רכבים תחבורה מכוניות
צילום: תמר מצפי

שרשראות האספקה חזרו לפעול - האם זה הזמן לקנות מכוניות יד-שנייה?

הקורונה פגעה באספקת המכוניות החדשות והעלתה את מחירן של אלו המשומשות; כעת, חזרת האספקה מחזירה את הרוכשים ליבואנים ומותירה את מגרשי הרכב והמוכרים הפרטיים בצרות - ומי מרוויח מהמצב?
דור עצמון |

לאחר קצת יותר משנתיים של מגפת הקורונה שגררה בעקבותיה סגרים מסביב לעולם ובמיוחד במדינות שמוכרות כיצרניות רכב גדולות - בעיקר במזרח - נראה כי שרשראות האספקה חוזרות לפעילות בקצב איטי אמנם אבל בטוח. קטיעת שרשראות האספקה הביאה לעליית מחירי הרכב יד-שנייה מאחר שכמות המכוניות החדשות אצל היבואנים פחתה משמעותית, ואילצה צרכנים רכבים "להתפשר" על רכב משומש.

כעת, ומשחוזרת אספקת הרכבים לקצב ונמצאת בדרך להדביק את קצב הגידול בביקוש למכוניות חדשות, הביקוש למכוניות יד-שנייה פוחת, מה שיוצר קושי אצל המוכרים הפרטיים ומגרשי הרכב השונים בארץ. מנגד - הרוכשים שמעוניינים ברכב יד-שנייה עשויים להרוויח מהמשוואה החדשה על ידי ירידה במחירים שצוברת תאוצה בחודשים האחרונים.

חזרת שרשראות האספקה של הרכבים החדשים הופכת את ההליך לקל יותר לעומת השנים האחרונות שכן לא נדרשת המתנה ארוכה כפי שהיה עד כה, ולכן רוכשים רבים מעדיפים מכונית חדשה ולא משומשת. כתוצאה מכך, מחירי המשומשות יורדים וזמני המכירה שלהן הולכים ומתארכים. נתונים מצביעים על זמן מכירה ממוצע של כחודשיים וחצי למכוניות משומשות, לאחר שבזמן הקורונה הן "נחטפו" בתוך חודש אחד ולעתים אף פחות מכך.

 

ירידת מחיר בשנים הראשונות

הירידה במחיר בין היד הראשונה לשנייה היא חדה יותר מאשר הירידה במחיר מהיד השנייה והלאה. הירידה בשווי בין רכב בשנתו הראשונה לרכב בשנים הבאות היא גם חדה יותר. כלומר, ברגע שרכשתם רכב חדש, הפסדתם במידי עשרות אלפי שקלים. אם רכב חדש בממוצע עולה 130 אלף שקל, אזי יש ירידת ערך מקובלת של 15% תוך שנה - כ-20 אלף שקל. בהמשך זה הולך ופוחת. 

 
אז זה כיף גדול שיש רכב חדש, להוריד את הניילונים, אבל זה כנראה לא כלכלי. נתונים מצביעים על שחיקה של 30%-40% במחיר הרכב בשלוש השנים הראשונות לחייו. לזאת יש להוסיף כי ככל שהרכב חדש יותר, כך גם מחירי הביטוח גבוהים יותר. אם מתייחסים לרכב רק ככלי תחבורה, אין הגיון כלכלי בלקנות רכב חדש, אם כי חשוב להדגיש כי הוצאות על מוסך וכו' צפויות לעלות ככל שהרכב מתיישן. עם זאת, רכבים בני כמה שנים, עדיין לא "רואים" מוסך בתדירות גבוהה. 

לכן זה לא מפתיע שבעיקר אנשים אמידים כלכלית מרשים לעצמם את השחיקה המהירה וחסרת הפרופורציות בערכו של רכב חדש. זה אולי מסביר את ה-300 אלף רכבים פלוס שעולים כל שנה לכביש. יש כאן 1 מיליון רכבים בני עד 3 שנים. כלכלית כנראה לא כדאי לקנות רכב חדש. אבל מבחינת ביטחון, הנאה ונוחות, רכב חדש שווה לרבים את התוספת לעומת רכב ישן - ועובדה שהם קונים חדש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קיה EV3 - קרוסאובר חשמלי אטקרטיבי. צילום יואב פולסקיה EV3 - קרוסאובר חשמלי אטקרטיבי. צילום יואב פולס

שוק הרכב - ירידה בכמות המכירות של יבואני הרכב ומה צריך לדעת על רכבי אפס קילומטר

איך רכבי אפס קילומטר משנים את תמונת שוק הרכבים, והאם ההשפעה שלהם על שוק הרכבים המשומשים תימשך?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רכב אפס קילומטר

רישום רכבי "אפס קילומטר" הוא כלי חוקי שיבואני הרכב בישראל משתמשים בו מאז שנות ה-2000 המוקדמות, אך ב-2025 הוא הפך לגורם מרכזי המשפיע מאוד על השוק בגלל שהשוק היה חלש. היבואנים נתקעו עם סחורה, ומכרו אותה לעצמם (חברות ליסינג שלהם) כרכב אפס קילומטר. בפועל, למרות שהמספרי מסירות גבוהים יותר , המסירות האמיתיות שמקזזים את המכירות העצמיות של אפס קילומטר הם פחות מ-260 אלף שקל בשנה - ירידה של כ-105 לעומת שנת 2024.

על פי נתוני איגוד יבואני הרכב היקף המסירות עומד על 284 אלף עד נובמבר 2025, גידול של 9% לעומת 2024, אך כ-30,000-35,000 מהן היו רישומי אפס קילומטר, בעיקר חשמליות ורכבי פלאג-אין שנתקעו במלאי עודף. השיטה מאפשרת ליבואנים להעביר רכבים מדוחות המלאי לרשומות המכירות, מבלי להודות בירידת ביקוש אמיתית, אך היא יוצרת עיוותים בשוק היד שנייה, בתמחור ובאמון הצרכנים.

על פניו, רכב אפס קילומטר הוא כלי רכב חדש: קילומטראז' אפסי, ללא בעלות פרטית קודמת, ולעיתים עם אריזת ייצור מקורית. בפועל, מדובר ברכב שלא נרכש על ידי לקוח פרטי בתוך 12 חודשים מייצורו, תקופה שבה הוא הופך לנטל חשבונאי. עלויות המימון מצטברות ל-3%-2% ממחיר הרכב לחודש, ערך השוק יורד ב-5%-10% בשנה, ודגמים מתיישנים מול מתחרים חדשים. רישום כזה "מקפיא" את הסטטוס: הרכב יוצא ממלאי היבואן ונכנס כ"יד ראשונה" זמינה למכירה, מה שמאפשר ליבואן להציג מסירות גבוהות יותר.

התהליך מתחיל ביבואן, שמזמין כמויות גדולות כדי לעמוד ביעדי יצרנים גלובליים. ב-2025, יבוא המכוניות ירד ב-14% בעשרת החודשים הראשונים, אך מלאי הנמלים הגיע ל-100,000 יחידות בינואר, בעיקר בגלל הזמנות מוקדמות לקראת עליות מס צפויות (בדצמבר 2024 היו הזמנות גדולות בשל העלייה במס קנייה). כשהביקוש לא עומד בקצב, הרכב מועבר לרישום זמני. 

איך זה קורה בפוכעל? העברה לחברת ליסינג קשורה: זה מהווה 60%-70% מהמקרים; רישום על סוחר עצמאי: 20%-25%, עם הנחות של 10%-15% ממחיר הרשמי. הסוחר לוקח סיכון על תחזוקה ראשונית, אך מוכר תוך 3-6 חודשים. רישום פנימי קצר: 10%-15% מהרכבים. במצס כזה היבואן מחזיק את הרכב 1-3 חודשים ומעביר אותו הלאה, בעיקר במותגים יוקרתיים.

שביל אופניים (משרד התחבורה)שביל אופניים (משרד התחבורה)

30 מיליון שקלים נוספים הוקצבו לפרויקט המטרופן

במסגרת הפרויקט נסללת רשת שבילי האופניים במטרופולין חיפה כאשר התוספת מיועדת לסלול שבילים חדשים בעיר, יחד עם קריית מוצקין וקריית ביאליק


הדס ברטל |

משרד התחבורה וחברת חוצה ישראל מקדמים את הרחבת פרויקט המטרופן כאשר לצורך השלמת שלבי הפרויקט, הוקצה תקציב נוסף בסך 30 מיליון שקלים, שיאפשר סלילת שבילי אופניים נוספים ברחבי מטרופולין חיפה.

העבודה על הפרויקט החלה עוד באוגוסט 2024 וכעת עם תוספת התקציב לפרויקט יסללו שבילי אופניים חדשים בערים קריית מוצקין, קריית ביאליק וחיפה, באורך כולל של 4 ק"מ. לפי הודעת משרד התחבורה,  יבוצעו עבודות נרחבות לשיקום המרחב הציבורי לאורך השבילים החדשים,, שיכללו את חידוש ושדרוג תשתיות המים, הביוב והחשמל, שיקום המדרכות תוך מתן דגש על נגישות ועבודות תאורה, גינון וריצוף. כמו כן, יוקמו מתקני דרך, אזורי מנוחה מוצלים ונקודות שתייה וריענון מונגשות, תוך העתקת ושתילת עצים חדשים לאורך שבילי האופניים החדשים. מקטעים מהפרויקט שכבר קיימים נמצאים בקריית ים ובקריית חיים שבחיפה.

פרויקט המטרופן שמקדם משרד התחבורה באמצעות חברת חוצה ישראל, שהיא זרוע ביצועית של משרד התחבורה, כולל הקמת רשת שבילי אופניים המחברת את כלל מטרופולין חיפה, באורך של כ-25 ק"מ. המטרופן יעבור בתחומן של חמש רשויות: חיפה, קריית אתא, קריית חיים, קריית מוצקין וקריית ביאליק. המטרופן יספק גישה מהירה, נוחה ויעילה למרכזי המסחר והתעסוקה, קישוריות לרשת התחבורה הציבורית, מוסדות הלימוד ומרכזי פנאי ובילוי באזור, ויצור תשתית זמינה, רציפה ובטוחה לרוכבי האופניים והולכי הרגל.

שאיפת הפרויקט היא לתרום למעבר נוח בצמתים, לצד קישוריות טובה ומהירה באמצעי התחבורה השונים המטרופולין: רכבת ישראל המטרוניות, האוטובוסים, הרכבלית, ובעתיד גם הרכבת הקלה "נופית".

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל'), מירי רגב: "המטרופן הוא חלק מהחזון שלנו לתחבורה מתקדמת, מקושרת ונגישה לכלל האזרחים. תוספת התקציב שאישרנו מבטאת מחויבות ברורה לפיתוח פתרונות תחבורה משלימים, שמפחיתים עומסים, משפרים את איכות החיים ומחזקים את המטרופולין החיפאי. שבילי האופניים שאנו מקדמים יוצרים חיבור ישיר בין מגורים, תעסוקה, לימודים ופנאי ומשלבים את הרכיבה כחלק אינטגרלי ממערכת התחבורה הציבורית בישראל.״