זרקור על מניה: הגדולות בעד מטאלינק למרות הסיכון

יניב רחימי חושב שהסיכון במניית מפתחת השבבים לחיבור מכשירי המולטימדיה, מקפל בתוכו סיכוי מעניין
יניב רחימי |

מטאלניק , הנסחרת בנאסד"ק ובת"א, מפתחת ומשווקת שבבים לחיבור מכשירי המולטימדיה בבית על גבי רשת אלחוטית בפס רחב ובאיכות דיגיטלית גבוהה .החברה נמנת על קומץ חברות שהדגימו מוצר מולטימדיה פועל על גבי רשת אלחוטית בטיוטת התקן 802.11n, ויש לה שיתופי פעולה עם חברות האלקטרוניקה והשבבים המובילות בעולם המשלבות את הטכנולוגיה שלה במוצריהם.

בסוף שנת 2006 נהנתה מטאלינק משורה של הודעות חיוביות, המחזקות את דעתי בנוגע לכיוונים החיובים בענף. וחשוב מכך, הן משפרות את מעמדה של מטאלינק בתעשייה.

בין ההודעות הבולטות ניתן לציין את: העובדה שאינטל מכניסה טכנולוגית n 802.11 למעבדי הסנטרינו (29 בנובמבר 2006). בסוף נובמבר הודיעה אינטל כי בכוונתה להכניס למעבדי הסנטרינו שלה את טכנולוגיית ה-Wi-Fi, המבוססת על טיוטת התקן n802.11 . הכרזה זו חיובית משתי סיבות: ראשית - יש בה משום אמירה של אינטל לגבי טיוטת התקן, והיא אף מספקת תחזית חיובית לגבי הצורך בטכנולוגיה.

שנית - אימוץ הטכנולוגיה על ידי אינטל צפוי להערכתנו להגביר את המאמצים והסיכויים לאישור טיוטת התקן עוד בשנת 2007.

עוד הודעה שכזו היא הודעתה, כי אירגו נטוורקס נרכשת ע"י קואלקום (3 בדצמבר 2006) בתחילת דצמבר הודיעה ענקית ציוד הסלולר האמריקראית, קואלקום על רכישת הסטארט אפ איירגו נטוורקס. גם מידיעה זו אנו שואבים עידוד משתי סיבות עיקריות: ראשית - ההשקעה של קואלום באיירגו, מהחברות הראשוניות שפיתחו את טכנולוגיית ה-n802.11, מלמדת על הכיוונים החיוביים בענף. שנית - סביר להניח שבעקבות הרכישה, איירגו תתמקד בתחום התקשורת הסלולרית ובכך תקטן התחרות הצפוייה למטאלינק.

בצד הזהיר

הבעיה המרכזית בפניה ניצבה מטאלינק היא העובדה שהמוצרים שפתחה פעלו בטכנולוגיה שטרם קיבלה את אישור איגוד ה-wi-fi. בתחילת החודש פירסמה מטאלינק את ההודעה המשמעותית ביותר. החברה קיבלה את אישור איגוד ה-wi-fi.

כאמור, למטאלינק שורה של שיתופי פעולה עם חברות מובילות בתחום האלקטרוניקה הביתית ולהערכתי אישור התקן יאפשר לחברה להפוך את שיתופי הפעולה להזמנות של ממש.

לסיכום: רמת הסיכון בהשקעה במניות החברה גבוהה. מטאלינק שורפת מזומנים מדי רבעון ותלויה בהצלחת החדירה של השבב שפיתחה. אולם, יחד עם רמת הסיכון טמון גם פוטנציאל רב. היות שלמטאלינק מוצר איכותי ביותר שנבחר על ידי החברות הגדולות והמובילות בתחומן בעולם.

*הכותב, יניב רחימי - הינו מנהל השקעות ב"רמקו בית השקעות".

*הערה: אין בנכתב לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך. כל הקונה/מוכר ניירות ערך על סמך הסקירה לעיל לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו. כותב סקירה זו עשוי לבצע פעולות בני"ע המוזכרים בסקירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".