הכנסות DSPG צמחו ב-24% לשיא של 60.7 מיליון דולר

הרווח הנקי צמח ב-25% לעומת הרבעון המקביל, ל-10.3 מיליון דולר או 34 סנט למניה. מעלה התחזית לצמיחה של 21%-26% בהכנסה השנתית
דרור איטח |

ספקית שבבי המולטימדיה DSPG (די.אס.פי ) פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2006. בהם מציגה החברה שיא בהכנסותיה ועוקפת את ממוצע התחזיות המוקדמות של האנליסטים. הכנסות הרבעון השני הסתכמו בכ-60.7 מיליון דולר, גידול של 24% לעומת הרבעון המקביל ב-2005, זאת לעומת הערכות מוקדמות להכנסות של 58.2 מיליון דולר.

בשורה התחתונה הגדילה החברה את הרווח הנקי בשיעור כ-25% לעומת הרבעון המקביל, לרמה של 10.3 מיליון דולר או 34 סנט למניה, כ-17% מהמחזור. זאת לעומת רווח נקי של 9.7 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2005.

הרווח הנקי גדל ב-25% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב-10.3 מיליון דולר, כ-17% מהמחזור. בשורה התחתונה, גדל הרווח המדולל למניה ב-21% והסתכם ב-34 סנט, 3 סנט מעל תחזיות האנליסטים.

במהלך שיחת הוועידה, מסר המשנה למנכ"ל DSPG, בועז עידן, תחזית מעודכנת לרבעון השלישי ולשנת 2006 כולה. הכנסותיה של DSPG ברבעון השלישי צפויות להסתכם ב-59-68 מיליון דולר, המשקפות צמיחה של 6%-22% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הגולמי של החברה צפוי להסתכם ב-40%-42% מהמחזור. הוצאות המו"פ צפויות להסתכם ב-10.5-11.5 מיליון דולר, וההוצאות התפעוליות צפויות להסתכם ב-16.5-17.5 מיליון דולר.

כמו-כן, עדכנה DSPG כלפי מעלה את תחזיותיה לשנה כולה. החברה צופה צמיחה של 21%-26% ל-227-236 מיליון דולר, לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 21%-24% ולהכנסות של 226-232 מיליון דולר. שיעור הרווח הגולמי ב-2006 צפוי להסתכם ב- 40%-43%. הוצאות המו"פ צפויות להסתכם ב-41.5-43.5 מיליון דולר, וההוצאות התפעוליות צפויות להסתכם ב-64.5-66.5 מיליון דולר. שיעור הרווח התפעולי צפוי להישאר ברמתו הגבוהה.

בהתאם לציפיות החברה, הרווח הגולמי הרבעוני הסתכם ב-42% מהמחזור, לעומת 47% מהמחזור ברבעון המקביל. בשורת הרווח התפעולי, רשמה החברה גידול של 22% לעומת הרבעון המקביל ל- 9.1 מיליון דולר, המהווה כ-15% מהמחזור.

בהתייחס למחצית הראשונה של השנה, גדלו הכנסותיה של DSPG ב- 26% לעומת המחצית הראשונה של 2005 ל-112.7 מיליון דולר. הרווח התפעולי של החברה גדל ב-40% לעומת התקופה המקבילה והסתכם ב-15.7 מיליון דולר, ואילו הרווח הנקי גדל ב-39% ל-18.4 מיליון דולר. בשורה התחתונה, גדל הרווח המדולל למניה במחצית הראשונה של 2006 ב- 33% לעומת התקופה המקבילה והסתכם ב- 60 סנט.

בנטרול הוצאות חשבונאיות בסך 3.2 מיליון דולר ו-5.7 מיליון דולר בגין אופציות לעובדים ברבעון השני ובמחצית הראשונה של 2006, בהתאמה; אילו נכללו ההוצאות בגין אופציות לעובדים ברבעון השני ובמחצית הראשונה של 2005, הן היו מסתכמות ב- 2.3 מיליון דולר ו- 4.9 מיליון דולר, בהתאמה.

במהלך הרבעון השני ביצעה DSPG רכישה חוזרת של 976 אלף ממניותיה במחיר ממוצע של 25.58 דולר למניה ובסכום כולל של כ-25 מיליון דולר. נכון ל-1 ביולי 2006, תוכנית הרכישה החוזרת של מניות, שאושרה על-ידי מועצת המנהלים של החברה, מאפשרת לה לבצע רכישות חוזרות של כ-2 מיליון מניות נוספות.

בשיחת הוועידה שהתקיימה בעקבות פרסום התוצאות הכספיות, אמר איילון כי ברבעון השני המשיכה DSPG ליישם בהצלחה את תוכניותיה, שהתבטאו במכירות גבוהות מהצפוי והגדלת נתח השוק באירופה, שוק חדש יחסית עבור DSPG. "מכירות שבבי ה- DECT, המיועדים לאירופה, הסתכמו ברבעון השני ב- 10.3 מיליון דולר, לעומת 7.4 מיליון דולר ברבעון הקודם. במקביל, הגדילה החברה את הכנסותיה גם מקו מוצרי 2.4GHz ו-5.8GHz, המיועדים לשוק האמריקני".

איילון הוסיף, כי "שוק התקשורת הביתית עובר לאחרונה שינויים מעניינים. המעבר לתקשורת המבוססת על פרוטוקול אינטרנט; זמינות טכנולוגיות אלחוטיות המאפשרות העברת תכני מולטימדיה באיכות טובה; והעברת פעילויות הייצור מארה"ב, אירופה ויפן למזרח-אסיה – משפיעים על כל לקוחותינו, כמו גם על הלקוחות הסופיים. שינויים אלה, בנוסף למאפיינים הקבועים של לחץ מחירים מתמיד בשוק מוצרי הצריכה והאופי המחזורי של תעשיית ייצור השבבים, מציבים בפנינו אתגרים גדולים והזדמנויות חדשות. אני מאמין, כי DSPG מצוידת בכל הכלים כדי לנווט את דרכה בהצלחה בסביבה המשתנה".

איילון הודיע עוד, כי משה צלניק, מנהל הכספים הראשי (CFO) של החברה ב- 7 השנים האחרונות, הביע את רצונו לפרוש מהחברה כדי לפנות יותר זמן למשפחתו. את מקומו של צלניק ימלא סמנכ"ל הכספים של החברה, דרור לוי. "אני רוצה להודות למשה על 7 שנות חברוּת ומצוינוּת", אמר איילון. "משה היה שותף פעיל שלנו ומילא תפקיד חשוב בצמיחת החברה ממכירות של 58 מיליון דולר ב- 1999 למכירות של 187 מיליון דולר ב- 2005. אנו מאחלים לו הצלחה וסיפוק בדרכו החדשה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.