ניתוח טכני: יורו דולר – הנשתנה משהו?

התיקון הטכני שהגיע אחרי מהלך עליות של יותר מ-600 פיפס, לא היה חריג בגודלו ובהיקפו. אז מה בכל זאת לגבי העתיד?
אייל גורביץ |

לפני שבועיים ניתחתי את הדינמיקה בין היורו לדולר. הנחת העבודה גרסה שכיוונו הכללי של היורו מעלה בעיקר על רקע העובדה ולפיה שלושת המגמות העיקריות מאוחדות בכיוון זהה. עוד הערכתי שקשה להניח שהיורו ימשיך מעלה באותו קצב.

אחרי שהגיע לרמת שיא של 1.3370 החל היורו לתקן. אלו שמצפים שתיקון טכני ימשך יום וחצי ואיש לא ירגיש בו – התבדו עד מהרה. היורו ביצע מהלך משמעותי כלפי מטה. בסופו של דבר, גל העליות הרציף שביצע היורו החל ברמה של 1.2760 והסתיים ברמה של 1.3370. מהלך של 610 פיפס ללא כל עצירה.

המגמות מצביעות מעלה

1.ההערכות ולפיהן כיוונו של היורו מעלה, ומיד נגיע לתיקון, נשאבות מניתוח שלושת המגמות המרכזיות המשמשות בתהליך קבלת ההחלטות. ראשית המגמה הראשית שנקודת המוצא שלה לפני יותר משנה במחיר של 1.1640 דולר ליורו. משם החל מהלך שעומד בכל הקריטריונים של מגמת עלייה. והעובדה שהמגמה הראשית מצביעה מעלה, מספקת אינדקציה לגבי הכיוון הצפוי במהלך החודשים הקרובים.

2.מכאן נרד פאזה למגמה המשנית. כאן אפשר לראות בבירור שהמהלך שראשיתו במחיר של 1.2460 עומד במבחנים שמטרתם לקבוע את הכיוון. כיוונה של המגמה המשנית הוא מעלה ואליה מצטרפים מרבית מדדי התאוצה שמטרתם לא רק לסייע לקבוע את הכיוון כי אם גם את העוצמה.

3.המגמה המינורית היא המגמה לטווח הקצר. מהלך עליות זה שהחל במחיר של 1.2760 דולר ליורו הסתיים ברמה של 1.3370 דולר וכעת מגמה זו מתקנת מטה. העובדה שהיורו נסוג בתקופה האחרונה, לא שינתה דבר בכיוונן של המגמות הארוכות יותר.

התיקון – עד לאן

מהלך עליות באורך של 610 פיפס, אמור לעבור תיקון שינוע בין 230-378 פיפס. לכן, יעדי התיקון מצויים בין 1.3140-1.2990 דולר ליורו. כפי שאפשר לראות על הגרף, מצוי יורו בטווח התיקון שאמור להסתיים בין היעדים בהם נקבתי.

מעבר לכך, אפשר לראות על הגרף המצורף את קו המגמה העולה התומך את מגמת העלייה המשנית. העובדה שיורו מצוי בטווח התיקון בשילוב עם סמיכותו לקו המגמה העולה, אמורים ליצור תמיכה חזקה דיה שתבלום את נסיגתו של היורו ותחדש את גל העליות.

סיכום

התיקון הטכני שהגיע אחרי מהלך עליות של יותר מ-600 פיפס, לא היה חריג בגודלו ובהיקפו. לפחות עד לכתיבת שורות אלו, הוא מתנהג כצפוי מתיקון. ההערכות הן שעם סיומו, שאמור להיות בטווחים בהם נקבתי, תתחדש מגמת העלייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

מנדי הניג |

מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ואחרי עלייה של 0.7% באוגוסט הוא צפוי להיות...שלילי. 

הכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%. הריבית על פני זמן עולה על המדד בסדר גודל של 1% פחות או יותר. 

ומכאן שיש ציפייה גדולה להפחתת ריבית. הציפייה הזו היתה גם בעבר, אבל בנק ישראל כל פעם מחדש מצא "תירוץ" להשארת הריבית. בפעם האחרונה הוא הדגיש כי התגובה של העולם למלחמה בעזה והחשש שזה יתבטא בעסקים ובכלכלה הם נקודת סיכון למשק. מה שנכון - נכון, אבל אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, נראה שבפגישה הבאה, הנגיד כבר לא יוכל להשאיר את הריבית     על 4.5%.

ההחלטה הבאה תהיה ב-24 בנובמבר, יש עוד זמן, וגם יש עוד מדד (מדד אוקטובר) כשהמדדים האלו חשובים מאחר שהסיבה העיקרית לריבית גבוהה היא המלחמה באינפלציה. ככל שהריבית גבוה יותר כך הביקושים אמורים להיות נמוכים יותר וכך האינפלציה שמונעת על ידי ביקושים אמורה להתרסן.

אלא שתהיה שאלה גדולה על הביקושים בסיום המלחמה. הציבור עשוי על רקע השיפור בסנטימנט להגביר ביקושים מה שעלול להעלות את האינפלציה. בבנק ישראל לא ירצו להוריד ריבית בזמן שיש עלייה בביקושים - זה להוסיף שמן למדורה, אלא שהפעם באמת לא נראה שלבנק יש ברירה כי אפילו שוקי האג"ח מלמדים על הורדת ריבית. מחירי האג"ח מבטאים ירידה לאזור 3.5% תוך שנה. כלומר, ירידה של 1% שלם בשנה.

מה שעוד יכול לקלקל את המגמה של שליטה באינפלציה אלו מחירי הדירות. אלו יורדים כבר חודשים ארוכים כשמתחילת השנה, על פי בדיקת ביזפורטל הירידות מגיעות באזורים השונים ל-5% עד 10%. אבל, ההערכה שחלק מאלו שישבו על הגדר עשו זאת בשל המלחמה ועכשיו הם יחזרו לשוק. חזרה של קונים לשוק, היא "פרץ של ביקושים", וזה יוצר עליות מחירים. מספיק שיהיה עודף ביקוש נקודתי כדי להעלות את המחירים וזה אחרי שהיינו במסלול של ירידות. יש עוד חשש גדול בשל אוזלת ידם של שר האוצר ושר השיכון והבינוי - ראו כאן: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?.