הבורסה נדבקה מירידות השערים בוול סטריט: המעו"ף ירד 0.79%
הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים קלות. מדד המעו"ף ירד ב-0.79%. המדדים פתחו בעליות של עד 1% ויותר, זאת על רקע פתיחת שבוע חיובי במיוחד במדדי אסיה. למרות הפיגוע בדימונה שהתרחש בשעה 10:32 הבורסה המשיכה במגמת העליות. בשעות המסחר האחרונות התהפכה מגמת המסחר וזאת על רקע פתיחה שלילית של המסחר בוול סטריט.
הדאו ג'ונס יורד כעת ב-0.68% לרמה של 12,657 נקודות, מדד מניות הטכנולוגיה, הנאסד"ק יורד ב-0.87% לרמה של 2.392 נקודות.
אתמול, הבורסה באחד העם פתחה רשמית את חודש פברואר בעליות שערים חדות בקרב מרבית המדדים המובילים, כאשר מדד הנדל"ן הוביל את החגיגה עם עלייה של 4.1% בסיום. ברקע למגמה החיובית ניצבת בין היתר ההתאוששות בשוקי חו"ל, לה תרמו הורדות הריבית האגרסיביות של הפדרל ריזרב. נציין רק, שבוול סטריט מעניקים כעת סיכוי של 100% להפחתה נוספת של 0.5% ל-2.5% כבר בחודש מרץ הקרוב.
נזכיר, כי ביום שישי הצעת הרכש של מיקרוסופט ליאהו, שלחה את המדדים המובילים בוול סטריט לעליות שערים.
באסיה נרשמו הבוקר עליות שערים חדות בכל המדדים המובילים בבורסות בעוד המסחר התנהל ברוח M&A (מיזוגים ורכישות): שנחאי זינקה 8.13%, מדד האנג סנג עלה 3.7%, הניקיי 225 הוסיף 2.7%.
מדד המעו"ף נסחר בעלייה של 0.79% לרמה של 1080 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.64% לרמה של 1019 נקודות.
הדולר היציג סגר בירידה של 0.45% ברמה של 3.578 שקל. נראה, כי למרות הפיגוע בדימונה הדולר לא מרים ראש והתחזקות השקל רק נמשכת.
מניות במרכז
מניות אודיוקודס נסחרה בעליה של 0.23% בציפייה לדווח על תוצאותיה הרבעוניות, כאשר קונצנזוס תחזיות האנליסטים עומד על רווח של 8 סנט למניה לצד קיטון של 0.5% בהכנסות ל-42.38 מיליון דולר. גם רדקום צפויה לפרסם היום את דוחותיה.
מניית פריגו שרכזה עניין בימים האחרונים לאור הודעתה על רכישה חוזרת של מניות בסך 150 מיליון דולר, ירדה היום (ב) ב-0.8%, בהמתנה לפרסום תוצאותיה מחר, כאשר האנליסטים מצפים לרווח נקי של 34 סנט למניה לעומת 23 סנט למניה ברבעון המקביל. הכנסות החברה צפויות לצמוח ב-10% ל-409 מיליון דולר.
מניית אפריקה נסחרה בירידה של 2.86%. ברקע, ביצועי אפריקה עגומים יותר מביצועי החברה הבת אפי פיתוח הנסחרת בלונדון. המשקל של אפריקה במדד המעו"ף צנח מ-4.27% ל-2.42% והדבר בא לידי ביטוי בתעודות הסל וקרנות הנאמנות. (
חברת טבע ירדה היום ב-0.12% והמשיכה להיסחר ברקע להודעתה מיום שישי, כי אין בכוונתה לבצע משלוחים נוספים של הפרוטוניקס. יואב בורגן מלידר, אמר אתמול (א') בתגובה להודעת טבע, כי "טבע נוקטת בטקטיקה המיועדת לבלבל ולהחליש את האויב".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
