כניסה למדדי השקעה מהווה גורם בעל חשיבות בחייה של חברה ציבורית. להיות מוגדר כאחת מ-35 החברות הגדולות בבורסה בישראל במקרה של כניסה למדד ת"א 35 משדר יוקרה. גם להיות אחת מ-125 החברות הגדולות בבורסה הוא טייטל מאוד מכובד. אבל חוץ מיחסי ציבור, יוקרה וכותרות יש לעניין גם השפעה כספית משמעותית. כניסה למדדים מזרים ביקושים משמעותיים ביותר למניית החברה, שכן קרנות נאמנות ותעודות סל שמתמקדים במדדים מסוימים יחויבו לקנות את המניה. לדוגמה, במדור הקרנות של ביזפורטל ניתן למצוא 10 קרנות סל שעוקבות אחר מדד ת"א 125 כששתי הגדולות שבהן מנהלות מעל 2 מיליארד שקל. שתיים נוספות מנהלות מעל מיליארד שקל. ישנן גם 12 תעודות מחקות שעוקבות אחרי המדד שמנהלות סכומים לא מבוטלים, כמו, ישנן גם קרנות נאמנות רבות שמתמקדות בת"א 125, בנוסף לגופי השקעות אחרים שבתנאי הסף שלהם לכניסה להשקעות בתחום המניות נלקח בחשבון שייכות למדד מסוים. מדובר בהרבה מאד כסף שיוזרם למניה שנכנסת למדד. 

המשמעות הכספית הגבוהה דוחפת חברות לעשות כל שביכולתן להצטרף למדדים היוקרתיים. לפעמים "כל שביכולתן" חוצה את הרף הפלילי. כך קרה לפני עשור לג'קי בן זקן שהורשע ואף ריצה מאסר. לפני עדכון המדדים של שנת 2010 חברת מנופים (כיום ארנה גרופ ) שהייתה בשליטת בן זקן הייתה קרובה לכניסה למדד ת"א 100 (כיום ת"א 125). קרובה, אבל לא מספיק. תנאי הסף לכניסה למדד כוללים מינימום של אחזקות ציבור וכן שווי שוק מעל רף מסוים וכן שהיא בין 100 החברות הגדולות בבורסה, וזאת בחישוב של שווי החברה הממוצע בחמשה עשר הימים שלפני התאריך הקובע. זמן קצר לפני העדכון החברה לא עמדה בשני התנאים. כדי להיכנס בכל זאת למדד החליט דירקטוריון החברה להעלות את שיעור החזקות הציבור על ידי הנפקה בשווי 10% מהמניות, והפעולה השיגה את מטרתה. 

הבעיה הייתה עם התנאי השני, שווי השוק של החברה, עליו אין לדירקטוריון השפעה, בכל אופן לא באופן חוקי. פה, לפי החלטת בית המשפט, נחצה הרף הפלילי. בן זקן באמצעות איתן אלדר הזרים ביקושים מלאכותיים למניה מה שאכן גרם לה לעלות מעל הרף הנדרש ולהיכנס למדד ת"א 100 בעדכון של סוף 2010. בעקבות המעשים ריצה בן זקן תקופת מעצר, ולאחר ששילם את חובו לחברה השתחרר מהכלא וחזר לשוק ההון, ובין השאר להשקעה בחברת ארנה סטאר גרופ ועבר שנה מצוינת. 

• החזקות קרנות גידור במניות בבורסה יוכרו כהחזקות ציבור
• קרנות נאמנות ת"א 125 - מכות את המדד בטווח הארוך והבינוני
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עדכון המדדים הקרוב יתרחש ב-1 לפברואר, עוד כעשרים יום, והזמן הקובע לגבי השאלה איזה מניות יישארו במדד או יתווספו אליו הוא חמשה עשר ימי המסחר שמסתיימים ב-13 בחודש, כלומר מחר. עם התקרבות המועד הקובע עושות החברות כל שביכולתן כדי להיכנס או להישאר במדדים. איננו רומזים שהמעשים פליליים חלילה כפי שקרה במקרה של מנופים, אך כן ראוי לשאול איזה מעשים לגיטימיים במאבק על המדדים ואיזה פחות. כאשר משקיע שוקל השקעה בחברה מסוימת חשוב להבין מה גרם לתמחור הנוכחי שלה ומדוע מחירה עולה ויורד, במיוחד כאשר הדבר קורה מסיבות מלאכותיות ולא עקב היצע וביקוש לגיטימיים בשוק החופשי. 

חשוב להבין נקודה נוספת. חישוב שווי השוק נעשה על פי מספר המניות ביום האחרון, כלומר ב-13 בחודש שמוכפל במחיר המניה הממוצע בחמש עשרה הימים שקדמו לו. אם מספר המניות עלה באופן מלאכותי במהלך הימים האלו הרי שלמפרע שווי השוק של החברה לצורך עדכון המדדים יזנק. 

אחת המניות שקרובות להיכנס למדד ת"א 125 היא חג'ג' נדל"ן חג'ג' נדל"ן . מבחינת שווי השוק הרי שהיא עוברת כמה וכמה מניות שכלולות כעת במדד, אך ישנן כמה מתחרות מחוץ למדד שמנסות להיכנס אליו ויש להן שווי שוק גבוה יותר משל חג'ג'. החברה עושה מה שביכולתה, וגם קצת מעבר כדי להעלות את שווי השוק הקובע, ככל הנראה בכדי להיכנס למדד.

• הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
• 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

ב-9 לינואר פרסמה חג'ג' נדל"ן כי היא מנפיקה מניות לחברת הפניקס שכוללת גם אופציות שניתנות למימוש מידי במחיר שלא פורסם, בסך שמהווה מעל 10% משווי החברה. סכום לא מבוטל. גם אופציות שניתנות למימוש מידי זה לא דבר שכיח מאוד. כמה ימים קודם לכן, ב-5 בינואר דווח גם על המרת אגרות חוב למניות על ידי בנק מזרחי, דיווח שהצטרף לדיווח על פעולה זהה שלושה ימים קודם לכן, ולאחד נוסף מה-27 בחודש דצמבר. הדיווחים הזניקו את המניה, כי הסיכוי שלה להישאר במדד עלה - רגע, זו לא עלייה מלאכותית? האם ההבדל בין הפעילות הזו לפעילות שעליה ישבו אנשים בכלא הוא כל כך גדול?  וחוץ מזה גם פעולות שתומכות בנייר כדי שלא יירד הן סוג של הרצת מניות. 

כל הדיווחים בעצם מספרים על הגדלת מספר המניות שבתורו משפיע על שווי השוק של החברה בתאריך הקובע, אף אם אין השפעה ישירה על מחיר המניה (או אפילו השפעה שלילית עקב הדילול). בבת אחת מקבלת המניה דחיפה משמעותית לשווי השוק רטרואקטיבית שכן מספר המניות הקובע גדול בהרבה. אך האם באמת שווי השוק היה גבוה יותר במהלך 15 הימים האלו? כמו כן יש לשאול האם באמת השינוי בשווי השוק הזה מגובה בשינוי בעסקים הראליים של החברה? בנוסף, הנפקת מניות מתבצעת כאשר לחברה יש צורך בהגדלת ההון לצורך עסקיה. מה הצורך שחשה פתאום חג'ג' נדל"ן בהון נוסף? לשם מה מיועדים כספי ההנפקה? אין פירוט על כך בהודעת החברה והדבר מעורר סימני שאלה. 

חברת בונוס ביוגרופ בונוס ביוגרופ -1.57% כבר נמצאת במדד ת"א 125 אך היא נאבקת על מקומה עם כמה מתחרות בעלות שווי שוק גבוה יותר. גם בונוס פעילה לאחרונה בגזרת ההודעות לבורסה באופן שעשוי להשפיע באופן מלאכותי על שוויה בזמן הקובע. בתאריכים 11 ו 9 לינואר כמו גם ב-26 בדצמבר דווח על מימוש אופציות למניות. שוב, דבר שיכול להיות רגיל במהלך חייה העסקיים של חברה אך הסמיכות למועד הקובע מושך תשומת לב. בנוסף הוציאה החברה דיווח מהותי על בקשה לאישור חרום של התרופה שלה לקורונה ב-10 לינואר. אנו מקווים בכל ליבנו שהאישור יתקבל אבל ככל והדיווח נותן דחיפה למחיר המניה בונוס עשויה להרוויח מכך גם הישארות במדדים.

חברה נוספת שנאבקת על הישארות במדדים היא אנרג'יקס אנרג'יקס -1.95% שבשליטת אלוני חץ אלוני חץ 1.55% . אנרג'יקס נמצאת בת"א 35 אך ישנן כמה מניות שמנסות להיכנס למדד ונסחרות בשווי שוק גבוה ממנה. במקרה או שלא בדיוק בתקופת הימים הקובעים מפרסמת אנרג'יקס הודעה על גיוס של 335 מיליון שקל. סכום משמעותי שעשוי להשאיר אותה מעל כמה ממתחרותיה. חברת אלוני חץ משתתפת בגיוס. גיוס כספים הוא מהלך עסקי לגיטימי אבל שוב העיתוי מעורר חשד. מה הסיבה שדווקא עכשיו צריכה החברה את המזומנים ומדוע הגיוס נעשה באופן כל כך מידי? יותר מאשר 335 מיליוני השקלים שיתווספו לקופת החברה, מן הסתם לצורך מימון השקעותיה, הרי שמספר המניות שיגדל בעקבות ההנפקה ישפיע רטרואקטיבית על שווי החברה בחמש עשרה הימים האחרונים, מבלי שבאמת השווי השתנה במבט לאחור. 

גם קרן ג'נריישן קפיטל -1.42% נאבקת על מעמדה במדד. היום דווח באחד העיתונים על עסקה גדולה שמתבשלת (רכישת הבעלות המלאה על בון תור). אולי זה מקרי לגמרי, אולי עיתוי ההדלפה נועד לשרת את ההישארות במדדים. אגב, גם במקרה של בן זקן וארנה נחקר עניין זה, השופטים קבעו שאי אפשר להוכיח באופן מוחלט שיש קשר בין ההדלפה לבין המטרה. אבל תודו שזה מציק - בדיוק היום יש הדלפה על העניין? 

כל הפעולות האלו בכל החברות שהצגנו צריכות להיבחן - למה דווקא עכשיו בונוס מבקשת אישור ממשרד הבריאות? למה דווקא עכשיו חג'ג' מגייס ומקפיץ את מחיר המניה. זה אולי לא עובר את הרף הפלילי, אבל התוצאה היא אותה תוצאה - ג'קי בן זקן הריץ מניות בפועל - איום ונורא, הוא השתין מהמקפצה. אבל האחרים פשוט משתינים בתוך הבריכה. זה לא פחות חמור.   

אנו מדגישים שייתכן שהפעולות האלה יכולות להיחשב חלק ממהלך עסקי לגיטימי של חברה ורק הסמיכות לעדכון המדדים מעורר חשד. אבל הסמיכות הזו היא לב העניין. ייתכן שהיה ראוי להימנע מלזות שפתיים ולא לעסוק בפעילויות הנפקה או מימוש אופציות דווקא בתקופה הזו. יש פה גם "פרצה הקוראת לגנב" שכן האפשרות להשפיע רטרואקטיבית על שוויה חברה באופן מלאכותי על ידי הנפקה דווקא לקראת סוף התקופה הזו היא מאד בעייתית. ייתכן שראוי שהרשות לניירות ערך תשקול לאסור הנפקת מניות או מימוש אופציות בתקופת חמש עשרה הימים הקובעים, ובמיוחד לקראת סופם או פשוט שזה לא ייחשב לצורך עדכון המדדים או וזה הכי הגיוני שזה יילקח בהתאם לתקופה (ממוצע יחסי של כמות המניות ושווי השוק).