קרדן N.V: הרווח זינק פי 5 ל-41 מיליון ד' ברבעון
חברת ההחזקות קרדן אן.וי הנסחרת בתל אביב ובבורסת היורו נקסט בהולנד פרסמה היום, כי היא סיימה את הראשון של 2006 ברווח נקי של 41 מיליון דולר, פי חמישה מהרווח ברבעון המקביל אשתקד, שעמד על כ-8 מיליון דולר.
מגזר הנדל"ן של החברה סיפק את עיקר רווחי החברה ברבעון עם רווח של כ-40.8 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-400 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח במגזר זה בתקופת הדוח נבע ברובו מהנפקת החברה הבת GTC Poland בבורסה בוורשה. חלקה של החברה ברווח זה הסתכם לסך של כ-33.4 מיליון דולר. כמו כן, רשמה החברה רווח בסך של כ-7.5 מיליון דולר, כתוצאה ממימוש של אופציות והמרת אגרות חוב להמרה על ידי מחזיקים ב-GTC RE.
במהלך הרבעון ולאחריו המשיכה הקבוצה להעמיק ולחזק את פעילות הנדל"ן שלה במרכז-מזרח אירופה וכן במערבה, וזאת באמצעות מספר הסכמים שנחתמו ברבעון הראשון לרכישת קרקעות לבנייה בבוקרשט - רומניה, בבלגרד - סרביה, בברטיסלבה - סלובקיה ובסופיה- בולגריה. במערב אירופה הושלמה רכישתם של 9 מבני משרדים בערים מרכזיות בשוויץ.
פעילותה העיקרית של החברה במגזר הרכב ומוצרי הצריכה מתבצעת באמצעות אחזקתה בחברת UMI. מגזר זה תרם ברבעון המדובר רווח של כ-1.5 מליון דולר, לעומת רווח של כ-2.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה. מחזור ההכנסות של חברת UMI עמד על כ-514 מיליון שקל, לעומת כ-497 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בתחום יבוא ושיווק כלי רכב, הרווח הנקי של UMI הסתכם ב כ-17.9 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בסך כ-26 מיליון שקל מדווחים ברבעון המקביל בשנה הקודמת. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון של UMI שעלו לכ-1 מיליון דולר לעומת הכנסות של כ-1.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
מגזר השירותים הפיננסיים תרם בתקופה המדווחת רווח של כ-1.6 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-4.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח במגזר זה בתקופה המקבילה אשתקד כלל סך של כ-6.6 מיליון דולר, שנבעו מהנפקת מניות לצד שלישי ב-TBIH.
יצויין, כי לאחרונה הצטרפה חברת Weiner Stadische כשותפה אסטרטגית לפעילות השירותים הפיננסיים של הקבוצה במרכז-מזרח אירופה בעסקה ששיקפה שווי של כ-340 מיליון אירו לחברה המרכזת פעילות זו-TBIH.
ערוץ פעוטות והנפקה בנאסד"ק
מגזר התקשורת והטכנולוגיות רשם בתקופה המדווחת הפסד בסכום של כ-800 אלף דולר, לעומת רווח של 4.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. עיקר ההפסד נבע מחלקה של החברה בהפסדים של חברות מוחזקות.
עם זאת בחודש מאי האחרון מגזר התקשורת של החברה ביצע שני מהלכים עסקיים משמעותיים. במסגרת המהלך הראשון, דירקטוריון אר.אר לווינים החליט לבחון הנפקת מניות של החברה ורישומן למסחר בבורסת הנאסד"ק בארה"ב. לצורך כך הוחלט לגייס צוות יועצים לבחינה וקידום ההליכים לקראת ההנפקה האפשרית.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
