וול סטריט צפויה לפתוח בירוק אך הנפט עשוי ללחוץ מטה

החוזים מאותתים עליות, אך מחיר הנפט, שאמנם נרגע בשעה זו (סובב 65 ד') עשוי לשוב ולגאות, על רקע דיווחים על הפסקות חשמל במתקני נפט בעיראק ולהכביד על הסנטימנט. בישראליות: אלביט הדמיה תסחר על רקע הסכם סופי עם אלסינט
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים נכונות לוול סטריט בפתיחת שבוע המסחר החדש. בהעדר נתוני מאקרו חשובים, יהיו אלו שוב מחירי הנפט שיעמדו בראש מעייני המשקיעים. בשעה זו הם אמנם מחליקים במעט ל-65.08 דולר לחבית, אך דיווחים על השבתת מתקני נפט בעיראק עקב הפסקת חשמל שמקורה ככל הנראה חבלני עשוי להכביד על הסנטימנט של הסוחרים בבורסות התפוח הגדול ולהעביר את המדדים המובילים לצידו האדום של המתרס.

נזכיר, את השבוע החולף (ו') חתמה וול סטריט ללא שינוי מהותי והיום יפתח מדד התעשיות המסורתיות - הלא הוא הדאו ג'ונס ברמה של 10,559.23 נקודות ומדד הטכנולוגיה - הנאסד"ק - יחל להסחר ברמה של 2,135.56 נקודות.

במרכז המסחר תעמודנה, כפי שעשו בסוף השבוע, מניות חברת התעופה, נורת'ווסט (NWB). ברקע למסחר במניה, שביתתם של 4,200 מכונאי החברה נכנסת ליומה השלישי. החברה אמנם ממשיכה להפעיל טיסות כרגיל ונראה, כי לא נפגעה עד כה משמעותית, ובכל זאת, עשויה המניה להמשיך ולסבול גם היום (בשישי איבדה 7.7%) מסנטימנט שלילי במיוחד.

ובישראליות. אלביט הדמיה תגיב להודעת החברה, כי חתמה על הסכם סופי למיזוג חברת הבת אלסינט. על פי ההסכם, אלביט הדמיה תחזיק בכל מניות חברת אלסינט ומניות האחרונה תמחקנה מהמסחר בניו יורק. בהתאם לתנאי הסכם המיזוג כל מניה רגילה של חברת אלסינט תומר ל-0.53% מניות רגילות של אלביט הדמיה.

מניות נייס תסחרנה בעניין על רקע דיווח במעריב הבוקר, כי החברה מנהלת מגעים ראשוניים עם חתמים פוטנציאליים לגיוס של כ-200 מיליון דולר במטרה לאפשר את המשך יישום תכנית ההתרחבות של החברה בעיקר בחו"ל.

הרבוע הכחול תמשוך את תשומת הלב על רקע פרסומים, לפיהם דודי ויסמן ישלם לקבוצת ברונפמן כ-117 מיליון דולר עבור רכישת השליטה ברשת הרבוע הכחול - פרמיה של 18% על שווי השוק של החברה. בעיתון ציינו, כי לאחר השלמת העסקה תחזיק קבוצתו של ויסמן ב-72% מהשליטה.

בגאון בית השקעות צופים שחיקה בהכנסות מת"ב והמניה עשויה להגיב לצפי מאכזב זה. האנליסט מיקו מור סבור, כי ברבעון ה-2, שאת תוצאותיו תפרסם מת"ב מחר, יישחקו הכנסות החברה ותימשך הירידה במספר המנויים. מותיר "החזק" עם יעד של 34.9 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".