רפי מלניק
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"האינפלציה תוביל לבקשות לתוספות יוקר. רואים את המיליטנטיות של המורים"

פרופ' רפי מלניק חושש מהבקשות לתוספות יוקר, וקורא לבנק ישראל להעביר מסר שיהיה מגובה גם בהחלטות מוניטריות, כדי להילחם באינפלציה. ומהן אותן החלטות? "עליות ריבית משמעותיות". צפו בראיוןTV
אלכסנדר כץ | (14)

"הסוגיה המרכזית של האינפלציה שתהיה על הפרק, זה תוספות יוקר, ואנחנו כבר רואים את המיליטנטיות של המורים. הסכם השכר שנדון כרגע הוא על הרקע הזה גם. מיד לאחר המורים יגיעו הרופאים, ואז המתמחים. אנחנו מכירים את הסיפור הזה של שוק העבודה", כך אומר הכלכלן פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן, בראיון לביזפורטל. "לכן, החשיבות של בלימת האינפלציה מיידית, ובעיקר בלימת הצפיות לאינפלציה בהמשך, היא חיונית וזה תפקיד מאד מאד מרכזי שיש על בנק ישראל נכון להיום".

 

-מה זאת אומרת בלימת הצפיות לאינפלציה?

"אנשים מתנהגים בהתאם לציפיות שלהם. אם הם מצפים שהאינפלציה תהיה גבוהה, אז דרישות השכר הן גבוהות מצד העובדים. מצד הפירמות, אם הן חושבות שכל המחירים עולים במשק, אז גם הן מעלות את המחירים. חשוב מאד נכון להיום שבנק ישראל יעביר מסר שיהיו מגובה בהחלטות מוניטריות נכונות, שהבנק יעשה כל מה שנדרש כדי למנוע את ההתפרצות האינפלציונית וכדי להחזיר את האינפלציה ליעד - 1%-3%. כמובן שדיבורים הם חשובים, אבל הם חייבים להיות מלווים במעשים, קרי עליות ריבית משמעותיות שיחזירו את הריבית למשהו שיותר מתאים היום ללחימה באינפלציה". צפו בראיוןTV

.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אהוד 21/08/2022 21:20
    הגב לתגובה זו
    מהסס ולא מטפל באינפלציה כמו שצריך.
  • 10.
    עוז 21/08/2022 19:48
    הגב לתגובה זו
    את מיתעלם מכך שיש בחירות בזמן הקרוב והממשלה הזו לא תסכים להידוק חגורה וזה ידחה לממשלה הבאה אם תקום ביכלל אני לא מקנה בנגיד שנפל עליו לקבוע מהלכים עתידיים והוא ינסה להתחמק על ידי הוצאות כל מוצר שהתייקר מהמדד ואז ישאיר את המצב הקיים כפי שהוא אולי בתיקון קל מאד ולא משמעותי אז נמתין למחר
  • 9.
    נחום 21/08/2022 19:00
    הגב לתגובה זו
    מהשכר של המורים, המורים עושים עבודת קודש שאתה קוצר את פירותיה עם סטודנטים שהיו תלמידים ובאים ללמוד בשערי המכללה. סטודנטים שחלקם נושרים בגלל שכר הלימוד החזירי שאתם גובים
  • 8.
    לא יקבלו כלום המשחה הזו רק לעשירים העם מורדם התקשורת מר (ל"ת)
    תוספת יוקר 21/08/2022 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כן..העלא שכר חברי הכנסת ..אנחנו הגימלאים לא מקבלים כלום (ל"ת)
    יוסי שמש 21/08/2022 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רונית 21/08/2022 16:26
    הגב לתגובה זו
    ויש הנחיות כנראה כמה שיותר להביא לכאוס
  • 5.
    יועץ משכנתאות 21/08/2022 16:25
    הגב לתגובה זו
    ואז נראה מה הנגיד החכם יעשה... רק מטומטם מעלה את הפריים כל חודש מה העצה שלי? תן הנחיה לבנקים לאפשר לכל הלקוחות למחזר את כל המשכנתא לקלצ ב4 אחוז הבנקים עדין ירוויחו וגם יהיה ללקוחות רוגע
  • 4.
    טוב 21/08/2022 16:13
    הגב לתגובה זו
    הם הקשישים והנכים שבקושי מצליחים לשרוד. כל מי שטוען אחרת, שינסה הוא לחיות מהקצבאות העלובות האלה. וכן, להעלות קצבאות לנכים ולקשישים במיידי אבל רק למי שאין שום מקור הכנסה נוסף ואין פנסיה שתשלים. וישד לא מעט כאלה שלא יוצאים מהבית, קונים רק מוצרים שחייבים רק כדי לשרוד. זה לא לחיות ולא למות!
  • 3.
    אני 21/08/2022 16:12
    הגב לתגובה זו
    ומעלים משכורות רק לעצמם?
  • 2.
    בשנה הרס את הכלכלה (ל"ת)
    ליברמן 21/08/2022 15:13
    הגב לתגובה זו
  • להפך הוא בונה כלכלה נכונה. (ל"ת)
    אנונימי 21/08/2022 18:28
    הגב לתגובה זו
  • טוב 21/08/2022 16:09
    הגב לתגובה זו
    נתניהו השאיר גרעון ענק בגלל כל השחיתויות שלו. הממשלה הנוכחית סגרה את הגרעון הזה. מישהו צריך לשלם, לא? הרי המושחת לא ישלם שקל אח. הוא יעודע רק לקחת מליונים. תבואו בטענות לנוכל המושחת הגדול מכולם! מתי כבר תבינו??
  • ביהי 21/08/2022 18:11
    שטויות
  • 1.
    דר' דום 21/08/2022 15:08
    הגב לתגובה זו
    שהרי הגידול במאזן פי 2.5 בשנתיים הוא זה שהביא לצניחת שווי הכסף (היפר אינפלציה). אלא ששריפת המאזן אינה פופולארית כי זו קריסה מיידית במחירי הנכסים, לכן ידחו את הפעולה והמצב רק יחמיר לתוך עידן של העלאת ריבית בלתי פוסקת. אבוי לכל מי שרכש דירה במשכנתא או נטל הלוואות לצריכה. דור שלם ימחק פה, בכל תרחיש.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.