אלדין מדווחת על הכנסות שיא של 22.9 מליון דולר
חברת אלדין מפרסמת את תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2006, בהם החברה עוקפת במעט את התחזיות המוקדמות כשהציגה
הכנסות שיא של 22.9 מיליון דולר, גידול של 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. תחזיות האנליסטים צפו צמיחה של 11%.
נציין, כי המגזרים התפעוליים של החברה, Software DRM ו-Enterprise Security ההכנסות ממוצרי ה- Software DRM גדלו ברבעון הראשון של 2006 ב-12% ל-16.1 מיליון דולר לעומת 14.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2005. מוצרי ה-Enterprise Security גדלו ברבעון הראשון של 2006 ב-14% ל-6.8 מיליון דולר לעומת 5.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בשורת הרווח, הציגה החברה רווח נקי על בסיס GAAP של
3.8 מיליון דולר, או 0.26 דולר בהשוואה ל-1.2 מיליון דולר או 0.1 דולר. חשוב לציין, הרווח הנקי לרבעון הראשון לשנת 2005, הושפע מהוצאה חד פעמית בגין יישוב תביעה משפטית בסך של 2 מליון דולר. הוצאה חד פעמית זאת הקטינה את הרווח הבסיסי והמדולל למניה ב – 0.15 דולר ו – 0.14 דולר, בהתאמה.
הרווח הנקי, שלא על פי GAAP אינו כולל הוצאה בסך 0.5 מליון דולר בגין אופציות לעובדים, והסתכם ל-4.3 מיליון דולר או 0.30 דולר רווח בסיסי למניהו- 0.28 דולר רווח מדולל למניה.
ינקי מרגלית, מנכ"ל ויו"ר אלדין, מסר: "אלדין רשמה התחלה מצוינת לשנת 2006 עם גידול מאוזן במגזרי הפעילות העיקריים של החברה ה-Software DRM וה-Enterprise Security. הביקוש הרב למוצרי החברה הביא אותה לשיא של הכנסות, רווח תפעולי ורווח נקי לרבעון ראשון. הכוח המניע מאחורי התוצאות הכספיות שלנו ברמת ההכנסות והרווח הוא היכולת של החברה לפתח מוצרים חדשניים ופתרונות אבטחה העונים לצרכים המשתנים של בסיס הלקוחות הגלובלי של החברה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
