. המשקל של אפריקה במדד המעו"ף צנח מ-4.27% ל-2.42% והדבר בא לידי ביטוי בתעודות הסל וקרנות הנאמנות. (
חברת טבע ירדה היום ב-0.12% והמשיכה להיסחר ברקע להודעתה מיום שישי, כי אין בכוונתה לבצע משלוחים נוספים של הפרוטוניקס. יואב בורגן מלידר, אמר אתמול (א') בתגובה להודעת טבע, כי "טבע נוקטת בטקטיקה המיועדת לבלבל ולהחליש את האויב".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
