טמבור וגרנית הכרמל: ימים יגידו אם מדובר בהרכב מנצח
חברת טמבור העוסקת בייצור, יבוא ושיווק של צבעים, מוצרים משלימים, צבעי דפוס ומוצרי גבס, נמצאת בשליטת חברת גרנית הכרמל הציבורית. בסוף שנת 2006 הושלמה העברת השליטה בגרנית הכרמל מבורגלן לקנית השלום ובכך למעשה עברה השליטה בטמבור מקבוצת בורוביץ לקבוצת עזריאלי.
הזדמנויות להצפת ערך ופריצה לשווקים בחו"ל
בשנת 2006 הסתכמו ההכנסות מייצוא בלמעלה מ-40 מליון שקל. הבעלים החדשים צפויים להאיץ את מגמת הצמיחה בחו"ל באמצעות רכישות ושיתופי פעולה עם גורמים בינלאומיים שיאפשרו לטמבור לנצל את הידע הטכנולוגי שברשותה.
גידול בצריכה לנפש בישראל
הצריכה בישראל לליטר צבע פר נפש נמצאת מעל הממוצע באפריקה ובמזרח אירופה, אך הרחק מהמקובל במערב אירופה ובצפון אמריקה. בישראל הצריכה לנפש עומדת בממוצע על 7 ליטר צבע בהשוואה ל 14 ליטר במערב אירופה ו- 19 ליטר בצפון אמריקה.
נדל"ן שאינו משמש לפעילות השוטפת
לטמבור נדל"ן להשקעה בהיקף של כ- 25 אלף מ"ר שאינו משמש את החברה בפעילות השוטפת שלה. שווי הנדל"ן בהתאם להערכת שמאי נאמד בכ- 26.5 מיליון שקל, בעוד ששוויו בספרים הסתכם בכ- 3 מיליון שקל בלבד.
השפעת בעלי השליטה החדשים רכישת השליטה בגרנית על ידי קנית השלום מביאה למספר שינויים בטמבור:
א. שיפור בריביות על אשראי בנקאי. צפוי להביא לקיטון בהוצאות המימון של החברה.
ב. מדיניות של התרחבות. לקבוצת עזריאלי יש משאבים רבים שיסיעו לטמבור במגמת ההתרחבות בשווקים חדשים בעולם ובתחומי פעילות משיקים.
ג. היכרות טובה עם ענף הנדל"ן. קבוצת עזריאלי מתמחה בתחום הנדל"ן ועשויה להציף שווי בטמבור באמצעות מימוש נדל"ן להשקעה וכן במיזוג של אתרי הייצור.
אין סיכוי בלי סיכון לצד ההזדמנויות של טמבור, חשוב גם לציין את גורמי הסיכון המרכזיים:
א. מחירי חומרי הגלם מושפעים ממחירי הנפט. עלייה חדה במחירי הנפט תביא לפגיעה ברווחיות הגולמית.
ב. חינוך שוק עולה כסף. טמבור היא המותג המוביל בישראל בתחום הצבע. לכן סביר ואף מתבקש שטמבור תעשה מאמץ לחנך לשימוש רחב ותכוף יותר בצבע.
ג. פעילות בחו"ל. היציאה לחו"ל טומנת סיכונים הכרוכים בפעילות בשווקים חדשים, בייחוד אם המהלך נעשה באמצעות רכישות.
*הכותב הינו מנהל השקעות ב"רמקו בית השקעות".

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
 - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
