בקואטרו שוקי הון ממליצים "קניה חזקה" על קבוצת נטו
קבוצת נטו - Neto העוסקת בייבוא, ייצור ושיווק של מוצרי מזון כשרים תחת מותגים המתמחים בקטגוריות שונות זוכה היום להמלצה של "קניה חזקה" מבית ההשקעות קואטרו שוקי הון, ומחיר יעד של 108 שקל, מחיר הגבוה ב-54% מהמחיר בו היא נסחרת היום.
בבית ההשקעות צופים כי הקבוצה תסיים את שנת 2006 עם הכנסות של 1.6 מיליארד שקל, גידול של 14% לעומת 2005, ועם גידול חד של כ–100% ברווח הנקי: 32 מליון שקל, לעומת רווח נקי של 16.85 מליון בשנת 2005, בניטרול ההפרשות לחובות מסופקים בעקבות קריסת קלאבמרקט (13.45 מליון לאחר ההפרשות). בקואטרו צופים כי הגידול ברווח הנקי ימשך ובשנת 2007 יעמוד על 43 מליון שקל.
חנן שוורץ, מנהל מחלקת המחקר בקואטרו, מסר, כי עיקר כוחה של הקבוצה נובע מהייעול בפעילות החברה מצד אחד ומצד שני מהסל הסנרגטי שמציעה החברה, דבר המאפשר לה להציע פתרון כולל ונוח למרכולים, מוסדות וספקים.
שוורץ הוסיף, כי גם לשוק הבינלאומי, ובעיקר לעצירת ייצוא הבשר מארגנטינה, ישנה השפעה חיובית על הקבוצה. ארגנטינה, ספקית הבשר העיקרית בעולם עצרה כמעט לחלוטין ייצוא הבשר מתחומה כתוצאה מעליית מחירים מקומית. בעקבות זאת ישנו מחסור עולמי בבשר ובעקבותיו עליית מחירים התורמת משמעותית לרווחיות של נטו.
במקביל מסר שוורץ, כי רוב המתחרים הלא רציונאליים של הקבוצה יצאו מהתחרות בגלל בעיות כלכליות ופשיטות רגל, עובדה שאפשרה לנטו להרחיב את אחיזתה בשוק הבשר והדגים.
לגבי שפעת העופות והשפעתה על החברה העוסקת, בין השאר, בעיבוד מוצרי עוף, בקואטרו מעריכים כי ההשפעה תהיה, אם בכלל, שולית בלבד.
לגבי תזרים המזומנים של הקבוצה, מציינים בקואטרו כי למרות הגידול בהיקפי הפעילות, תזרים המזומנים החזק של הקבוצה מאפשר לה להקטין את מסגרות האשראי הבנקאיות, ולחסוך בעלויות גם בסעיף זה. עובדה נוספת שתעזור בסעיף התזרים היא העסקה עם חברת מילימיט המייצרת מוצרי בשר בהכשרים מיוחדים ואשר מחזורה השנתי עומד על 160 מליון שקל.
על פי העסקה שנחתמה במאי 2005 ובמסגרתה רכשה נטו את הפעילות של מילימיט, החל ממאי 2006 יחולקו שווה בשווה הכנסות החברה, דבר שצפוי להניב לנטו רווח נקי של 7 מליון שקל בשנה.
בקואטרו טוענים כי הרווחיות הגולמית של נטו נמוכה בכ-60% מהחברות המובילות בענף, ולכן הם צופים שיפור ברווח הגולמי של החברה במהלך השנים הבאות.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
