עסקת ענק של 1.5 מיליארד ש' לאלקטרה נדל"ן
אלקטרה נדל"ן , בניהולו של שלמה שרף, מדווחת על העסקה הגדולה ביותר מאז הקמתה ועל כניסה לפעילות חדשה בהולנד, יחד עם שותפים, חתמה על הסכם לרכישת פורטפוליו, המורכב מ-10 נכסים מניבים בגרמניה והולנד, בתמורה כוללת של כ-1.5 מיליארד שקל (כ-278 מיליון יורו).
חלקה של אלקטרה נדלן בעסקה הינו 70% ומסתכם בכ-1.05 מיליארד שקל (כ-195 מיליון יורו). בכך משלימה אלקטרה נדל"ן עיסקאות לרכישת נכסים שחלקה בהן מסתכם בלמעלה מ-5 מיליארד שקל מאז תחילת שנת 2007.
כל הנכסים הנרכשים בעיסקה הנוכחית הינם בנייני משרדים, ששטחם הכולל להשכרה מסתכם בכ-103,600 מ"ר, והם כוללים בנוסף כ-1700 חניות מקורות. שטחם הכולל של ששת הנכסים בהולנד הינו כ-47,700 מ"ר, כאשר ארבעה מהם ממוקמים בסמוך לשדה התעופה באמסטרדם Schiphol, ואילו שני הנכסים הנותרים ממוקמים במרכזי הערים רוטרדאם והאג.
שטחם הכולל של ארבעת הנכסים בגרמניה מסתכם בכ-55,900 מ"ר, כאשר שניים מהם ממוקמים במרכזי הערים ברלין ודורטמונד ושניים נוספים ממוקמים בערים הנובר ומינכן. הנכסים מושכרים לדיירים שונים ולתקופות שונות, כשהדיירים העיקריים הינם פירמת רו"ח PWC, חברת התקשורת ההולנדית KPN, עיריית העיר דורטמונד, חברת Kyocera והבנק ההולנדי IDM Bank.
דמי השכירות השנתיים שמניבים מעשרת הנכסים מסתכמים בכ-95.3 מיליון שקל (כ-17.7 מיליון יורו) והם צמודים למדד המחירים לצרכן בהולנד ובגרמניה.
לצורך מימון העסקה, העמידו שני מוסדות פיננסיים בחו"ל הלוואות "נון-ריקורס" לטובת הרוכשים בסך כולל של כ-1.45 מיליארד שקל (כ-269 מיליון יורו), כאשר מרבית הסכום ניתן בהלוואה לתקופה של 5 שנים בריבית קבועה של 5.40%.
אלקטרה נדל"ן ביצעה, כאמור, מתחילת שנת 2007 ועד למועד פירסום הדו"חות רצף משמעותי של עיסקאות לרכישת נכסים, כאשר חלקה של החברה בעיסקאות אלה הסתכם ביותר מ-5 מיליארד שקל, רובן לא באו לידי ביטוי בתוצאות החברה ברבעון הראשון של 2007.
העיסקאות שביצעה אלקטרה היו בעיקר ב-5 מדינות: בריטניה (רכישת כ-10% מפורטפוליו של 47 בתי מלון של רשת מריוט תמורת כ-875 מיליון שקל); קנדה (רכישת 3 נכסים, כאשר חלקה של החברה ברכישות הסתכם בכ-450 מיליון שקל); הודו (רכישת 2 קרקעות, עליהן מיועדים להבנות פרוייקטים בהיקף של למעלה מ-500 מיליון שקל, במסגרת המיזם המשותף עם נכסים ובנין); ארה"ב (רכישת 2 בנייני משרדים בשיקגו שחלקה של החברה בהן מסתכם בכ-600 מיליון שקל); וגרמניה (רכישת 6 נכסים, ביניהן 42.5% מפארק טכנולוגי בקלן לפי שווי של כ-58 מיליון שקל ו-60% מהבניין של בנק דרזדנר בפרנקפורט לפי שווי של כ-1.1 מיליארד שקל).
שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "הפורטפוליו הנוכחי מגדיל את מצבת הנכסים האיכותיים שלנו במערב אירופה, תוך הגדלת הפריסה הגיאוגרפית של החברה באמצעות כניסה לפעילות בהולנד. מתחילת השנה ביצענו עיסקאות בהיקף כולל של למעלה מ-5 מיליארד שקל, ואנו בוחנים המשך ההתרחבות שלנו באירופה, צפון אמריקה ומזרח אסיה".
החברה דיווחה בחודש שעבר על רווח של כ-51.1 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2007 לצד הכנסות בסך של כ-192.4 מיליון שקל. תוצאות אלה מצטרפות לרווח שיא בסך של כ-288 מיליון שקל שהציגה החברה בשנת 2006 לאחר שביצעה יישום מוקדם של תקני החשבונאות הבינלאומיים (IFRS).
אלקטרה נדל"ן מחזיקה בכ-90 נכסים בשטח כולל של למעלה מ-1,000,000 מ"ר. נכסי החברה ממוקמים בעיקר בישראל, בריטניה, גרמניה, שוויץ, ארה"ב וקנדה. כמו כן, החברה שותפה בשיעור של 9.9% ב-16 בתי מלון של רשת הילטון וב-47 רשת מלונות מריוט בבריטניה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
