גקי בן זקן
צילום: תמר מצפי

השנה של ג'קי בן זקן: רק נכנס וארנה גרופ ובריל זינקו במאות אחוזים

מה המשותף לשתי המניות עם התשואה הכי גבוהה השנה בבורסה (ארנה גרופ 850% ובריל 515%)? חזרתו של בן זקן לזירה - כל מה שהוא נוגע בו השנה הופך לזהב. וזה מה שיפה בשוק ההון. האיש שילם את חובו לחברה ובינתיים המשקיעים מפרגנים
נתנאל אריאל | (14)

לפני עשור וחצי ג'קי בן זקן היה על גג העולם. הוא הנפיק את מנופים פיננסים בבורסה וגייס מאות מיליוני שקלים ממשקיעים. באותם ימים הוא דיבר על הרחבת פעילות הנדל"ן המניב בארץ, בארה"ב וברוסיה. ב-2010 הוא קיבל הצעה להצטרף לקידוח ב'מד-אשדוד', ולמעשה הוא היה קשור לכל מה שקרה באשדוד, וגם שלט בקבוצת הכדורגל מ.ס. אשדוד. ב-2012 הוא עוד הספיק להיכנס לתחום קידוחי הגז כשרכש מניות בחברת שמן שקדחה מול אשדוד.

אבל ב-2011 העניינים החלו להסתבך. רשות ניירות ערך פשטה על המשרדים של מנופים פיננסיים וחקרה אותו ואת שותפו איתן אלדר, בחשד להרצת מניות שנה קודם לכן ושמירה על שער המניה כדי שהחברה תיכנס למדד ת"א 100. הם אכן הצליחו בכך אבל זה ניצחון פירוס. מיותר לציין שהיום כבר אין מניה כזו בבורסה.

השותף אלדר ביצע עשרות עסקאות רכישה, בהיקף של למעלה מ-17 מיליון שקל בשערים גבוהים מאלו שבהם נסחרה מניית מנופים בבורסה, כדי להעלות את שערה. מטרת הרכישות הייתה להגדיל את שווי השוק של מנופים אל מעל למיליארד שקל, וכך תכנס המניה למדד ת"א 100. בפועל, על פי נתוני המסחר, בתקופת ההרצה לכאורה עלה שער המניה בכ-5%, והכניסה למדד ת"א 100 בוצעה. הימצאות המניה במדד אמורה הייתה לחזק את מעמדה של מנופים מול הגופים המוסדיים, הבנקים והמשקיעים הפרטיים. חלקו של בן זקן על פי החלטת בית המשפט היה להשיג את המימון לרכישות המאסיביות.

ב-2015 הוא ושותפו הורשעו בהרצת המניות, כאשר בית המשפט גזר על השניים 36 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי של 250 אלף שקל לכל אחד. זאת לעומת בקשת הפרקליטות ל-5-3 שנות מאסר וקנס של עד 1 מיליון שקל. השניים הורשעו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ו-8 עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות בשערי ניירות ערך.

השופט דוד רוזן, קבע כי :"יש בעבירות בהן הורשעו הנאשמים כדי לפגוע באמון הציבור בשוק ניירות הערך, אמון - שהינו נשמת אפו ומיסודות קיום שוק ההון. פעילות כמו זו של הנאשמים בתיק זה, יש בה כדי לשבש ולמוטט פעילות השוק, שוק המונע על בסיס תחרות שקופה, חופשית והוגנת". 

אבל אחרי השחרור מהכלא זו כבר מוסיקה אחרת - האיש שילם את חובו לחברה ובינתיים המשקיעים מפרגנים

ב-2018 הוא שוחרר מהכלא אחרי 16 חודשי מאסר (תקופת המאסר קוצרה ל-26 חודשים, בהחלטת בית המשפט העליון ב-2016, כאשר במקביל הקנס הוגדל ל-800 אלף שקל. ולאחר מכן הוא שוחרר מוקדם בניכוי שליש),  ובשנה האחרונה הוא חוזר לבורסה.

בתחילת השנה הוא חזר לרכוש מניות של ארנה גרופ - והמניה זינקה במאות אחוזים. למעשה מתחילת השנה ועד היום המניה זינקה בכמעט 850%.

מספר חודשים אחר כך רכש בן זקן מניות של בריל ב-8 מיליון שקל - והמניה גם היא החלה להמריא, וזינקה השנה ב-515%. מה קרה בשתי החברות הללו מעבר לכך? אפשר להגיד שהתוצאות השתפרו. אבל - הן ממש לא היחידות שיש שיפור בתוצאות בעקבות הקורונה ובוודאי שלא מדובר בשיפור כל כך משמעותי שגורר זינוק כה מהותי בשווי המניה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל חזרתו של בן זקן לזירה מאותת על חזרתו לתחומי העסקים, אולי במטרה להתחרות בגדולים ששולטים בתחום - ויש מי שמוכנים לקחת את ההימור הזה ולהצטרף לבן זקן, על אף ההרשעה וישיבתו בכלא.

אם תרצו, זה אחד הדברים היפים בשוק ההון. האיש שילם את חובו לחברה וחוזר לשוק. האם זה טוב או רע? המשקיעים בינתיים חושבים שזה טוב ונותנים לו אשראי.

נכון לעכשיו, החזקותיו של בן זקן בארנה גרופ מסתכמות ב-18.5% ממניות החברה, כאשר צחי אבו מחזיק ב-55.6% והוא בעל השליטה. בבריל הוא מחזיק ב-23.8%.

מנגד, רק נסייג ונציין שמספרים כמו זינוק של 850% ו-500% נראים נפלא, אך זינוק בסדר גודל כזה יכול להתרחש בדרך כלל רק במניות ששווי השוק שלהן היה קטן. חברות גדולות לא מזנקת באחוזים כה גבוהים - פשוט מכיוון שצריך הרבה יותר כסף כדי שיזוזו בצורה כזו, אבל במניות קטנות זה אפשרי. 

ומה אומרים המספרים?

בדוחותיה לרבעון השלישי של 2021 בריל -3.49%  דיווחה על עליה במכירות ל-126 מיליון שקל, לעומת 111 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עליה של 14%. הרווח התפעולי גדל ל-9.69 מיליון שקל לעומת 1.63 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-5.36 מיליון שקל לעומת הפסד של 1.8 מיליון שקל באותה התקופה ב-2020.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    בריל תעלה עוד הרבה (ל"ת)
    אבי 13/12/2021 20:08
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בריל ירדה 45% בחודש. נתנאל הכתב בוכה בלילה אז מריץ אותה (ל"ת)
    פוקסי 13/12/2021 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    המשקיעים 13/12/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
    עוד יצטערו שמכרו ומי שיכול שיקנה הרבה בריל
  • למה? כי אתה בפוזיציה? אני יכול ולא רוצה לקנות (ל"ת)
    נחום 13/12/2021 19:57
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בריל ירדה המון ללא סיבה איפה הפירגון פה (ל"ת)
    זה אמיתי????? 13/12/2021 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בינתיים בריל רק יורדת... (ל"ת)
    א 13/12/2021 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ג'קי הגבר שבגברים (ל"ת)
    אשדודי 13/12/2021 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רפול 13/12/2021 18:22
    הגב לתגובה זו
    איזה פרגון לערססס הזה.מעניין אם ביזפורטל קנה גם בריל וארנה
  • 6.
    מאיר 13/12/2021 18:12
    הגב לתגובה זו
    פרוטליקס היתה בשער 500 דולר ועכשו היא בשער דולר אחד
  • 5.
    ג 13/12/2021 17:44
    הגב לתגובה זו
    דרך ורמס אנשים בלי בושה.
  • 4.
    תותח 13/12/2021 17:42
    הגב לתגובה זו
    אנשי עסקים יכנסו במניות עם שוויק שוק נמוך ... שבאפסייד בריל בעבר - פרטנר - סלקום
  • 3.
    הבנאדם שילם את החוב מה אתם רוצים מימנו הבנאדם יוד 13/12/2021 17:40
    הגב לתגובה זו
    הבנאדם שילם את החוב מה אתם רוצים מימנו הבנאדם יודעה לעשות עסקים צריך לפרגן
  • 2.
    אנונימי 13/12/2021 17:38
    הגב לתגובה זו
    פעם פושע תמיד פושע!גם אם הוא קונה לעצמו כתבות תדמית!
  • 1.
    אנונימי 13/12/2021 17:38
    הגב לתגובה זו
    פעם פושע תמיד פושע!גם אם הוא קונה לעצמו כתבות תדמית!
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.