וול סטריט צפויה לפתוח בירוק אך הנפט עשוי ללחוץ מטה

החוזים מאותתים עליות, אך מחיר הנפט, שאמנם נרגע בשעה זו (סובב 65 ד') עשוי לשוב ולגאות, על רקע דיווחים על הפסקות חשמל במתקני נפט בעיראק ולהכביד על הסנטימנט. בישראליות: אלביט הדמיה תסחר על רקע הסכם סופי עם אלסינט
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים נכונות לוול סטריט בפתיחת שבוע המסחר החדש. בהעדר נתוני מאקרו חשובים, יהיו אלו שוב מחירי הנפט שיעמדו בראש מעייני המשקיעים. בשעה זו הם אמנם מחליקים במעט ל-65.08 דולר לחבית, אך דיווחים על השבתת מתקני נפט בעיראק עקב הפסקת חשמל שמקורה ככל הנראה חבלני עשוי להכביד על הסנטימנט של הסוחרים בבורסות התפוח הגדול ולהעביר את המדדים המובילים לצידו האדום של המתרס.

נזכיר, את השבוע החולף (ו') חתמה וול סטריט ללא שינוי מהותי והיום יפתח מדד התעשיות המסורתיות - הלא הוא הדאו ג'ונס ברמה של 10,559.23 נקודות ומדד הטכנולוגיה - הנאסד"ק - יחל להסחר ברמה של 2,135.56 נקודות.

במרכז המסחר תעמודנה, כפי שעשו בסוף השבוע, מניות חברת התעופה, נורת'ווסט (NWB). ברקע למסחר במניה, שביתתם של 4,200 מכונאי החברה נכנסת ליומה השלישי. החברה אמנם ממשיכה להפעיל טיסות כרגיל ונראה, כי לא נפגעה עד כה משמעותית, ובכל זאת, עשויה המניה להמשיך ולסבול גם היום (בשישי איבדה 7.7%) מסנטימנט שלילי במיוחד.

ובישראליות. אלביט הדמיה תגיב להודעת החברה, כי חתמה על הסכם סופי למיזוג חברת הבת אלסינט. על פי ההסכם, אלביט הדמיה תחזיק בכל מניות חברת אלסינט ומניות האחרונה תמחקנה מהמסחר בניו יורק. בהתאם לתנאי הסכם המיזוג כל מניה רגילה של חברת אלסינט תומר ל-0.53% מניות רגילות של אלביט הדמיה.

מניות נייס תסחרנה בעניין על רקע דיווח במעריב הבוקר, כי החברה מנהלת מגעים ראשוניים עם חתמים פוטנציאליים לגיוס של כ-200 מיליון דולר במטרה לאפשר את המשך יישום תכנית ההתרחבות של החברה בעיקר בחו"ל.

הרבוע הכחול תמשוך את תשומת הלב על רקע פרסומים, לפיהם דודי ויסמן ישלם לקבוצת ברונפמן כ-117 מיליון דולר עבור רכישת השליטה ברשת הרבוע הכחול - פרמיה של 18% על שווי השוק של החברה. בעיתון ציינו, כי לאחר השלמת העסקה תחזיק קבוצתו של ויסמן ב-72% מהשליטה.

בגאון בית השקעות צופים שחיקה בהכנסות מת"ב והמניה עשויה להגיב לצפי מאכזב זה. האנליסט מיקו מור סבור, כי ברבעון ה-2, שאת תוצאותיו תפרסם מת"ב מחר, יישחקו הכנסות החברה ותימשך הירידה במספר המנויים. מותיר "החזק" עם יעד של 34.9 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 4.2%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".