פברואר בענף קרנות הנאמנות: הציבור עובר מהקרנות הכספיות לקרנות האג"חיות

בשבוע הראשון של פברואר גייסה תעשיית קרנות הנאמנות כ-1.3 מיליארד שקלים
איריס בר טל |

שנת 2009 נפתחה במגמה חיובית בתעשיית קרנות הנאמנות, שגייסה בחודש ינואר כ-3.8 מיליארד שקלים, הסכום הגבוה ביותר מאז השיא שנרשם במאי 2007. גם בשבוע הראשון של פברואר נמשכה המגמה, עם גיוס של כ-1.3 מיליארד שקלים, כך עולה מסיכום של בית ההשקעות מיטב.

מנתונים ראשוניים של חודש פברואר מצטיירת מגמת גיוסים חיובית מאוד בקרנות המתמחות באג"ח בישראל, אג"ח מדינה ושקליות ומנגד יציאת כספים מהקרנות הכספיות. הקרנות הכספיות שזכו לגיוסים מרשימים בכל שנת 2008 ובינואר 2009, עברו לטריטוריה השלילית ופדו סכום לא מבוטל של כ-200 מיליון שקלים.

יש לציין, שבשבוע הראשון של חודש פברואר חל פדיון מק"מ 219 ולאור הריביות הנמוכות בפיקדונות הבנק, וחוסר האטרקטיביות שנוצרה בקרנות הכספיות בשל ירידת תשואות המק"מים, כובד משקל הגיוסים עבר לקרנות האג"ח לסוגיו.

בסיכום השבוע הראשון של פברואר, גייסו הקרנות המתמחות באג"ח ישראל (בעיקר אג"ח חברות וכללי) כ-560 מיליון שקלים ובכך עברו להיות האפיק המגייס עד עתה את הסכום הגבוה ביותר לחודש פברואר. גם הקרנות המתמחות באג"ח שקליות ובאג"ח מדינה גייסו סכומים נאים. הקרנות השקליות גייסו כ-500 מיליון שקלים ואילו קרנות אג"ח מדינה גייסו כ-430 מיליון שקלים.

בשקלול עליית ערך נכסי הקרנות, צמחה תעשיית הקרנות בשבוע הראשון של פברואא ב-2.3 מיליארד שקל, המיוחסת כאמור לכניסת כספים של 1.3 מיליארד שקלים ולעליית ערך של כ-1 מיליארד שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".